המרא דאתרא הרה"ג שלום לוי זצ"ל – רב העיר קרית שמונה
בס"ד
מהלכות לשון הרע
א. כותב הרמב"ם (בהלכות דעות פרק ז הלכה ג): "אמרו חכמים שלש עבירות נפרעין מן האדם בעולם הזה ואין לו חלק לעולם הבא, עבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים ולשון הרע כנגד כולם, ועוד אמרו חכמים כל המספר בלשון הרע כאילו כופר בעיקר, שנאמר אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו, ועוד אמרו חכמים שלשה לשון הרע הורגת: האומרו, והמקבלו, וזה שאומר עליו, והמקבלו יותר מן האומרו".
ב. ראובן שדיבר לשון הרע על שמעון חברו, ראובן נוטל את כל עוונותיו של חברו שמעון, ואלו שמעון לוקח את כל זכויותיו של ראובן (ראה בהרחבה בחובת הלבבות שער הכניעה פרק ז').
ג. גם אם הדברים הנאמרים הם דברי אמת הרי זה לשון הרע. והמגבב בדבריו גם דברי שקר הרי הוא מוציא שם רע ועוונו גדול יותר.
ד. אסור לספר לשון הרע על אחרים גם לקרוביו כגון אשתו.
ה. גם על מת אסור לדבר דברים רעים והמספר אחרי המת גרוע מאדם המדבר על חי ולפי תקנת קדמונים אין להוציא לעז על מתים.
ו. וראה בחפץ חיים על לשון הרע שאסור להוציא דיבה גם על חפצי חברו דבר המצוי בגלל קנאה וצרות עין.
ז. כשאדם נשאל על טיבו של שידוך מסוים ויודע הוא שהשידוך לא יצלח בגלל חסרונות של אחד מבני הזוג המיועדים, אסור לו לשתוק ועליו לספר זאת, ואין בזה חשש לשון הרע.
ח. והמספר לשון על תלמיד חכם עוונו גדול מנשוא וחייב הוא נידוי על זה. ואם התלמיד חכם הוא מורה הוראה בעירו עוון המבזהו חמור יותר (ראה בחפץ חיים ח"א כלל ח' סעיף ד').
ט. הנחשב בעיני אנשי עירו לחכם בתורה, ואומר עליו שאיננו חכם כל כך כדי ויודע רק מעט תורה וכדומה, לבזותו ולהשפילו בעיני אנשי מקומו, אפילו הדברים אמת הרי זה בכלל עוון לשון הרע.
י. ראובן שראה את שמעון עובר עבירה במזיד ושמעון הינו אדם בינוני הנזהר בדרך כלל מעבירות, אסור לראובן לגלות חטאו ברבים, וכל שכן אם שמעון תלמיד חכם שאסור לפרסם חטאו ואסור אף להרהר אחריו שוודאי עשה תשובה (חפץ חיים כלל ד' סעיף ד').
יא. ומותר ומצוה לרב או מחנך, להקשיב ולא לקבל, לשון הרע בקשר לבני קהילתו כדי שידע כיצד להוכיחם בעת הצורך.
יב. ראובן שנשאל על ידי עובר אורח היכן הוא יכול למצוא אש? ומשיב: בבית שמעון. ומוסיף תנועות ידיים וגוף המעידות ששמעון נהנתן זולל וסובא – הרי זה אבק לשון הרע ויש האומרים שזה לשון הרע ממש.
יג. יש להתרחק תכלית הריחוק מבעלי לשון הרע. אסור לגור עמהם ולא לישב עמהם ואפילו רק לשמוע דבריהם מבלי לדבר אסור.
יד. אסור להתפלל בבית כנסת שדוברים שם בקביעות לשון הרע.
טו. יש לו לחנך את אשתו וילדיו שלא ידברו לשון הרע גם אם מדובר בילדים קטנים יש להרגילם מגיל קטן שלא מדברים לשון הרע.
טז. חסידים ואנשי מעשה התמודדו בדרכים שונות כדי להימנע מאסור חמור זה ובין יתר עצותיהם המועילות יעצו לכל איש ישראל לרשום על פתק: 'מה יתן לך ומה יוסיף לך לשון רמיה' וכך יזכור תמיד את גודל איסור לשון הרע וימנע ממנו.
יז. חייב אדם להגות ולשנן מידי יום ביומו בהלכות לשון הרע כדי שיהיה בקי מה מותר לדבר ומה אסור.
יח. אסור לדבר לשון הרע גם על אדם המוגדר כעם הארץ גמור. וכן אסור לדבר על קבוצה שלמה כגון: ספרדים או אשכנזים וכדומה.