הרב איתמר לוי – רב קהילת האר"י קרית שמונה
בס"ד כ"ה מרחשוון תשע"ה
מכירת הבכורה
חז"ל (סוכה נב:) אומרים שישנם ארבע אומות שהקב"ה מתחרט עליהם שבראם, אחת מהם 'ישמעאל'. השבוע הזה קיבלנו הסבר לדברי חז"ל אלו, כמה רוע ומפלצתיות צריך כדי לרוצץ ראשו של מישהו סתם כך בלי סיבה, וכשאינו נלחם בך, רק על היותו יהודי. באיזו אכזריות רצחו את אותם קדושים עטופים בטלית ותפילין, אין מילים לתאר את גודל הכאב שעובר על כולנו, הלב בוכה וזועק: "ארץ אל תכסי דמם!". הטבח הנורא בירושלים מזכיר לנו ימים אפלים יותר בהיסטוריית עמנו המיוסר, עם אותם אוייבים ואותם אמצעים הרגו בנו הרוצחים הארורים, דבר לא השתנה.
עלינו לזכור, שהם רק המקל, בהם משתמש הקב"ה להכות בנו, כאב המייסר את בנו להשיבו לדרכו. וכל שנותר לנו להתפלל את דברי הכתוב באיכה (א, כב): "תָּבֹא כָל רָעָתָם לְפָנֶיךָ וְעוֹלֵל לָמוֹ כַּאֲשֶׁר עוֹלַלְתָּ לִי עַל כָּל-פְּשָׁעָי, כִּי-רַבּוֹת אַנְחֹתַי וְלִבִּי דַוָּי", הנביא ירמיהו מתפלל פסוק זה אחרי תיאור של חושך גדול בירושלים.
לבנתיים, צריך לומר לאותם החפצים בשלום המדומה, שכל זמן שאנחנו ריבוניים כאן בארץ, אין סיכוי לשלום עמם ולהפך, מבחינתם אנחנו חייבים כליה. על פי אמונתם, כל שטח מדינת ישראל שייך להם (ולא ירצו אותם גבולות 67' או 48'). יש לנו ללמוד מפרשתנו על המתח בין עשיו ליעקב ועל זה שיצחק מעביר את ברכתו ויעודי ירושת הארץ ליעקב ומונע זאת מעשיו, כך שלא יעזרו מה שיעשו אותם שונאים שפלים, "ה' איתנו אל תיראום".
מדוע יעקב קונה הבכורה?
בעניין מכירת הבכורה לא מובן איך יעקב שהיה ירא אלהי-ם, עשה דבר כזה, להונות את אחיו בסכום כה זעום של נזיד עדשים? יעקב לא עשה זאת בשביל לרשת נכסי אביו, ראינו שלא כך היה שהרי ברח מביתו למשך 36 שנים משולל נכסים, ועוד בזמנם לא היה הבכור נוטל פי שניים, שדין זה נתחדש אחרי נתינת התורה (רמב"ן). אם כן זה רק בשביל הכבוד שהצעיר מכבד הבכור, וזה חלילה מלומר כן על יעקב.
יעקב חפץ בברכת אברהם
מסביר אברבנאל, יעקב ועשיו לא ראו בבכורה מקור לירושת נכסי אביהם, למרות רכושו הרב של יצחק כפי שהפסוקים מעידים, וכן יעקב לא חמד בבכורה משום הכבוד שישיג מעשיו על ידי זה. שהרי אחרי כן, במפגש בין האחים אחרי שנים שלא ראו זה את זה, יעקב קורא לעשיו אדון ולעצמו ביחס אליו קורא עבד: "כה תאמרו לאדוני לעשיו כה אמר עבדך יעקב". אם כן השתדלותו של יעקב הייתה לקבל את ברכת אברהם, שהרי ה' בברית המילה אמר לאברהם: "והקמותי את בריתי איתך.. ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך את כל ארץ כנען לאחוזת עולם". זה היה ממונו ועושרו של יצחק שירש מאברהם, ואת זה הוא יוריש לבניו ולא שאר הנכסים והכבוד המדומה.
רק אחד יכול לקבל ברכה זו
יעקב אבינו הבין שמחמת גודל השוני ביניהם, רק אחד יכול לקבל ברכה זו, ופחד אולי עשיו שהיה הבכור, הוא יירש כל עניין דבקות ההשגחה ונחלת הארץ. ולכן חשב לקנות הבכורה וכך יעקב יהיה המתאים ביותר מכל הבחינות, לברכת ה' לאברהם, שהרי הוא הצדיק וגם הבכור.
יעקב חשב שאין בזה עלבון לעשיו, שהרי בכל מקרה עשיו לא האמין ביעודים אלו ולא חפץ באותה ירושה, כפי שאמר: "למה זה לי בכורה". יעקב גם פחד שאם הוא לא יקנה הבכורה, הקב"ה יעביר הבטחות אלו לשאר בני אברהם, כגון ישמעאל או לשאר בני הפלגשים של אברהם. ואז גם לי וגם לעשיו לא יהיה. לכן אמר מוטב שאקנה הבכורה.
תפקיד הבכור
הסבר נוסף, הרי תפקיד הבכור בבית להחליף האבא ועליו מוטלת הנהגת הבית לעת זקנת האב, הבן הבכור לוקח על עצמו כל ענייני הבית וגם דאגת שאר האחים והאכלתם. אמנם כאן יצחק הזדקן והיה צריך שהבכור ייקח ארגון ענייני הבית, עשיו במקום לעשות המוטל עליו – חי את חייו חוץ לבית, ואילו יעקב נשאר בבית – מאכיל אביו ודואג לכל צרכי הבית. ולא רק זה עשיו חוזר מן השדה ומבקש מיעקב שיאכיל אותו הפוך מתפקידו (שהבכור ידאג לצעיר). לכן אמר לו יעקב: "מכרה כיום את בכורתך לי" והכוונה, תבחר לך אם תרצה לדאוג לצרכי הבית, או תמכור לי הבכורה ואדאג לצרכי הבית ולהאכיל אותך כמו שהיום אני עושה.
עשיו מסכים
עשיו חשב בליבו, לשם מה הבכורה, הרי אני לא הולך בדרכי אבותי שיושבים בבית, שאני דרכי לצאת בחוץ, וממילא אני עתיד למות על ידי איזה חיה עוד קודם מיתת אבי, כך שלא אקבל ירושת נכסיו הגשמיים. ובשביל הנכסים הרוחניים, איני מאמין בהם וכפי שאמרו חז"ל שבתשובתו הנ"ל כפר בתחיית המתים, וממילא ויתר עליה לטובת יעקב. יעקב אומר מיד: "השבעה לי" כיון שידע שרשעים מלאי חרטות, ורצה שלא יחזור בו ממה שאמר. עשיו לא נתחרט כפי שאומר הכתוב: "ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשיו את הבכורה" (עשיו היה במכירה זו בן 15 שנים ולא חזר בו מהמכירה עד גיל 63 שעמד לקבל הברכות מאת אביו יצחק שם אמר "את בכורתי לקח").
אהבת ה' אלינו
יה"ר רצון שיתקיימו בנו דבריו הנפלאים של הנביא האחרון, המראים אהבת ה' אלינו ושנאתו לעשיו (מלאכי א, ב): "אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה', וַאֲמַרְתֶּם בַּמָּה אֲהַבְתָּנוּ?" ותשובת ה': "הֲלוֹא אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב נְאֻם ה' וָאֹהַב אֶת-יַעֲקֹב. וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי וָאָשִׂים אֶת הָרָיו שְׁמָמָה וְאֶת נַחֲלָתוֹ לְתַנּוֹת מִדְבָּר", אכי"ר.