המרא דאתרא הרה"ג שלום לוי זצ"ל – רב העיר קרית שמונה
בס"ד
מהלכות פסח – חלק ראשון
מבוא הלכתי כללי להכשרת כלים לפסח:
- א. חמץ בפסח אסור ואוסר במשהו וזו הסיבה שאי אפשר להשתמש בפסח בכלים שהשתמשו בהם כל השנה משום שהם יפלטו בליעת חמץ בזמן הבישול בפסח. לכן צריך להגעילם ולהכשירם כפי שיבואר בהמשך.
- ב. המושג ההלכתי "כבולעו כך פולטו" כוונתו, שבדרך שבה החמץ נבלע בכלי באותה דרך הוא יפלט מהכלי הבולע.
- ג. כלי שבלע חמץ באופן ישיר ללא נוזלים יש צורך בליבון על מנת להכשירו.
- ד. שני מיני ליבון מנו לנו חז"ל: 'ליבון חמור' ו'ליבון קל'.
- ה. 'ליבון חמור' הכוונה, שיש לחמם את הכלי אותו אנו רוצים להכשיר, על גבי אש ודרגת החום תגיע לידי כך שאם נכה על הכלי מבחוץ ינתזו ממנו ניצוצות.
- ו. 'ליבון קל' כוונתו, חמום כלי על גבי אש בדרגה נמוכה מליבון רגיל שאם נשים על גבי הכלי מבחוץ קש או חוט הם ישרפו.
- ז. בליבון הרגיל החמור אנו משתמשים על מנת להכשיר כלים שבלעו חמץ באופן ישיר ללא נוזלים.
- ח. בליבון קל אנו משתמשים להכשיר כלים שדי להם ב"הגעלה" במים רותחים, אולם בגלל סדקים שבהם שבלעו חמץ אנו מלבנים אותם ליבון קל.
- ט. אם שרו בכלי, מאכל של חמץ 24 שעות או שנתנו בכלי, מאכל של חמץ חריף או מלוח שיעור זמן של נתינת מים על אש ויתחילו לרתוח. הכשרתם – על ידי שריית כלים אלו במים שלושה ימים מעת לעת (72 שעות) או הגעלה במים רותחים כדלהלן.
- י. "הגעלה" היא הכשרת כלים שבלעו חמץ על ידי נוזלים, ההכשרה תיעשה על ידי נתינת כלים אלו במים רותחים. צורת הכשרה זו איננה מתאימה להכשרת כלים שבלעו חמץ בצורה ישירה ללא נוזלים.
- יא. "כלי ראשון" לדוגמא כלי שהרתיחו בו מים על מקור אש, והוא נחשב כלי ראשון גם אם הורידוהו מעל גבי האש והוא עדיין חם בחום שהיד סולדת בו. כלים שבלעו חמץ בחום של כלי ראשון, הגעלתם רק במים חמים שהגדרתם כלי ראשון (כבולעו כך פולטו).
- יב. "כלי שני", לדוגמא, תבשיל חם שלא נמצא על האש. כלים שבלעו חמץ בחום של כלי שני מן הדין הגעלתם בחום של כלי שני. אולם יש המחמירים ומצריכים דרגת חום של כלי ראשון אף לצורך הכשרת כלים שבלעו חמץ מכלי שני וכך יש לנהוג (אלא אם יש צורך בגלל סיבה כלשהי להקל).
- יג. כלי של חמץ שבלע חמץ על ידי שעירו עליו תבשיל של חמץ מ"כלי ראשון", הבליעה "כדי קליפה". והגעלתו היא: על ידי עירוי עליו מים רותחים מ"כלי ראשון" בלי הפסק של קילוח המים בכל זמן העירוי.
- יד. כלי של חמץ שבלע חמץ על ידי שעירו עליו תבשיל מכלי ראשון שאינו נמצא על האש הגעלתו יכולה להיעשות באותה דרך, על ידי עירוי מים רותחים מכלי ראשון שאינו על האש.
- טו. כלי שעירו עליו חמץ מכלי שני אינו בולע וראוי לחוש ולהחמיר ולהגעילם לכל הפחות בכלי שני.
- טז. כלים שהשתמשו בהם בצונן בלבד, אינו בולע חמץ ודי בשטיפה והדחה בצונן כדי להכשירו לפסח.
- יז. כלי זכוכית – לספרדים ועדות המזרח יש להכשירם בשטיפה והדחה בלבד. ולבני אשכנז נהגו לנקותם ולהשרותם במים 72 שעות.
- יח. אי אפשר להכשיר כלי חרס שבלעו חמץ, ואין להשתמש בהם בפסח, ויש לנקותם היטב ולהצניעם עם כלי החמץ.
- יט. כלים שאין משתמשים בהם בחג אם יש עליהם חמץ בעין יש להסירו לנקות את הכלים היטב ולהצניעם במקום סגור על מנת שלא ישתמשו בהם בטעות בחג הפסח.
- כ. כלים בשריים ולהיפך שהיו חמץ והוכשרו לשימוש בפסח אפשר לשנות ייעודם הקודם ליעוד הפוך, כגון: מחלב לבשר ולהיפך, וצריך להקפיד שבשעת ההגעלה הכלים לא יהיו בני יומם, או שיתנו בתוך הכלי המגעיל סבון נוזלי על מנת לפגום את המים.