המרא דאתרא הרה"ג שלום לוי זצ"ל – רב העיר קרית שמונה
בס"ד
ערב ט' באב וט' באב עצמו:
א. בסעודה מפסקת: אין לאכול שני תבשילים. צריך לשבת על גבי קרקע. כל אחד יושב לעצמו ואין יושבים שלושה יחדיו שלא יתחייבו זימון. בנוסף לאיסור אכילת בשר ושתיית יין בסעודה זו, יש האוסרים לשתות שכר (כגון: בירה) ואלו פירות חיים יאכל כרצונו מכל מין.
ב. אחרי סעודה מפסקת מתחילים כל חמשת העינויים ואסורים באכילה ושתייה, רחיצה, נעילת סנדל ותשמיש מיטה ממש כמו ביום כיפור.
ג. אין אומרים וידוי במנחה של ערב ט' באב: מפני שט' באב נקרא "מועד" שנאמר: 'קרא עלי מועד'. ואם חל במוצאי שבת קודש, לא אומרים "צדקתך" במנחה של שבת.
ד. בישיבה בבית הכנסת: יש לשמור על כבוד מקדש מעט, וינעל מנעלי גומי לרגליו או יגרוב גרביים. אין להניח ספרי תפילה ושאר קודש על הרצפה. על בנות ישראל לשמור על צניעותן ולהקפיד על צורת ישיבתן על גבי קרקע.
ה. ויש שנהגו לשים אבן תחת הכרית בעלותם על משכבם.
ו. אמירת שלום: אסורה בט' באב, ולשואלים בשלומו, יענה בשפה רפה שיודעים שביום ט' באב אסור לשאול לשלום.
ז. צום לחולים: מעוברת, בהסכמת רופא, מתענה ככל אחד. חולה המצווה על ידי רופא לא לצום, צריך לשמוע בקול רופאו.
ח. תרופות שאינן טעימות מותר לבלוע אותם, בלא מים, ותרופות טעימות יש לעטוף אותם בנייר דקיק וכדומה ולבלוע אותן ללא מים.
ט. בנטילת ידיים שחרית: נוטל ידיו כדרכו כל שנה ג' פעמים לסירוגין על כל יד, אבל רק עד קשרי אצבעותיו (סוף אצבעותיו).
י. עשיית מלאכה: אסורה עד חצות. ואחרי צהריים אפשר להקל. ויש להיזהר מלעשות ממלאכה ממושכת שתסיח את דעתו מהאבלות.
יא. עישון סיגריות: ראוי להחמיר ולא לעשן. והמצטער מכך, יעשן בצנעא בתוך ביתו.
יב. הנחת תפילין בשחרית: מנהג ירושלים: להתפלל בציבור בטלית ותפילין בשחרית. ולשיטת מרן בעל השו"ע: יש להניח תפילין במנחה. וכך נוהגים רוב יוצאי צפון אפריקה.
יג. מוצאי צום: מותר לאכול כעשרים דקות אחרי השקיעה.
יד. כבוס ורחיצה במוצאי צום ט' באב: לספרדים: מותר. לבני אשכנז: יש להם להמתין עד למחרת ביום עשירי באב.
טו. במוצאי צום ט' באב אין לאכול בשר ואין לשתות יין. אולם טעימת תבשילים לכבוד שבת מותרת.
טז. ורחיצה ביום צום ט' באב: אסורה. ואפילו להושיט אצבע קטנה לתוך המים אסורה. נעילת נעלי עור: אסורה לאנשים נשים וטף.
יז. חינוך ילדים לתענית: אין לחנך אף לא לתענית שעות.
יח. יש לשבת על גבי הארץ ולא על גבי כסאות וספסלים, בליל ט' באב וביום למחרת, עד לאחר מנחה גדולה (כחצות היום).
יט. דברי תורה: המשמחים את הלב אסורים בט' באב. להוציא הלכות אבלות, אגדות החורבן ונבואות ירמיה ואיוב.
כ. מוצאי ט' באב: כעיקרון כל ענייני אבלות של תשעת הימים ממשיכים עד חצות היום של העשירי באב. כגון: אכילת בשר תספורת וגלוח, רחיצה וכיבוס, שמיעת מוסיקה ומעוט שמחה (אלא אם מדובר בצום ט' באב שנדחה).
כא. כל אדם מישראל יתן אל ליבו שבית ראשון ושני נחרבו בגלל עוונותינו ועוונות אבותינו, וכל זמן שאין נבנה בית המקדש השלישי, סימן הדבר שאנו במצב רוחני ירוד שלא מצדיק בניית מקדש, לכן אמרו רז"ל כל דור שלא נבנה בית מקדש בימיו כאילו נחרב בימיו. וכל המתאבל על ירושלים בלב שלם ומעומק הלב זוכה וראה בשמחתה שנאמר: שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה(תענית דף ל').
כב. "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי"(תהילים קל"ז). ויתקיים בנו במהרה: "והביאנו לציון עירך ברינה ולירושלים בית מקדשך בשמחת עולם".