המרא דאתרא הרה"ג שלום לוי זצ"ל – רב העיר קרית שמונה
בס"ד
שאלה: מה דין תבואה וקטניות?
תשובה: תבואה וקטניות וכל הגרגרים הנאכלים, השלב הקובע הוא הבאת שליש גידול.
שאלה: כיצד יש לנהוג בשאריות הפרי והיבול הקדושים בקדושת שביעית?
תשובה: שאריות הפרי, קליפות הראויות לאכילה (כולל קליפות תפוזים) וגלעיני פרי אשר דבוק בהם שאריות מהפרי אין לזורקם לפח אשפה, אלא ליחד להם כלי מיוחד (שקית אשפה) ולהניחם שם עד שירקבו.
שאלה: האם מותר להכין תרופות מפירות הקדושים בקדושת שביעית?
תשובה: אסור לעשות כן אם פירות אלה ראויות למאכל בהמה, ובמיוחד יש לשים לב לתרופות שיש בהם מרכיבים טבעיים.
שאלה: האם מותר להדליק נרות בשמן שביעית?
תשובה: מותר.
שאלה: האם מותר להוציא פירות הקדושים בקדושת שביעית לחו"ל?
תשובה: אסור.
שאלה: האם מותר לסחור בפירות הקדושים בקדושת שביעית למטרות רווח?
תשובה: אסור, ומעיקר הדין אדם הקונה אותם לצרכי ביתו עליו לקנותם באומד ולא במידה מדויקת ועל המוכר יש איסור לערב כסף זה בכסף אחר.
שאלה: על מנת להתגבר על הבעיות האמורות לעיל כיצד יש לנהוג?
תשובה: על הצרכן הפרטי והסוחרים יש להעדיף את סדר העדיפות באכילת פירות וירקות שביעית לפי הסדר הבא:
- להעדיף ירקות שגדלו על גבי מצע מנותק.
- לקנות פירות וירקות המשווקים דרך "אוצר בית דין".
- לקנות פירות וירקות שגדלו מחוץ לגבולות ארץ ישראל של אנשי בית שני, הערבה וחבל עזה.
- לקנות פירות וירקות הבאים מחו"ל במקומות שאין קדושת שביעית.
- פירות וירקות משדות נוכרים בארץ ישראל (כולל אישור היתר מכירה).
שאלה: כיצד יש לבעלי שדות וגינות הקדושים בשביעית לנהוג?
תשובה: גידולי פירות שביעית הנם הפקר לכל אדם החפץ הם, ומי שברשותו עצי פרי ויבול אחר – אסור לו לנעול שדהו או לגדר חצרו והחושש מגנבים ישאיר הודעה בו יאמר במפורש היכן ניתן להשיג מפתח. ולקוטפים יש להיזהר מלהרוס את עצי הפרי שכן הפירות בלבד הופקרו ולא העצים.
שאלה: האם ישנה חובה נוספת על המגדלים בשנה השביעית?
תשובה: לבד מחובת ההפקרה שקיימת על מגדלי הפירות, קיימת חובה נוספת לבער את פירות השביעית מביתו על – ידי הפקרת הפרי בזמן שהפירות כבר אינם נמצאים בשדה (תום העונה) הפקרה זו נקראת "ביעור פירות שביעית".
שאלה: כיצד מבערים?
תשובה: כשמגיע זמן הביעור, יש להוציא הפירות מהבית ולהפקירם בפני שלושה אנשים, מותר להשאיר בבית מזון המספיק לשלוש סעודות לבני הבית, גם המפקיר יוכל לזכות שוב הפירות לאחר ההפקרה. זמני הביעור נקבעים לכל מין ומין בנפרד לפי פרסומים המיועדים לכך על ידי הרבנות הראשית בשנה השמינית.
עבר ולא הפקיר – נאסרו הפירות באכילה.
שאלה: מהי שמיטת כספים?
תשובה: לבד משמיטת הקרקע בשנה השביעית, קיימת חובה נוספת על כל אחד ואחד למחול את כל החובות הכספיים שאנשים חייבים לו, חובה זו מתקיימת בערב ראש השנה של השנה השמינית, וגם אם לא אמר בפירוש שהוא משמיט חובותיו, פוקעים החובות ממילא, ומותר ללווה להחזיר את חובו ובעשייתו כן עליו נאמר: שרוח חכמים נוחה הימנו. החובות הכספיים הנשמטים יכולים לכלול גם: חשבון מכולת, הלוואות ופיקדונות בנקאיים כגון: עו"ש, תוכניות חיסכון, פק"מ משכנתאות ומשיכות יתר ועוד, אולם חובות שנוצרו בגלל פסיקת בית דין – אינם נשמטים.
שאלה: מהו פרוזבול?
תשובה: כדי שהעם לא ימנע מלהלוות מחשש שהם ישמטו, תיקן הלל הנשיא "שטר פרוזבול", שטר זה הינו בעצם מסירת חובותיו הפרטיים של האדם לרשות בית דין. שטר שכזה ניתן לקבל ברבנות המקומית.
בס"ד
נוסח פרוזבול
במותב תלתא בי דינא כחדא הוינא ובא לפנינו_________________ (פב"פ) ואמר לנו: "הן שנה זו היא שנת השביעית ויש לי חובות בשטר ובע"פ, על איזה אנשים, והרי אני מוסר לפניכם פרוזבול ויהבת לכון במתנה בקנין ד' אמות קרקע מארעא דאית לי ועל גביהון ארשית יתכון למגבי כל חובות דאית לי על אינשי, ומעתה תיהוו לי דיינא ותגבוהו ותקבלוהו לי ואם לא תגבוהו אתם מעתה כיון שמסרתי לכם פרוזבול זה הרי אני גובה כל חוב שיש לי היום אצל כל אדם כל זמן שארצה".
ואנו בית דין שמענו דבריו ויפנו כוחו דלא תשמט ליה ויגבה כל חובותיו על ידי פרוזבול זה כתקנם הלל וחז"ל.
ובאנו על החתום יום _________ לחודש ___________ שנת התשע"_____
פה עיר הקודש ___________________________.
הדיין:________________הדיין:_______________הדיין: ____________