דברים האסורים משום סכנה – חלק א' – תשע"ד

בס"ד

דברים האסורים משום סכנה(חלק ראשון)

• חכמים גזרו מלשתות משקים שנשארו גלויים (ללא כיסוי) בחדר לבדם (ללא אדם בקרבתם), משום נחשים ושאר מזיקים הרוחשים על הארץ. אולם זה היה בזמנם שהיו מצויים ביניהם מזיקים כגון נחשים, אבל כיום שאין נחשים מצויים בינינו מותר.
• בארצות שבהן עדיין יש נחשים וכדומה שמצויים במקום מגורי אדם אין לשתות משקים שנשארו גלויים, גם כיום הזה.
• במקום שנהגו לאסור משקה שכזה, מדובר אף על משקה שנשאר גלוי יחידי ביום ולא רק בלילה.
• מכל מקום טוב וראוי לכל ירא שמיים לכסות משקים ואוכלים בלילה, או אפילו ביום, מחשש שנמלים ותולעים וכדומה יתערבו באוכל או מחשש שיאכלו עכברים מהתבשיל.
• אכילת בשר יחד עם דג אסורה, משום שקשה הדבר לצרעת.
• כמו כן אסור לצלותם יחד.
• ואין חילוק בין בשר עוף ודגים לבשר בקר וצאן ודגים.
• אכילת דג עם חלב יש האוסרים לאכול דג עם חלב בכל האפשרויות, אולם כל הפוסקים מתירים לאכול חמאה ודגים (עיין "בכף החיים" יו"ד סימן פ"ז אות כ"ד)
• חתיכת דג שנפלה לתוך סיר מלא בשר, ויש בבשר שישים כנגד הדג, הפוסקים נחלקו בכך, והט"ז אוסר אף אם יש שישים בגלל חומר הסכנה. והש"ך (בנה"כ) חולק עליו ומתיר.
• כשאין שישים בבשר לעומת הדג (שנפל לתוכו) הכל אסור באכילה, ואף הכלים יש להחמיר ולא להשתמש בהם עשרים וארבע שעות, ויש המחמירין ומצריכין הגעלה.
• דגים שבושלו במחבת, ומחוץ למחבת נפל שומן בשר חם וכדומה, על המחבת מבחוץ, אין חשש ומותר לאכול הדגים דהוי בליעת כלי.
• עדיף שלדגים יהיו כלים נפרדים ולבשר כלים נפרדים. אולם קדירה שבשלו בה בשר, אפילו בת יומא והיא נשטפה ונקייה משרידי בשר, מותר לבשל בתוכה דגים בלא חשש.
• לחם שנאפה עם בשר בתנור אחד והתנור סתום, מותר אחר כך לאכול את הלחם עם דגים (אחרונים).
• אין לצלות בשר ודג ביחד. ובדיעבד אם התנור קטן יש לאסור ואם התנור גדול יש להתיר.
• אכל בשר ורוצה לאכול אחריו דג, צריך לרחוץ ידיו אחרי הבשר ויאכל פת שרוי בנוזל על מנת לשטוף פיו משרידי הבשר, ורק אחר כך יאכל דג. ויש אחרונים המקפידים שדווקא ישתה משקה לפני אכילת הדג, ולא להסתפק בלחם שרוי במשקה.
• שניים שאכלו על גבי שולחן אחד, זה בשר וזה דגים יש להם לעשות הפסק על ידי מפה (בדיוק כמו לגבי בשר וחלב) על מנת להזכירם, משום חומר הסכנה שבאכילת דגים ובשר יחד ("כף החיים" יו"ד סימן קט"ז אות ל"ה)
• כל זיעת אדם היא סם המוות חוץ מזיעת הפנים וסימנך: "בזיעת אפיך תאכל לחם".
• אסור להניח דבר מאכל על עורו החשוף, משום הסכנה שיש בזיעת אדם.

אין ליתן פת צונן תחת בית השחי אם הבגד שם ספוג זיעה, אולם אם אין זיעה מותר. אולם אין ליתן פת חמה תחת השחי גם אם הבגד איננו ספוג זיעה.