המרא דאתרא הרה"ג שלום לוי זצ"ל – רב העיר קרית שמונה
בס"ד
חודש סיון:
א. הוא השלישי בחודשי השנה, שלישי לחודש ניסן, הראש לחודשים. על חודש זה אומרת הגמרא: "דרש אותו הגלילי לפני ר' חסדא ברוך אלוקינו שנתן תורה משולשת, לעם משולש, על ידי המשולש, ביום השלישי לחודש השלישי".
ב. י"ב ימיו הראשונים של חודש סיוון יש בהם קדושה קצת יותר משאר ימי החודש לפי ההסבר הבא: יום ראשון הוא ראש חודש, בין ראש חודש לחג השבועות (שזה ארבע ימים) עסק אז משה רבנו, ע"ה, בענייני קבלת תורה עם יוצאי מצרים, בוא"ו בו – נתנה תורה, בשביעי בסיוון הוא יום "טבוח" ביום זה היו מקריבין קורבנות של "יראה כל זכורך" כאשר שבועות חל בשבת. ועוד חמשה ימים שגם בהם הקריבו קורבנות של "יראה כל זכורך" לאלה שלא הספיקו להקריבם. נמצא שי"ב ימים אלו נתקדשו יותר משאר ימי חודש סיוון.
ג. אין אומרים בי"ב ימים אלו תחנון ולא נפילת אפיים.
ד. אין מתענים בימים אלו אפילו כשחל בהם ימי שנה של ההורים שנפטרו.
ה. מותר להתענות בהם תענית חלום וחתנים הנוהגים להתענות ביום חופתם יכולים להתענות.
ו. בשלושת הימים שלפני חג השבועות צריך אדם להרבות בהם בתורה ובמצוות ולמעט עצמו מדיבור אסור ושאר שיחה בטלה.
ממנהגי החג:
א. מי שלא ישן בליל שבועות כלל ויעסוק בתורה מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק בשנה ההיא. נידוד השנה מעינינו בלילה זה הוא תיקון לכך שאבותינו ישנו כל אותו הלילה לפני מתן תורה.
ב. נתפשט המנהג שאין לומדים משנה בלילה הזה.
ג. יזהרו משחוק וקלות ראש בלילה קדוש זה.
ד. בלילה זה יש ללמוד את התיקון שתיקן המהרח"ו זצ"ל תלמיד האר"י זצ"ל, וכל המשנה ידו על התחתונה.
ה. ידוע ומפורסם בחסידותו החיד"א זצ"ל, שמגיל צעיר ועד זקנה היה לומד את שתי האדרות כשהוא עומד על רגליו בלילה קדוש זה.
ו. יש להיזהר ולומר קריאת שמע מחצית השעה לפני חצות לילה בלא ברכת המפיל. ואם לא קראה בזמנה יכול לקוראה כל הלילה עד עלות השחר.
ז. מנהגם של בני עדות המזרח כשעלה עמוד השחר לברך את כל ברכות השחר כולל ברכות התורה, גם אם היה נעור כל הלילה להוציא ברכת "על נטילת ידיים" שנוטל ידיו ו"אשר יצר" שאינו מברך. ומנהג בני אשכנז לשמוע ברכות התורה מפיו של אדם שישן באותו לילה.
ח. אישה פטורה מלימוד "תיקון" בליל שבועות.
ט. לפי דברי האר"י, זצ"ל, זיווג בלילה זה אסור.
י. הנותן ספר תורה חדש לבית כנסת ביום שבועות מעלה עליו כאילו הקריב מנחה חדשה לה' בזמנה.
יא. מנהגן של ישראל לקרוא ביום שבועות אזהרות אשר יסד מהר"ש בן גבירול. ולדעת הרמב"ם ואחרים טוב וישר ללמוד תרי"ג מצוות.
יב. ביום שבועות נסתלק דוד המלך ע"ה ונכון ביותר ללמוד ביום זה תהלים דבר שיעלה לרצון ביותר דווקא ביום זה.
יג. כדאי לחדש דבר כלשהו בדברי תורה או ללמוד חידוש בתורה שלא למד לפני כן.
יד. אין להתענות בשבועות גם לא תענית חלום.
טו. אין מתענין במוצאי חג שבועות שיש לו דין של אסרו חג ואף הספד (החמור יותר מתענית) אסור – להוציא תלמיד חכם בפניו.
טז. נוהגים לשטוח עשבים בשבועות בבתים ובבתי הכנסיות זכר לשמחת מתן תורה. ואם חל שבועות ביום ראשון יש לשטוח אותם בכניסת שבת דאסור להכין משבת ליום טוב.
יז. נהגו לאכול בשבועות מאכלי חלב ודבש מפני התורה שנמשלה לדבש וחלב שנאמר: "דבש וחלב תחת לשונך" ומנהג אבותינו תורה הוא.
יח. מנהג קהילות מסוימות לעמוד בשעה שהשליח ציבור קורא בתורה את עשרת הדברות ואין לשנות ומנהג יהדות מרוקו לעמוד בזמן קריאת עשרת הדברות ואין לשנות. ויש אומרים שצריך לבטל מנהג זה אולם גדול השלום ואין לעורר מחלוקת בשל כך.
יט. והגם שאמרו כל המועדים בטלין חג השבועות אינו בטל לעולם שכמו שהתורה היא נצחית שהתורה לעולם עומדת כך חג השבועות שהוא בשביל התורה נצח סלה ועד שאין לו ביטול עולמית.