המרא דאתרא הרה"ג שלום לוי זצ"ל – רב העיר קרית שמונה
בס"ד
מהלכות יום טוב: הלכות כלליות.
א. כל מלאכה שאסור לעשותה בשבת אסורה גם ביום טוב ואסור לעשותה על ידי שינוי או על ידי אמירה לגוי.
ב. מלאכת אוכל נפש בלבד מותרת ביום טוב במגבלות מסוימות מחשש שמא יעשה דברים ביום טוב לצורך ימות החול.
ג. אזהרה לאלה המעשנים – ביום טוב אסור לכבות את הסיגריה כדרכו בחול אלא מניחנה בוערת מידו עד שתכבה מאליה.
ד. אין להדליק ולכבות גפרור או חשמל כדרכו בימות החול.
ה. מותר להגביה אש דולקת של הגז בו מבשלים ואסור להנמיך אש זו (אולם במקרה שיש חשש שהאוכל יישרף מותר להנמיך את האש).
ו. תרנגולים המיועדים לביצים לא ישחטם ביום טוב אבל תרנגולים המיועדים לאכילת בשרם מותר לשחוט אף ביום טוב.
ז. טחינה כדרכו בחול אסורה ביום טוב אבל טחינה בשינוי מותרת.
ח. ברירת אורז וקטניות בשינוי ביום טוב – מותרת.
ט. אסור לסחוט פירות וירקות ביום טוב גם אם מדובר לצורך הכנת מאכלים לבו ביום.
י. ניפוי קמח אפילו בשינוי אסור ביום טוב אלא אם הקמח נופה פעם אחת לפני יום טוב ועתה רוצה לנפותו שנית, והמחמירים אוסרים לנפותו אפילו שנופה כבר לפני החג אלא אם מנפים אותו בשינוי.
יא. אישה שאופה לחם ביום טוב אסור לה למדוד כמות מדויקת בכלי מדידה אלא תיקח בהשערה ובאומד הדעת את הכמות שהיא צריכה לצורך האפייה.
יב. חלה תרומה שהופרשה מהבצק שנעשה ביום טוב אין לשרוף אותו ביום טוב אלא תשמרהו עד מוצאי יום טוב ואז רשאית לשורפו.
יג. מותר לאפות לחם ביום טוב בתנור אפייה חשמלי שמופעל על ידי שעון שבת שכוון והופעל מלפני כניסת יום טוב.
יד. ומותר למלוח בשר הנדרש לו ליום טוב בלבד.
טו. "שעון גז" מותר בשימוש ביום טוב ובלבד שיכוון אותו לפני הדלקת הגז.
טז. מותר להכין צלי אש על גחלים ביום טוב (הדלקת "המנגל" תיעשה על ידי העברת אש ובסיום הצלייה איל לכבות את אש הגחלים אלא יניחם שיכבו מאליהן).
יז. אסור לאפות ולבשל מיום טוב לצורך יום חול, או מיום טוב ראשון לצורך יום טוב שני, ולהכין אוכל מיום טוב לשבת מותר רק אם עשו עירוב תבשילין כאמור לעיל.
יח. אסור לשטוף כלים ביום טוב ליום חול שלמחרת או ליום טוב שני שלמחרת.
יט. אין למדוד לתינוק אוכל בבקבוק אלא ימדדו בהשערה ובאומד הדעת.
כ. מותר לומר לגוי ביום טוב: 'תן לי ק"ג פרי' וכדומה.
כא. מים שחוממו ביום טוב מותר לו לרחוץ בהם פניו ידיו ורגליו. ואם חוממו מערב יום טוב יכול לרחוץ בהם אפילו כל גופו. אבל לא ירחץ גופו במים חמים שבמרחץ גם אם המרחץ בביתו להוציא מקלחת שמותר.
כב. אישה שצריכה לספור שבעה נקיים, יכולה לרחוץ חלק גופה התחתון במים שחוממו ביום טוב, ובשעת הצורך יכולה לרחוץ כל גופה במים שחוממו בערב יום טוב ובלבד שלא תסחט.
כג. אין מוציאין משא על גבי בהמתו, ואין מנהיגין בהמה ביום טוב ולא רוכבין על גבי בהמה ביום טוב.
כד. הרוצה לבשם שערותיו פניו וידיו במי בושם ביום טוב – מותר ויש להחמיר ולאסור לבשם בגדיו.
יום טוב שני של גלויות (שו"ע או"ח סימן תצ"ו):
כה. בגלות חוגגים שני ימים טובים מספק, וכל מה שאסור בראשון אסור בשני.
כו. אף על פי כן, ביום טוב שני בגלות, מותר לישראל לטפל במת ישראל ובטיפול בישראל חולה שאין בו סכנה, שדברים אלו אף שאסורים ביום טוב ראשון מותרים הם ביום טוב שני בגלות, וביום טוב ראשון מותרים דברים אלו בגלות על ידי גוי.
כז. על אף האמור בסעיף הקודם, גם בגלות, שני ימי ראש השנה קדושה אחת להם וגם ביום השני של ראש השנה, אסורים הדברים שהתרנו בסעיף כו'.
כח. תושבי קבע של ארץ ישראל שנסעו לחו"ל ודעתם לחזור ארצה, אסור להם לעשות מלאכה בפומבי ביום טוב שני של גלויות וביום טוב השני מתפללים בלחש תפילה של חול ומניחין תפילין בצנעא.
כט. יהודי תושב ארץ ישראל שירד לחו"ל על מנת להשתקע שם, דינו כתושב חו"ל לכל דבר, גם אם אשתו נשארה בארץ הקודש.
ל. יהודים, תיירים הבאים לחוג יום טוב בארץ ישראל ודעתם לחזור דינם כבני חו"ל לכל דבר, ועושים בארץ ישראל יום טוב שני של גלויות כמשפטם בחו"ל.
לא. בחור רווק שלא תלוי בדעת אחרים (אב ואם) שבא מחו"ל לארץ כתייר לחוג בה את יום טוב, לא יעשה יום טוב שני של גלויות אלא יום טוב ראשון בלבד, מפני שאם תזדמן לו בת זוגו ישאר בארץ ישראל וישתקע בה.