בס"ד
יום א' של ראש השנה
א. משכימים קום להתפלל. ונהגו לא לישון כל היום כולו שלא ישן מזלו כל השנה, אבל לא יעסוק בזמנו הפנוי בדברי שחוק והבל כי קדוש היום לאדוננו, ויאזור כגבר חלציו וישתדל לישון רק אחרי חצות היום, אם הוא זקוק לכך.
ב. יזכור שהיום הרת עולם ויתנהג בכבוד ובאימה בבית הכנסת שלא ידבר שום שיחה בטלה וכדומה.
ג. חל ראש השנה בשבת עולים שבעה לספר תורה ואם חל ראש השנה בחול עולים חמישה קרואים.
ד. חז"ל לימדונו ששרה אמנו נפקדה ביום ראש השנה, ולכן קוראים בפסוקים המדברים אודות לידת בנה, יצחק אבינו ע"ה, שבפרשת "וירא". לאחר הקריאה "חצי" קדיש, ומפטיר קורא בקורבנות היום שבפרשת פינחס, ואחר קריאת מפטיר אומרים "חצי" קדיש. ומפטיר בשמואל א' (פרק א' פסוק א' ועד פרק ב' פסוק י') שכן חנה נפקדה אף היא ביום ראש השנה.
ה. וביום השני קוראים עניין עקידת יצחק, ומפטירים מירמיה פרק ל"א, פסוקים א'-י"ט.
ו. שכח ולא אמר בעמידה "מי כמוך" ו"כתוב לחיים" ו"זכרנו" ו"בספר" לא יחזור על העמידה.
ז. אמר "האל הקדוש" במקום "המלך הקדוש" או אם נסתפק מה בדיוק אמר, יחזור לתחילת העמידה היות ושלושת הברכות חשובים כברכה אחת. אמר "מלך אוהב צדקה ומשפט" במקום "המלך המשפט", ונזכר לפני שעקר רגליו יחזור "להשיבה שופטינו", ואם עקר רגליו יחזור לתחילת העמידה.
ח. אין לומר "הלל" בראש השנה (עיין מסכת ראש השנה ל"ב ע"ב).
ט. אדם שנפטר ביום א' של ראש השנה אפשר לקוברו על ידי גויים ביום שני של ראש השנה עיין שו"ע או"ח תקכו סעיפים א-ד.
י. כשלאחד המתפללים נולד בן, שיום מילתו בראש השנה, יש למול אותו לפני תקיעת שופר, ומצוות מילה קודמת למצוות שמיעת קול שופר.
מצווה לשמוע קול שופר
יא. מצווה על כל ישראל לשמוע קול שופר כמו שכתוב: "יום תרועה יהיה לכם" ו"תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו". נאנס ולא יכול להגיע לבית הכנסת לשמיעת קול שופר חייב לתקוע בשופר לבדו בביתו או שאחרים יתקעו עבורו בביתו.
יב. מצווה מן המובחר לתקוע בשופר אייל זכר שמזכיר את זכר עקידת יצחק ,שאברהם אבינו ע"ה, הקריב תמורת יצחק אייל.
יג. אסור לאכול לפני ששמע קול שופר (והחלשים ישאלו מורה הוראה).
יד. מותר ליתן בתוך שופר יין או ערק וכדומה כדי לחדד קולו, ומותר לעשות כן אף בראש השנה.
סדר התקיעות
טו. בעל תוקע יעמוד ליד בימה עליה קראו בספר תורה. וחייב אדם לשמוע את הברכות מפי בעל תוקע מילה במילה, כי מצוות שמיעת שופר היא מהתורה. וצריכים לכוון התוקע והשומע לצאת ולהוציא ידי חובה בברכות ובתקיעות של בעל התוקע.
טז. לפני הברכות נהגו לומר פיוט "עת שערי רצון" (וגם בשבת שאין תקיעת שופר יאמרוהו). וכן יאמרו פיוט "המלך ה'", וכן יאמרו מזמור מ"ז בתהילים "למנצח לבני קורח מזמור" ונהגו לאומרו שבע פעמים, שש פעמים אומרים אותו ביחיד ופעם שביעית כל הקהל יחדיו. ואחר כן יאמר בעל תוקע פסוקים ותפילות. ויברך בעל תוקע שתי ברכות :"לשמוע קול שופר" " ו- "שהחיינו" ויענו הקהל "אמן" בסיום הברכות, ביום שני של ראש השנה אין מברכים "שהחיינו" אלא אם חל יום א' של ראש השנה ביום השבת. אלו העונים "ברוך הוא וברוך שמו" באמצע ברכה יש להם על מה שיסמכו (וצריך להימנע ממחלוקת על כך ביום קדוש זה).
יז. מה טוב ומה נעים שתלמיד חכם יאמר לפני התקיעות דברי מוסר וכיבושים על מנת שקהל השומעים יחזור באותם רגעים בתשובה מלאה.
יח. אין לעשות הפסק כלשהו (גם לא בדיבור) מתקיעה ראשונה ועד אחרי גמר כל התקיעות, משום שגם התקיעות שמיושב ושל עמידה קשורים אלה באלה ואין להפסיק ביניהן כלל.
יט. בתקיעות שמיושב (לפני מוסף) נוהגים לעמוד בעת הברכות ולשבת בעת התקיעות.
כ. אחרי הברכות כאמור לעיל, בעל תוקע, תוקע שלושים קולות כסדר הבא: תשר"ת-שלוש פעמים. תש"ת-שלוש פעמים, ותר"ת שלוש פעמים יחד-שלושים קולות, וזהו עיקר החובה של שמיעת קול שופר. ובאמצע תפילת מוסף: תוקעים עוד שלושים קולות. ובחזרת הש"ץ: עוד שלושים קולות. ובגמר התפילה: עוד עשרה קולות, סך הכל מאה קולות (60 תקיעות, 20 שברים, ו-20 תרועות). ומוסיפים תרועה גדולה בסוף התפילה. כשחל ראש השנה בשבת אין תוקעים בשופר, ונהגו לומר אז פיוט "עת שערי רצון".
כא. בסעודת היום מקדשים על היין, ומברכים "המוציא" בטבילת הפרוסה בדבש ואוכלים סעודת היום. ואחר ירבה בלימוד תורה והיושב בטל ולא לומד תורה כישן דמי. והמשתדלים בקריאת מזמורי תהילים אשריהם ואשרי חלקם, ויש להשתדל לסיים פעמיים מקרא תהילים כמניין "כפר" (בספר תהילים 150 מזמורים ופעמיים זה שלוש מאות כמניין "כפר").
כב. "תשליך"- אחרי תפילת מנחה של יום א' של ראש השנה עורכים סדר "תשליך", שנעשה ליד מקווה מים, שפת ים או נהר, באר וכדומה. התפילה נקראת על שם הפסוק :"ותשליך במצולות ים כל חטאתם". ולאלה שקשה להם לילך למקווה מים, ישתדלו לעמוד לפחות במקום שאפשר לראות מים. עושים "תשליך" גם בשבת וצריך להיזהר מטלטול מחוץ לערוב, ויש הדוחים בשל כך את ה"תשליך" ליום השני על מנת להימנע מאיסור טלטול בשבת.