המרא דאתרא הרה"ג שלום לוי זצ"ל – רב העיר קרית שמונה
בס"ד
הלכות קריאת שמע
- א. ישנה מצווה מן התורה לקרוא קריאת שמע בבוקר ובערב שנאמר בתורה: 'ובשכבך ובקומך', ולמדו חז"ל: 'בשכבך' בשעה שבני אדם שוכבים. 'ובקומך' בשעה שבני אדם קמים.
- ב. קריאת שמע של לילה זמנה כל הלילה ושל בוקר זמנה עד ג' שעות מהנץ החמה.
- ג. כל מי שבקיא בקריאת שמע, יקרא לעצמו ואם אינו בקיא ישמע על ידי החזן שיוציאו ידי חובה.
- ד. זמן קריאת שמע של ערבית הוא משעה שכהנים נכנסים לאכול תרומתם ולמדו חז"ל במסכת ברכות שהכוונה לאחר צאת הכוכבים (כרבע שעה לערך אחרי השקיעה).
- ה. ובבוקר המצווה המובחרת שיקרא את שמע סמוך לנץ, והרמב"ם כותב: 'עישור שעה' שזה 6 דקות לנץ, ואלו הגר"א גורס ברמב"ם: 'שליש עישור שעה' שהוא 2 דקות והמנהג הוא כ-3,4 דקות לנץ.
- ו. ואף על פי שזמן קריאת שמע שחרית עד סוף שעה שלישית, אם עברה שעה שלישית ולא קראה קורא אותה בברכותיה כל שעה רביעית אבל אין לו שכר כקוראה בזמנה. עברה שעה רביעית ולא קראה קוראה כל היום אבל בלא ברכותיה.
- ז. אין לענות אמן על כל ברכות קריאת שמע (והפוסקים כמו הרמ"א יקדימו לסיים הברכה לפני הש"ץ ויענו אחריו אמן).
- ח. וכשיגיע לאמירת: 'והבא עלינו ברכה ושלום מארבע כנפות הארץ' יאסוף בידיו את ארבעת הציציות וכך יאמר את כל קריאת שמע ויניחם מידיו רק באמירת: 'ודבריו חיים וקיימים' שב'אמת ויציב'.
- ט. כיוון שנפסק שמצוות צריכות כוונה (שו"ע או"ח סימן ס',ס"ד), לאו דווקא פירוש המילים, שהרי ברור שצריך לכוון בפירוש המילים ולהבין מה שהוא מוציא מפיו, אלא צריך לכוון כוונות של יחוד שמו יתברך עוד לפני אמירת שמע ישראל.
- י. אם לא כיוון ליבו בפסוק הראשון – לא יצא ידי חובתו (מרן בשו"ע או"ח סימן ס' ס"ה).
- יא. צריך לומר מילה במילה את קריאת שמע כולה, והעושה כן מצננין לו גיהנם (מסכת ברכות דף ט"ו ע"ב).
- יב. ויש לו לדקדק באותיותיה, כגון כשאומר: 'ובכל לבבך' שלא ידבק את הלמ"ד של 'בכל' ללמ"ד של 'לבבך' הסמוך, ואם לא יעשה כן ישמע כאומר למ"ד אחת בלבד ולא שתיים וכדומה.
- יג. ונהוג לכסות את העיניים בידיים בזמן אמירת הפסוק הראשון של שמע ישראל והטעם כדי שלא נחשוב על דבר אחר אלא נהיה מרוכזים היטב בקריאת שמע.
- יד. כשאומר פסוק ראשון יש לו להאריך בחי"ת של המלה: 'אחד', ויכוון להמליך את השי"ת בשמים ובארץ, ויש להאריך בדלי"ת של: 'אחד' ויחשוב שהשי"ת יחיד בעולמו ומושל בארבע רוחות העולם, ואין צורך להאריך יותר מהזמן שצריך לחשוב כך (מרן שם סימן ס"א ס"ו).
- טו. ומיד אחרי המשפט הראשון של: 'שמע ישראל וגומר' יאמר: 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד', ויעקב אבינו ע"ה אמרו ונסתפקו חז"ל אם לאמרו בקול, אולם כיוון שמשה לא אמרו בתורה קבעו לאומרו בלחש (גמרא פסחים נ"ו). ואם לא כיוון בו חוזר כמו הפסוק הראשון.
- טז. וכשהוא באמצע פסוק ראשון של קריאת שמע, דינו כדין העומד באמצע שמונה עשרה ולא יענה לשואלים בשלומו ואפילו אם מדובר במלך ישראל ששואל בשלומו.
- יז. התחיל לומר: 'ואהבת' ושמע קדיש עונה :'יהא שמיה רבה' עד 'יתברך' בלבד.
- יח. הקורא שמע ואחרי 'ואהבת' שמע 'קדושה' אומר שני פסוקים: 'קדוש קדוש' וגו' וכן אומר: 'ברוך כבוד' וגו' אבל לא יענה 'ימלוך'.
- יט. בקריאת שמע יש רמ"ה תיבות ועל מנת להשלים למניין רמ"ח, כמניין איבריו של האדם, חוזר הש"ץ בקול על אמירת: 'ד' אלוקיכם אמת'.
נשים פטורות ממצות קריאת שמע, ערבית ושחרית, כיוון שהיא מצות עשה שהזמן גרמא. אם כי שראוי שתחמרנה על עצמן לקרוא קריאת שמע כדי לקבל עליהן עול מלכות שמים אבל לא יברכו על ברכות קריאת שמע. כך לדעת פוסקי ספרד. ונשות אשכנז רשאיות לברך ברכות קריאת שמע בשם ומלכות.