המרא דאתרא הרה"ג שלום לוי זצ"ל – רב העיר קרית שמונה
בס"ד
מהלכות ציצית – חלק ראשון
- א. התורה סמכה את פרשת ציצית תיכף לפרשת מקושש עצים בשבת שנסקל בעוונו. ומשה שאל את רבש"ע מה ניתן לעשות כדי שישראל לא ישכחו את המצוות? והורה לו הבורא יתברך על מצוות ציצית שתמיד תזכיר לנו את מצוות התורה. ולכן על כל ישראל החייבים במצוות ציצית להתעטף בה במשך כל זמן היום, גם שלא בזמן התפילה.
- ב. כתוב בספר שער הכוונות שהאר"י זצ"ל הורה להניח טלית קטן מתחת לבגדים ולא מעליהם, ואף הציציות יהיו מתחת לבגדים. וכך יש לספרדים ולעדות המזרח לנהוג. אולם תלמידי ישיבה ספרדים הלומדים בישיבות אשכנזיות יכולים להוציא את ציציותיהם החוצה כמנהג תלמידי המקום האשכנזים.
- ג. אף על פי שעיקר מצוות ציצית ביום, תבוא ברכה על מי שמתעטף בטלית קטן גם בלילה ואפילו בזמן שישן.
- ד. נשים פטורות ממצוות ציצית היות וזוהי מצוות עשה שהזמן גרמא (שו"ע או"ח סימן י"ז סעיף ב'). ועוד שעוברות על איסור: "לא ילבש" והתרגום עוזיאל מפרש שם (חומש דברים כ"ב,ה): "לא יהיה גוליין דציצית ותפילין דאינון תיקוני גבר על איתתא".
- ה. טווית צמר לציציות צריך להיות לשמה, כדכתיב "גדילים תעשה לך", 'לך' לשם חובך ואת מלאכת הטוויה גם נשים יכולות לעשות.
- ו. וחלקו הפוסקים אם הטוויה צריכה להיות רק בידיים או שגם טווית מכונה כשר?- ונוצר ספק אם טווית מכונה כשר לכן ישתדל כפי יכולתו לקנות דווקא ציציות טווים לשמה בידיים ולא של מכונה.
- ז. בגד הציצית עצמו עדיף שיהיה מצמר רחלים וצמר עיזים אין יוצא בו ידי חובה מדאורייתא, לכן עדיף בגד הציצית והציציות יהיו מאותו מין מצמר רחלים. ואז יוצא ידי חובה דאורייתא לדעת כולם.
- ח. בגד ארבע כנפות העשוי מצמר גפן חייב בציצית מדרבנן (שו"ע או"ח ח,א).
- ט. ציציות מצמר רחלים פוטרים בגד של ארבע כנפות העשוי ממינים אחרים ואלו שאר מינים פוטרים רק את מינם בלבד.
- י. בשעת טווית הציציות וכן בשעת נתינת הציציות בנקב הבגד חייבים לומר בפה מלא: 'לשם מצוות ציצית' ואם רק חשב-יצא בדיעבד.
- יא. גם שזירת חוטי הציצית צריך להיות לשמה, לשם מצוות ציצית. וכל חוט שוזרים משמונה חוטים, משום שהציצית הוקשה למלאכת המשכן – לפרוכת שהייתה שזורה משמונה חוטים ולמרות שדי בשני חוטים לכתחילה שוזרים כל חוט ציצית משמונה חוטים כאמור.
- יב. סדר תליית חוטי הציצית בבגד ארבע כנפות: תחילה לוקח ארבע חוטים ואחד מהם ארוך יותר מהשאר, ובארוך הוא מלפף את הכריכות. תחילה מכניס את ארבעת החוטים בנקב הבגד ועושה זאת לשם מצוות ציצית, וקושר שני קשרים האחד על גבי חברו.
- יג. ואחר כך כורך את הכריכות ולמרות שאין מספר הכריכות מעכב נהגו לכרוך כמניין אותיות שם הוויה ב"ה. דהיינו: מיד אחר שתי הקשירות הראשונות כורך יו"ד כריכות ואחר כך קושר שוב שני קשירות וכך עד סוף מניין שם הוויה ב"ה. ויש נוהגים מספר כריכות אחר כזה: 7-8-11-13 ולאחריהן שני קשירות כאמור.
- יד. אורך חוטי הציצית צריך להגיע ל-י"ב גודלים=24 ס"מ מינימום (לפי הגר"ח נאה, לפי החזו"א 29 ס"מ. גודל באדם בינוני =2 ס"מ).
- טו. הנקב בבגד צריך להיות למעלה מקשר גודל דהיינו 3 ס"מ, ואם שם את חוטי הציצית בתוך שלושה ס"מ משפת הבגד-פסול. שכן כתוב: 'על כנפי בגדיהם'. וכן לא יעשה את הציצית למעלה משלוש אצבעות.
גוי שהטיל ציצית בבגד פסל את הציצית שנאמר: 'דבר אל בני ישראל' ישראל כשר ולא גוי. וכן נפסק שאשה לא תולה ציציות בבגד אלא דווקא הגברים, למרות שהיא כשרה בטווייתם (עיין שו"ע או"ח י"ד, א).