המרא דאתרא הרה"ג שלום לוי זצ"ל – רב העיר קרית שמונה
בס"ד
הלכות ציצית (חלק שני)
- א. קנה טלית ועשה בו ציצית מברך שהחיינו ויברך בשעת תליית הציציות ולא יחכה עד הלבישה (שו"ע או"ח סימן כ"ב ובמ"ב ס"ק א).
- ב. לכתחילה גם בגד הציצית וגם חוטי הציצית יהיו לבנים (ופסים שחורים בטלים ברוב הלבן).
- ג. בזמן חכמי התלמוד היו צובעים בצבע תכלת את הפתיל הארוך שבפתילים, אתו כורכים את הכריכות (צבע תכלת זה היה מופק מחלזון שהיה עולה מהים אחת לשבעים שנה). אחרי חורבן בית שני נעלם לנו התכלת ובזמננו אין לנו תכלת.
- ד. בגד ניילון או בגד עור לא צריכים ציצית מעיקר הדין. אך יטיל בה פתילים ולא יברך.
- ה. בבוקר-זמן ברכה על טלית משיוכל לראות את חבירו הרגיל עמו קצת, ברחוק ארבע אמות ויכירנו (שו"ע סימן י"ח מ"ב ס"ק ט).
- ו. כל בוקר קודם הברכה יעיין בציציותיה אם הם כשרים כדי שלא תהא ברכתו לבטלה וש"ץ הלובש טלית בלילה לא צריך לבדוק.
- ז. חוטי ציצית המסובכים זה בזה יש לו להפרידם, וכותב האריז"ל: 'ציצית' בר"ת: "צדיק יפריד ציציותיו תמיד" (סימן ח' סעיף ז').
- ח. יש להתעטף ולברך-מעומד (ובדיעבד יצא).
- ט. בברכה יש לבטא שו"א מתחת לבי"ת של 'בציצית'.
- י. צריך לכוון בלבישה זו לקיים מצוות ציצית כאשר צווה ד'. ואם ניכר במעשיו שזו כוונתו אע"פ שלא כיון -יצא.
- יא. סדר העטיפה: ראשית יברך: 'אקב"ו להתעטף בציצית' ומיד יעטוף ראשו בטלית כך שארבע הכנפות יורדות כנגד פניו, ויאחז את הצד ימני של הטלית וישליכהו על כתף שמאל, ואחר כך יעשה כן גם לצד השמאלי של הטלית, כך שכל ארבע הכנפות מונחות על כתף שמאל מאחוריו, וישהה כך שיעור הילוך של ד' אמות, ויוריד הטלית על גופו באופן ששתי כנפות לפניו ושתים לאחריו.
- יב. בזמן שמתעטף בטלית כותב בעל 'העיטור' שצריך שתהא עטיפתו כמו של הישמעאלים, שראשו יהיה מכוסה כולו אבל עיניו ופניו יהיו מגולים.
- יג. אין מברכים על טלית קטן אלא פוטרים אותו בברכה על הטלית הגדול.
- יד. נכון שיכסה ראשו בטלית בכל מהלך התפילה שכן כסוי זה מביאו להכנעת הלב וליראת שמים (שו"ע או"ח סימן ח' סעיף ב')
- טו. אם אפשר טוב שיהיה לו טלית אחר לשבת (מ"ב סימן רס"ב ס"ק ה').
- טז. הפושט טליתו ונכנס לשירותים, אף שפשטו על מנת ללובשו ביציאתו, ישנה מחלוקת פוסקים אם יחזור ויברך אם לאו, וספק ברכות להקל ולא יברך(יביע אומר ח, ב).
- יז. אין איסור להיכנס לשירותים בטלית קטן היות וזה תשמישי מצווה (ואלו עם תפילין אסור משום שהם תשמישי קדושה).
- יח. אדם המעוטף בטלית צריך להיזהר שלא יגרור ציציותיו משום ביזוי מצווה ועוד שהם עלולים להיפסל בשל כך.
- יט. אסור להיכנס לבית העלמין מעוטף בטלית גדול או קטן, אלא אם יהיו הציציות מכוסות (ויש המחמירים לגבי טלית גדול גם אם הציציות מכוסות – מ"ב סימן כ"ג ס"ק ג).
- כ. שאל טלית מאדם פרטי או לקח מטליתות הקהל צריך לברך. ומותר ליטול טלית של חבירו שלא מדעתו ולברך עליה ובלבד שיקפיד לקפלה כקיפולה הראשון(שו"ע סימן י"ד סעיף ד').
- כא. וכותב ספר חרדים (בהקדמה למצוות – בהתחלה): "במסכת דרך ארץ זוטא פרק רביעי אמר, הוי חרד ושש על כל המצוות. גם במצוות ציצית רמז לנו יתברך שנהיה חרדים ונרתעים על מצוותיו כדאיתא ברעיא מהימנא פרשת שלח לך (ג',קע"ה) וזה לשונו: ציצית פקודא דא לאדכרא כל פקודי אוריתא בגינה כמו דאמר (במדבר ט"ו,ל"ט) 'וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ד' ועשיתם אותם', דא איהו סימנא דמלכא לאדכרא ולמעבד וכו'. כל זימנא דברא חמי רצועה דאבוי דחיל מאבוי וכו'. מאן גרים ליה לאשתזבא, ההוא דחמי בעינוי ההיא רצועה וכו'. אוף הכא וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ד', ודאי אי לא הא רצועה, עד כאן לשונו. ומפרש התם איך התכלת הוא רמז לרצועה, שהרי תכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד, הוא כסא דין שדנין בו דיני נפשות".