מהלכות תפילין – חלק א'

בס"ד

חשיבות הנחת תפילין כשרות:

א. כותב בעל ה"קיצור שולחן ערוך": "מי שמניח תפילין פסולות, לא לבד שאינו מקיים את המצווה, אלא שמברך כמה וכמה ברכות לבטלה, שהוא עוון גדול. ולכן ידקדק לקנות תפילין מסופר מומחה וירא שמיים, וכן רצועות יקנה מאיש נאמן שהוא בטוח שנעבדו לשמה מעורות טהורות. ובעוונותינו הרבים רבה המכשלה במה שקונים תפילין ורצועות מכל מוכר בזול, והם פסולים. וכל ירא שמיים ייתן אל לבו: אם על מלבושיו וכליו הוא מהדר שיהיו כתיקונן – מכל שכן בחפצי ד' יתברך, שלא יצמצם ויחוס על הכסף, אלא יהדר לקנות אותן שהן בוודאי כשרין, אפילו אם מחירם רב".

מבנה התפילין עצמם:

ב. צריכים להיות מרובעות הלכה למשה מסיני(מסכת מנחות דף ל"ה ע"א).

ג. ועור הבתים צריך להיות מעור בהמה וחיה ועוף טהורים. וצריכים להיות מעובדים לשמם. ועור הבתים מצווים אנו לעשותו דווקא שחור ולא צבע אחר (שו"ע או"ח סימן ל"ב).

ד. וצריך לעשות בעור הבתים של ראש כמין שי"ן מקמטי עור הבית, אחד מימין ואחר משמאל, מימין שי"ן של ג' ראשים ושל שמאל מניח שי"ן של ארבע ראשים.

ה. גם התיתורה (=עור מלמטה שמכסה את פתח הבתים) וגם המעברתא (=החלק שבו מעבירים את רצועות התפילין) הם הלכה למשה מסיני.

ו. גם התפירה הלכה למשה מסיני ויהיו מגידי בהמה וחיה טהורים.

ז. עור הרצועות צריך שיהיה מעור בהמה ועוף טהורים שמעובדים לשם תפילין.

ח. והלכה למשה מסיני שצבען מבחוץ צריך להיות שחור.

ט. בתפילין של ראש יגלגל כל פרשה מסופה לתחילתה. וכורכם בקלף קטן והלכה למשה מסיני שיכרוך עליה שער בהמה או חיה טהורים וקצת משער זה צריך לצאת ולהיראות מחוץ לבית.

י. ובתפילין של רש"י בקציצת הראש השיער יוצא מפרשת ו"היה אם שמוע".

יא. ובדרך שמעמידים ספר תורה בהיכל כך נותנים כל פרשה בבית המיוחד לה, ארבעה בתים לארבע פרשיות "קדש" "והיה כי יביאך" "שמע" "והיה אם שמוע".

יב. כשכותב הסופר את פרשיות התפילין צריך לומר בפה מלא: אני כותב לשם קדושת תפילין. גם כשכותב את שם ד' צריך הסופר לומר שכותב לשם קדושת השם.

יג. פרשיות של ראש נכתבות הפרשיות בקלף לבדה, ואלו של יד כותב את כל הפרשיות בקלף אחד. נהגו שבפרשיות של יד בכל פרשה שבעה שורות ואלו בשל ראש ארבעה שורות.

יד. סדר כתיבת הפרשיות הוא כסדר כתיבתם בתורה ואם כתב את המאוחר מוקדם, פסל את התפילין. ולכתחילה צריך לכתוב פרשיות של יד קודם לפרשיות של הראש.

טו. צריך שאורך הרצועות בכל יד יהיו באורך שיספיק להקיף את הזרוע ויקשור ממנה הקשר ותמתח על אצבע אמצעית ויכרוך ממנה על אצבעו שלוש כריכות ויקשור.

טז. ושל ראש אורכו צריך להגיע עד הטבור או למעלה ממנו.

יז. ובין בשל ראש ובין בשל יד רוחב הרצועות צריך להיות כאורך שעורה (8 מ"מ וי"א 10 מ"מ).

סדר עדיפות במצוות:

יח. מי שאין ידו משגת לקנות גם ציצית ותפילין, הכריעו האחרונים דתפילין קודמין כי ציצית הוא רק מצווה אם יש לו טלית של ארבע כנפות ותפילין הוא חובה ומי שאינו מניחן הוא בכלל פושעי ישראל בגופן.

יט. ואם היה צריך לתפילין ומזוזה ואין ידו משגת לקנות שניהם תפילין קודמין משום שבתפילין היא מצווה שבגופו ועוד שקדושת תפילין למעלה מקדושת מזוזה. והמ"א אומר שכיום שמניחין תפילין רק בקריאת שמע ותפילה אם יוכל לשאול תפילין עדיף שיקנה מזוזה וישאיל תפילין מאחר.

מי הם הכשרים לכתוב תפילין:

כ. כל הפטור ממצוות תפילין או שאינו מאמין במצווה זו וכתב פרשיות תפילין, הרי אלו תפילין פסולות דכתיב "וקשרתם" שכל שאינו בקשירה או אינו מאמין בה לא חל עליו "וכתבתם" דהיינו כתיבתם.

כא. דין זה חל גם על כותבי ספר תורה ומזוזות / לכן עבד אישה או קטן אפילו שהגיע לגיל חינוך או כותי או מומר לעבודת גלולים שכתבו תפילין, פסולין התפילין האלו וצריכים גניזה.