המרא דאתרא הרה"ג שלום לוי זצ"ל – רב העיר קרית שמונה
בס"ד
מהלכות פורים -חלק שני
מתנות לאביונים:
- מתנות לשני בני אדם (מתנה אחת לכל עני) המתנות יכולות להיות של מעות, או מיני תבשיל ואוכלין.
- כותב הרמב"ם (הלכות פורים פ"ב הי"ז): "מוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו, שאין שם שמחה גדולה ומפוארת אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנה וגרים שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה שנא': להחיות רוח שפלים ולהשיב לב נדכאים".
- מן הדין די לתת לכל עני שווה פרוטה, אבל ראוי להדר ולתת מתנות לאביונים בעין יפה וברוח נדיבה, ולכל הפחות כשיעור שווי סעודה אחת של לחם ולפתן (בערך 160 ג')
- מתנות לאביונים נותנים ביום ולא בלילה.
- גם הנשים חייבות במצווה זו.
- "מעשר כספים" אינו תחליף למתנות לאביונים (ילקוט יוסף).
- שתי מתנות לעני אחד אינם מספיקות, אלא צריך ליתן לכל הפחות עוד מתנה לעני נוסף.
- לא מצא עניים בפורים, יפריש את הכסף ויתננו אחר כך לצדקה.
משלוח מנות:
- לכל הפחות צריך ליתן שתי מנות לאיש אחד, והמרבה הרי זה משובח ועל ידי זה מרבה אהבה ואחווה ושלום.
- המנות צריכות להיות דווקא מאכל ומשקה הראויים לאכילה מיד וצריך שני מיני מאכלים ויוצאים ידי חובה במשלוח מיני מאכל שבקופסאות שימורים כגון: שמורים בשר דגים או לפתן פירות.
- מין מאכל ומין משקה (בקבוק יין) נחשבים לשתי מנות. ויוצאים גם בשני משקאות שונים(שם) אבל טוב להדר ולשלוח שני מיני מאכל.
- המשלוח צריך להיות חשוב ומכובד לפי ערך השולח והמקבל.
- גם אישה חייבת במשלוח מנות ונזהרים שאישה תשלח לאישה ואיש ישלח לאיש.
- נכון לכתחילה לחלק המנות בכלים נפרדים ולא יניחם בכלי אחד.
- זמן משלוח המנות ביום פורים דווקא ולא בלילה, ואם שלח בלילה לא יצא ידי חובה וצריך לחזור ולשלוח ביום.
- ילד מגיל שלוש עשרה ויום, ובת מגיל שתיים עשרה ויום חייבים במשלוח מנות.
סעודת פורים:
- הסעודה צריכה להיות עם בשר בהמה או עוף, לחם ויין כדין סעודה נאה הראויה לשמה.
- גם נשים חייבות בסעודת פורים.
- חובת הסעודה היא דווקא ביום ולא בלילה.
- סעודת פורים שהחל בה ביום ונמשכת לתוך הלילה אומר "על הניסים" בברכת המזון, כל זמן שלא התפלל מעריב של מוצאי פורים.
- טוב ליתן מתנות לאביונים, ומשלוח מנות לפני שיושב לסעודה לאכול סעודת פורים.
- הגיע זמן מנחה גדולה, קודם יתפלל ואחר יסעד.
- צריך לעסוק בתורה לפני שמתחיל בסעודת פורים.
- שכח ולא אמר "על הניסים" בברכת המזון אינו חוזר.
- חל פורים בערב שבת, אוכלים סעודת פורים בבוקר מפני כבוד השבת, על מנת שיוכל לאכול סעודת שבת לתיאבון.
- יש הנוהגים לאכול זרעונים בפורים, זכר לזרעונים שאכלו דניאל וחבריו וכן אסתר המלכה.
- "ליהודים הייתה אורה" ו"אורה" זו תורה וביום זה צריך ללמוד תורה.
לשתות יין בפורים:
- מי שאכל סעודת פורים ולא ישתה יין, יצא ידי חובת סעודה.
- אישה פטורה משתיית יין.
- אין חייבים להשתכר, אלא ישתה יותר מהרגיל לשתות, וילך לישון ומתוך שישן אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי.
- וכותב המאירי: "אין אנו מצווים להשתכר ולהפחית עצמנו מתוך השמחה, שלא נצטווינו על שמחה של הוללות ושל שטות אלא בשמחה של תענוג שיגיע מתוכה לאהבת השם יתברך והודאה על הניסים שעשה לנו" (מגילה ז'). לכן היודע בעצמו שיזלזל במצווה מן המצוות, נטילת ידיים וברכת המזון או שלא יתפלל מנחה או מעריב או שינהג קלות ראש, מוטב שלא ישתכר (עם כלביא למו"ר הגר"ש אבינר שליט"א).
- רב, מורה הוראה כשהוא מבוסם משתיית יין – בל יורה הלכה.
כותב בעל "עמק ברכה"(בסימן קכ"ו) "… שמעתי בשם מרן הגר"י סלנטר זצ"ל שאמר הא דחייב לבסומי עד דלא ידע וכו' אין פירושו שחייב להשתכר ממש עד גמירא ואינו יוצא ידי חובה אם לא נשתכר מהיין (כלומר, שזה שיעור בקיום המצווה), אלא עיקר המצווה אינו אלא לשתות יין ולהתבסם, אבל אינו נפטר אם כבר שתה והתבסם, אלא עליו לחזור ושלתות חלילה, וכך נמשך חיוב מצוות המשתה והשמחה כל יום הפורים, ואינו נפטר ממנו עד שישכח ממנו (לעשות כן) ולא ידע בין וכו', שאז אכן נפטר ממצווה זו, כדין שיכור ושוטה, הפטורים ממצווה (כלומר, שהוא שיעור לעניין פטור מהמצווה)".