בס"ד
עירוב תבשילין:
א. על מנת שיהיה אפשר לבשל ולאפות מיום טוב לשבת, הסמוכים זה לזה תקנו לנו חז"ל עירוב תבשילין.
ב. לכתחילה יש להכינו בערב יום טוב ובשעת הדחק אפשר להכינו גם לפני כן.
ג. העירוב צריך להיות של פת ותבשיל.
ד. הפת צריך להיות בשיעור של כביצה (לפי דעה אחת שיעור כביצה הוא 57.6 גרם ולפי דעה שנייה שיעור כביצה הוא 100 סמ"ק). ושיעור התבשיל כזית (30 גרם).
ה. לכתחילה יש ליטול פת שלמה. והתבשיל יהיה משל בשר או דג או ביצה קשה או מיני לפתן מבושלים או צלויים שמלפתים בהם את הפת.
ו. יש להניח את הפת והתבשיל בצלחת וידו נוגעת בהם בזמן הברכה.
ז. נוסח הברכה מופיע במחזורים: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצותיו וצוונו על מצות עירוב: בדין עירובא יהא שרי לן לאפויי ולבשולי ולאטמוני ולאדלוקי שרגא ולמעבד כול צרכנא מיום טוב לשבת, לנא ולכול בני העיר הזאת". ואם אינו מבין לשון הקודש יאמר בלשון שמבין: "בערוב זה יותר לנו לאפות, לבשל, להטמין, להדליק נרות ולעשות כול צרכנו מיום טוב לשבת".
ח. המערב לאחרים ששכחו להניח עירוב תבשילין, יזכה את העירוב על ידי אחר, והלה יזכה עבורם, ורצוי שהזוכה יאמר :"הריני זוכה עבורם".
ט. ומצווה על כול אדם לעשות עירוב לעצמו ואל יסמוך על אחרים.
י. אבד העירוב או שנאכל לפני הבישול לשבת אם נשאר ממנו כזית מותר לבשל, ולא-אסור לבשל. אולם אם התבשיל קיים ורק הפת אבד יכול לבשל.
יא. זמן הנחת העירוב לכתחילה עד שקיעת החמה ובדיעבד עד צאת הכוכבים.
יב. אלו שמכינים את כול צורכי השבת עוד מערב יום טוב, יעשו את העירוב בלא ברכה. אך טוב שבערב יום טוב יניח תבשיל כלשהו המפיג טעם לחממו ביום טוב לשבת כדי שיוכל לערב בברכה.
יג. ונהגו לאכול את העירוב בסעודה שלישית של שבת.
ליל ב' של ראש השנה – ולמחרתו:
יד. אין לערוך שולחן, או להכין דבר כלשהו מיום א' של ראש השנה ללילה השני של ראש השנה.
טו. אחר מעריב, לפני הקידוש על היין בבית, הנשים מדליקות נרות חג, ומברכות: "להדליק נר של יום טוב" ומוסיפות ברכת "שהחיינו", (ורצוי מאד להניח פרי חדש על השולחן ותכוון האישה בברכת "שהחיינו" גם על הפרי, ותאכל אותו אחרי הקידוש).
טז. אם הלילה השני של ראש השנה חל במוצאי שבת קודש, יש להוסיף אחרי הקידוש לפני ברכת "שהחיינו" ברכת "מאורי האש" וברכת "המבדיל בין קודש לחול".
יז. ביום השני של ראש השנה קוראים בתורה בפרשת עקידת יצחק, ואחרי הקריאה תוקעים בשופר כסדר של אתמול. גם ביום זה חייבים לשמוע קול שופר. ובבית יקדש על היין ויאכל סעודת חג.
צום גדליה:
א. למחרת ראש השנה חל צום גדליה.
ב. צום גדליה נקרא בנביא "צום השביעי", ונקרא על שם גדליה בן אחיקם שנהרג אחר חורבן בית ראשון. ובגלל מעשה זה כבתה גחלת ישראל, ושארית הפליטה שאחר החורבן שישבו בארץ, גלו לארצות נכר.
ג. ומכיוון שיום הריגתו היה בראש השנה ואי – אפשר לצום ביום קדוש זה, נדחה הצום לג' תשרי.
ד. זמן תחילת הצום הוא מעלות השחר ומסתיים עם צאת הכוכבים.
זוהר פרשת "וירא" ס' שפ"ד (בתרגום):
כשמתעורר דין בעולם, הקב"ה יושב על כסא הדין לדון את העולם, כלומר בראש השנה, צריך האדם להתעורר בתשובה, ולהתחרט על עוונותיו. כי ביום ההוא כותבים אגרות, ונמצאות כולן בתיק, כשהן כתובות, אם זכה האדם לשוב בתשובה לפני אדונו, קורעים את האגרות אשר עליו. אחר כך, הכין הקב"ה לפני האדם, את יום הכיפורים, יום התשובה, אם שב מחטאיו טוב, ואם לא מצווה המלך לחתום האגרות. אם זכה לעשות תשובה, אבל עוד אינה בשלמות כראוי, תולים לו עד היום ההוא האחרון הנקרא עצרת, שהוא יום השמיני לחג הסוכות. אם עשה תשובה שלימה לפני אדונו, נקרעות האגרות, אם לא זכה, האגרות יוצאות מבית המלך, ונמסרות בידיו של מלאך המעניש, והדין נעשה. לאחר שיצאו האגרות, אינן חוזרות לבית המלך, אלא הדין הכתוב בהן מוכרח לעשות".
ואני תפילה שיתקבלו תפילותינו ברצון, לשנה טובה תכתבו ותחתמו.