המרא דאתרא הרה"ג שלום לוי זצ"ל – רב העיר קרית שמונה
בס"ד
מהלכות קידוש במקום סעודה
- א. בגמרא (מסכת פסחים דף ק"א ע"א) ישנה מחלוקת האם יוצאים חובת קידוש של שבת במקום שלא סועדים שם. שמואל פסק: שקידוש רק במקום סעודה, דהיינו: מי שקידש ולא סעד במקום הקידוש לא יצא חובת קידוש ואם ירצה לאכול במקום אחר יצטרך לקדש שוב. וחולקים עליו שם רב ור' יוחנן: שיש קידוש גם אם לא סעדו במקום הקידוש.
- ב. ולדעת שמואל דורשים זאת על פסוק מהנביא (ישעיהו נ"ח) שאומר: "וקראת לשבת עונג" שאין קידוש ואמירת שבח לבורא יתעלה אלא במקום עונג, והכוונה לסעודה.
- ג. גם הראשונים חלקו האם דינו של שמואל הוא מדאורייתא או מדרבנן. לדעת הרא"ש נראה שהוא סובר שזה מהתורה, הלכה למשה מסיני וחכמים הסמיכוהו על פסוק מהנביא, וצריך קידוש במקום סעודה מהתורה. אבל לדעת רבנו יונה דין זה הוא מדרבנן, ומן התורה יוצאים ידי חובת קידוש גם שלא במקום סעודה.
- ד. הנה משנפסק שאין קידוש אלא במקום סעודה צריך ליתן את הדעת על שמחות שעושים בשבתות וחגים בבית הכנסת שלמרות שהמתפללים שמעו קידוש אסור לאכול מהכיבוד המוגש שם אלא אם בסמוך לקידוש יאכלו כזית פת או מזונות. והאוכל בלא שאכל כזית פת או מזונות נחשב לו הדבר כאילו אוכל ללא קידוש.
- ה. גם המקדש עצמו צריך לאכול כזית פת או מזונות, גם אם שתה את כל כוס הקידוש שנחשב לו כסעודה שכן היין סועד.(ראה במסכת ברכות דף ל"ה).
- ו. ישנה דעה(של ר' יעקב כולי מחבר הספר 'מעם לועז') האומרת: שאם המקדש יצא ידי חובה אף השומעים יצאו ואין הם צריכים לאכול כזית פת או מזונות. והנה אף שהרב הנ"ל גברא רבא, פוסק מרן החיד"א שאין השומעים יוצאים ידי חובה וכולם (המקדש והשומעים) חייבים לאכול כזית פת או מזונות ורק אחר כך מותר להם לאכול מהכיבוד המוגש.
- ז. עשה קידוש במקום מסוים ומסיבות שונות לא רצה להישאר לסעודה שם אלא ללכת למקום אחר לסעוד, עליו לקדש במקום השני לפני הסעודה, למרות שקידש במקום הראשון.
- ח. הנה לגבי חיוב קידוש ביום שבת לפני אכילה ישנה מחלוקת פוסקים ראשונים. לדעת הרמב"ם: כשם שאין לטעום דבר לפני הקידוש של ליל שבת כך אין לטעום דבר ביום שבת עצמו ללא קידוש. ואלו הראב"ד חולק ולדעתו מותר לטעום לפני הקידוש של היום שהרי עיקר הקידוש הוא של כניסת שבת, בלילה ואלו ביום יש בו רק ברכת 'בורא פרי הגפן' ולכן זה לא מעכב טעימה לפני הקידוש. לפי דברי הראב"ד האלה ניתן ללמד זכות על אלה שאוכלים בבוקר לפני הקידוש.
- ט. אולם כבר נפסקה הלכה כדעת הרמב"ם וכך פוסק מרן שאין לטעום דבר לפני קידוש גם ביום ולא רק בלילה.
- י. גם לאשה אסור לאכול לפני הקידוש בבוקר ואשה הזקוקה לאכול קודם תקדש ותברך 'בורא פרי הגפן' ואחר כך תטעם.
- יא. אף על פי שככלל אסור לאכול לפני תפילת שחרית כל השבוע התיר מרן לחולה לאכול לפני התפילה בלא קידוש. והרוצה לשתות תה או קפה לפני התפילה מותר הדבר אף אם הוא לא חולה ויש האומרים שישתה בלי סוכר ויש המתירים אף עם סוכר (עיקרי הד"ט). ולשתות חלב נקי אסור אולם להוסיף מעט חלב לתה או לקפה –מותר.