המרא דאתרא הרה"ג שלום לוי זצ"ל – רב העיר קרית שמונה
בס"ד
מהלכות חנוכה (חלק ראשון): סדר התפילות בחנוכה
- א. "בִּימֵי מַתִּתְיָה בֶן יוחָנָן כּהֵן גָּדול חַשְׁמונָאי וּבָנָיו כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְשַׁכְּחָם תּורָתָךְ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצונָךְ. וְאַתָּה בְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם. רַבְתָּ אֶת רִיבָם. דַּנְתָּ אֶת דִּינָם. נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם. מָסַרְתָּ גִּבּורִים בְּיַד חַלָּשִׁים. וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים. וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים. וּטְמֵאִים בְּיַד טְהורִים. וְזֵדִים בְּיַד עוסְקֵי תורָתֶךָ. לְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדול וְקָדושׁ בְּעולָמָךְ. וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדולָה וּפֻרְקָן כְּהַיּום הַזֶּה. וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ. וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ. וְהִדְלִיקוּ נֵרות בְּחַצְרות קָדְשֶׁךָ. וְקָבְעוּ שְׁמונַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ בְּהַלֵּל וּבְהודָאָה. וְעָשִׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וְנִפְלָאות וְנודֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדול סֶלָה ".(מתוך התפילה בחנוכה).
- ב. בשחרית: מתפללים כמו בכל יום, ואומרים "על הניסים בעמידה, ואין אומרים תחנון, גומרים את ההלל, אומרים חצי קדיש, מוציאים ספר תורה וקוראים בו שלושה קוראים. לפני הוצאת ספר תורה, לבני ספרד – אין לומר "בריך שמיה" (לבני אשכנז יש לאומרו). בעת פתיחת ההיכל יש הנוהגים לומר פסוקים מנביאים וכתובים המתחילים מ: "נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי".
- ג. בכל יום מימי החנוכה: קוראים לשלושה קרואים בפרשת הקורבנות של הנשיאים בפרשת נשא (חומש במדבר פ"ז). כאשר ביום הראשון קורא הכהן עד "לפני המשכן" ולוי קורא "לחנוכת המזבח", וישראל קורא עד "עמינדב" (לבני אשכנז סדר קריאה אחר כמובא בסידורים) ואומרים חצי קדיש, וגומרים תפילה כשאר הימים בלי "יענך" ובלי "תפילה לדוד" ואומר "מזמור שיר חנוכת הבית" אחרי "הושיענו".
- ד. ביום השני כשמתפלל כמו אתמול, וקוראים ג' עולים, כהן קורא מן "ביום השמיני" עד "מלאה קטורת", לוי קורא מ"פר אחד" עד "צוער" וישראל חוזר וקורא מ"ביום השני" עד סוף הקורבן וכן על זה הדרך בשאר הימים כמודפס בסידורים.
- ה. וכן ביום השמיני מתפללים כמו שאר הימים, וקורין ג' עולים: כהן קורא מן "ביום השמיני" עד "מלאה קטורת", לוי קורא מ"פר אחד" עד "פדהצור", ישראל חוזר וקורא מ"ביום השמיני" עד "כן עשה את המנורה" שבפרשת "בהעלותך".
- ו. בראש חודש טבת: מתפללים כשאר הימים ומזכירים "יעלה ויבא" בעבודה, ועל הניסים" בהודאה, וגומרים ההלל, קדיש תתקבל, ומוציאים שני ספרי תורה. בראשון קוראים שלושה עולים בפרשת ראש חודש ולא יאמר קדיש, ובספר שני קורא הרביעי בחנוכת הנשיאים מענין של יום, חצי קדיש, "אשרי" ו"בא לציון" ו"בית יעקב", שיר של יום ו"הושיענו" ומחזירים הספרים למקומם. חצי קדיש מוסף של ראש חודש, "על הניסים", קדיש "תתקבל" ו"ברכי נפשי" ו"מזמור שיר חנוכת הבית", קדיש "יהא שלמא", וגומרים התפילה כשאר הימים.
- ז. תפילות שבת וחנוכה: שבת חנוכה מתפללים כשאר שבתות ואומרים "על הניסים" בהודאה, וגומרים את ה"הלל" ואומרים קדיש "תתקבל", "אתה הראית" ו"בריך שמיה". מוציאים שני ספרי תורה, קוראים בראשון שבעה עולים בפרשת השבוע, חצי קדיש. והמפטיר קורא בספר שני בחנוכת הנשיאים מעניין היום, חצי קדיש ומפטיר "רני ושמחי" (זכריה ב'), (לבני אשכנז חצי קדיש לפני מפטיר). ואם חלו שתי שבתות בחנוכה עושים כסדר דלעיל ובשבת ראשונה מפטירים "רני ושמחי" ובשניה "ויעש חירום". לאחר קריאת התורה אומרים "אשרי" ומחזירים ספרי התורה למקומם, חצי קדיש, מוסף, וגמר תפילה כשאר השבתות.
מנהג פשוט אצל בני ספרד ועדות המזרח, שלא לומר "במה מדליקין" בשבת של חנוכה, וכן כתב מרן בשולחנו הטהור (או"ח סימן ע"ר סעיף ב'). מהטעם של פיסול שמנים שפסולים בשבת ומותרים בחנוכה.
- ח. בשבת ר"ח וחנוכה: מתפללים כשאר השבתות, ואומרים "יעלה ויבוא" בעבודה, ו"על הניסים" בהודאה, וגומרים את ה"הלל", אומרים קדיש תתקבל, "אתה הראית", ו"בריך שמיה", ומוציאים שלושה ספרי תורה.
בספר ראשון קוראים ששה עולים בפרשת השבוע ואין אומרים קדיש. ואם עלו יותר מששה עולים, האחרון אומר קדיש.
והשביעי קורא בספר שני בפרשת ראש חודש מ"וביום השבת" ואומרים חצי קדיש.
המפטיר קורא בספר השלישי בחנוכת הנשיאים מעניין היום ואומרים חצי קדיש.
ומפטירים "רני ושמחי" ואומרים פסוק ראשון ופסוק אחרון של הפטרת ראש חודש: "כה אמר ד' השמים כסאי". ואם יחול ראש חודש טבת גם ביום ראשון יוסיפו פסוק ראשון ופסוק אחרון מהפטרת "מחר חודש" וגומרים תפילתם כשאר השבתות.