מהלכות ספירת העומר

בס"ד

מהלכות ספירת העומר

א. נשים פטורות מספירת העומר, מפני שיש למצווה זו זמן קבוע וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות, והרוצות להחמיר על עצמן יכולות לספור בלא ברכה ולדעת המקובלים לא תספור אף בלא ברכה.

ב. קטן שלא הגיע למצוות, מחנכים אותו לספור בברכה בכל לילה.

ג. אָבֶל רח"ל, חייב בספירת העומר. אָבָל אונן, דהיינו מי שמת לו אחד מקרוביו שחייב להתאבל עליהם, וטרם נקבר המת, אינו רשאי לספור ספירת העומר. ואחר הקבורה יספור בלא ברכה, ובלילה ישוב להמשיך ולספור בברכה.

ד. זמן ספירת העומר, לכתחילה הוא מצאת הכוכבים (13 וחצי דקות לאחר השקיעה) וזמנה עד עלות השחר.

ה. אם לא ספר בברכה עד עלות השחר, במשך היום יספור בלא ברכה ובלילה ימשיך לספור בברכה.

ו. טעה וספר קודם שקיעת החמה בברכה, יחזור ויספור בברכה לאחר שיגיע זמנה.

ז. אסור לאכול או לישון לפני ספירת העומר, דהיינו לפחות רבע שעה קודם צאת הכוכבים, וטוב להחמיר מחצית השעה קודם שקיעת החמה.

ח. אסור להתחיל בעשיית מלאכה בתוך מחצית השעה קודם זמן ספירת העומר.

ט. ספירת העומר צריכה להיות מעומד, ובדיעבד אם ספר מיושב – יצא ויש להקל על זקן וחולה לספור מיושב.

י. יש הסופרים את ספירת העומר אחר "עלינו לשבח" ויש קודם "עלינו לשבח" וכל מקום יעשו כמנהגם. (יהדות צפון אפריקה נהגה תמיד לספור לפני "עלינו לשבח" וכל המשנה ידו על התחתונה).

יא. קטן שהגדיל ונעשה בר מצווה בתוך ימי הספירה ימשיך לספור בלא ברכה.

יב. בימים אלו קבעו חז"ל מנהגי אבלות זכר לתלמידי ר' עקיבא שמתו בימים אלו. ויש עוד טעמים לדבר.

יג. מנהג הספרדים ועדות המזרח לקיים מנהגי אבלות אלו מפסח ועד ל"ד לעומר בבוקר, ומנהג אשכנז עד ל"ג בעומר.

יד. עיקרי מנהגי אבלות: שאין לשאת אישה, שלא להסתפר ולא להתגלח, שלא לשמוע כלי שיר, שלא לעשות ריקודים ומחולות.

טו. מותר לגזוז מעט מן השפם כשהדבר מפריע לו בשעת אכילתו.

טז. מותר לנשים להסתפר בימי הספירה.

יז. מוהל, סנדק ואבי הבן מותרים להסתפר או להתגלח לכבוד המילה.

יח. אָבֶל רח"ל, ששלמו שלושים יום בתוך ימי הספירה, ומרגיש צער מחמת ריבוי שערותיו, רשאי להסתפר ולהתגלח (ואָבֶל על אביו ועל אמו צריך שיגערו בו חבריו, קודם שיסתפר).

יט. מותר ליטול ציפורניים בימי הספירה.

כ. מותר לעשות סעודת ברית מילה, פדיון הבן, בר מצווה, סיום מסכת ואף סעודה לכבוד ידידיו וחבריו בלא סיבה של סעודת מצווה.

כא. מותר לעשות מסיבת שידוכין ("תנאים") לפני ל"ג בעומר ומותר אף לעשות סעודה לכבוד הקרואים.

כב. למרות שאסור לעשות ריקודים ומחולות בימי הספירה, מותר לעשות ריקודים ומחולות בסעודת מילה, אף במילה שנדחית, וכן בסעודת פדיון בן וסיום מסכת, או בר מצווה.

כג. בימי הספירה קודם ל"ג בעומר יש להימנע מלשמוע שירות ותשבחות לד' יתברך, המלווים על ידי כלי נגינה אפילו מושמעים הם ברדיו או ברשם-קול.

כד. מותר להשמיע כלי שיר בסעודת מצווה של: ברית (אפילו דחויה), פדיון בן, סיום מסכת, ובר-מצווה.

כה. שירות ותשבחות לבורא יתברך המושמעות בפה ללא כלי נגיעה מותרות בימי הספירה.

כו. מותר לעשות ריקודים ומחולות, ולהשמיע כלי נגינה לכבוד שמחת "הכנסת ספר תורה" חדש לבית כנסת.

כז. מותר לברך "שהחיינו" על פרי חדש, בין בחול בין בשבת.

כח. ממידת חסידות שלא ללבוש בגד חדש בתוך ימי הספירה, ובשבתות שבתוך ימי הספירה מותר ללבוש בגד חדש לכתחילה ולברך עליו "שהחיינו".

כט. מותר לעבור לדירה חדשה בתוך ימי הספירה.

ל. מותר לסייד, או לצבוע דירה בימי הספירה, וכן מותר לקנות רהיטים חדשים.

לא. יש להימנע מלצאת לדרך בימי הספירה.

לב. י"ד אייר, פסח שני, מרבים בו קצת שמחה, ומותר להתענות בו תענית חלום, וכן יום הזיכרון של אביו ואמו. ואין אומרים בו תחנון.

לג. נוהגים להרבות שמחה ביום ל"ג בעומר, שהוא יום שמחתו של רשב"י ע"ה, ויש אומרים שהוא יום פטירתו. וגם ביום זה פסקו למות תלמידי ר"ע ע"ה.

לד. אין אומרים תחנון ונפילת אפיים ביום ל"ג בעומר, ואין מתענים בו, ואף תענית זיכרון להוריו אסורה ביום זה.

לה. יש העולים לציון קברו של רשב"י ע"ה, ביום ל"ג בעומר בתופים ובמחולות וכן נהג האר"י זצ"ל, וצריך לנהוג במקום קדוש זה בקדושה וטהרה.

לו. אסור לכוהנים לעלות ולהשתטח על ציון הקבר של ר' שמעון בר יוחאי ע"ה. וכן לשאר קברי הצדיקים ואל יחללו את קדושת כהונתם.

לז. יש הנוהגים לעשות תספורת ראשונה לילדי ישראל במקום הציון של רשב"י ע"ה, בסיום השנה השלישית לחייהם ויש טעם בדבר.

לח. הגמרא מספרת לנו שבימים אלו, שבין פסח לעצרת, מתו אלפי תלמידיו של ר"ע ע"ה, על שלא נהגו כבוד זה בזה, בימים אלו מצווים אנו לתקן חטאם של קדמונים קדושים אלו, ולהרבות כבוד בין הבריות כדי ששם שמים יתגדל ויתקדש על ידינו.