מהלכות תפילין – חלק ג'

בס"ד

המשך סדר הנחת תפילין:

א. כלל גדול לימדונו חז"ל לפני עשיית המצוות שכל המצוות מברך עליהן קודם לעשייתן, לכן אחר שהניח תפילין של יד על הקיבורת לפני ההדוק והקשירה, צריך לברך שקשירתם זו היא עשייתם.

ב. תפילין של יד מניחין בזרוע שמאל משום שנאמר בתורה והיה לך לאות על "ידכה" ומהשינוי של כתיבת "ידכה" ולא "ידך" למדו חז"ל "יד כהה" כלומר שיש להניחם ביד החלשה על גבי הקיבורת שהיא השריר העבה בזרוע העליונה, ויטה את התפילין מעט לצד הגוף כדי שיהיו נגד לבו ונמצא מקיים את הדברים והיו הדברים האלה על 'לבבך'.

ג. הברכה לפני שמהדק את התפילין של יד היא: "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להניח תפילין", ואחר מכן יניח תפילין של ראש וברכה אחת לשתיהן כך מנהג ספרד ועדות המזרח. ובני אשכנז נוהגים כפסק הרמ"א: לברך ברכה שונה על ראש והיא "על מצוות תפילין" גם אם לא הפסיק בין של יד לשל ראש. וטוב לומר תמיד אחר הברכה השנייה "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".

ד. בן ספרד שסח בן הנחת תפילין של יד לשל ראש שלא לצורך תפילין, יברך לפני שמניח את התפילין של ראש "על מצוות תפילין" ואחר הנחת של ראש יאמר: ברוך שם כבוד וגו'.

ה. אם רצה להניח תפילין ולקח בתחילה תפילין של ראש, יעבור על אותה מצווה, ויניח בתחילה תפילין של יד. לכן טוב להניח את התפילין בכיס התפילין בצורה שתמיד יפגוש את התפילין של יד על מנת לא לעבור על המצוות.

ו. והסיבה שצריך לעבור על המצווה, דכתיב: 'והיה לאות על ידכה' ורק אח"כ 'ולטוטפות בין עיניך', ודורשים, על זה בגמרא שכל זמן שתפילין מונחות בין עיניך שיהיו שתיים (דהיינו של יד ושל ראש) ואם יניח של ראש תחילה יהיו רק אחד.

ז. לכאורה היה צריך לברך: לקשור תפילין, כפי שכתוב בתורה, בכל זאת תקנו חז"ל לברך "להניח" מפני שעיקר המצווה שיהי מונחים עליו כל היום, ואם היה מברך לקשור תפילין היה משמע דמה שקושר תפילין על ידו ועל ראשו רגע אחד יוצא ידי חובה לכך תקנו "להניח" דמשמע שיהיו מונחים עליו לפחות שעה אחת על כל פנים.

ח. יש להקפיד, שהקשר בצורת האות יו"ד שצמוד לתפילין של יד, לא יזוז ממקומו.

ט. לא יהא דבר חוצץ בין התפילין לבשרו לא שנא של יד לא שנא של ראש, מהטעם הזה רע עלי המעשה אותם המגדלים בלוריותיהם מלבד שזה דרך שחץ וגאווה ויש קצת איסור, יש בו איסור בהנחת תפילין שכן הם גורמים לחציצה. ולכן פאה נוכרית מהווה חציצה.

י. לגבי מקום הנחת תפילין אצל איטר יד ימינו ראה בהמשך בפרק נפרד.

יא. ונוהגים העולם לכרוך על הזרוע שש או שבעה כריכות, ובכוונות כתוב שצריך לכרוך שבע כריכות על הזרוע בסוד 'שבע הנערות הראיות לתת לה'.

יב. ונחלקו הפוסקים אם שני חצאי הכריכות שבתחילת הכריכות ובסופן מצטרפות למניין השבע. אמנם מדברי האר"י ז"ל שנתן בהם טעם בסוד משמע שהם לא מצטרפים וצריך שבע כריכות שלימות וכן פסק הרב "בן איש חי".

יג. מקום הנחת התפילין של ראש מתחילת עיקרי השער ממצחו ועד סוף המקום שמוחו של תינוק רופס ואם מניח אפילו מקצתו על המצח במקום שכלו השערות היא מדרך הקראים ולא יצא ידי חובה, וברכתו לבטלה, והן בעוון עינינו הרואות כי הרבה נכשלים בזה ומניחים התפילין ממש על מצחן. ואף שלפעמים מוחים בהם הרואים והוא נותנן למעלה לא הועילו בזה שחוזרין ונופלין, ד' הטוב יכפר בעד, וראוי ליראי ד' ולחושבי שמו לעמוד בפרץ וליקח התפילין ולקצר הקשר באופן שיהיו מונחים במקומן.

יד. הקשר שמאחורי הראש שצריך להיות למעלה בגובה העורף שהוא סוף הגולגולת, אבל למטה מסוף הגולגולת הוא נגד הצוואר ולא נגד הפנים ולכן צריך להיזהר שתהיה הרצועה המקפת את ראש מצומצמת ומהודקת סביב ראשו ולא יהיה היקף הרצועה גדול מהיקף הראש ולא יניח הקשר למטה בעורף בגומא, אלא שהקשר יהא מונח מעל לגומא שבעורף.

טו. אחר הנחת התפילין של יד ושל ראש, כורכים סביב האצבע האמצעית, עושים זאת בעמידה, בתחילה כורכים כריכה אחת סביב הפרק האמצעי ואחר כך כורך שתי כריכות סביב הפרק התחתון שסמוך לכף היד.

טז. וכשכורך כריכה ראשונה אומר: 'וארשתיך לי לעולם', ובשנייה אומר: 'וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים', ובשלישית :'וארשתיך לי באמונה וידעת את ד'.

יז. אחרי הנחת תפילין בטרם שמתחיל להתפלל, יש להחזיר את המגן של התפילין על היד על מנת שלא תהרסנה קרנות הבית בבגד המתפלל.

יח. יש המכסים את ראשם בטלית בצורה המכסה את התפילין אבל התפילין של ראש גלויות, ויש הנוהגים כמנהג האר"י לכסות את ראשו ואת התפילין לגמרי.