המרא דאתרא הרה"ג שלום לוי זצ"ל – רב העיר קרית שמונה
בס"ד
חיוב קריאת פרשת שבוע: שניים מקרא ואחד תרגום
- א. הנה הסתיימה לה שנה ואנו בתחילתה של שנה חדשה ומתחילים לקרוא את התורה שוב מראשיתה.
- ב. למרות שאדם שומע בציבור את כל הפרשה מידי שבת בשבתו, חייב הוא עצמו לקרוא את הפרשה בכל שבוע שניים מקרא ואחד תרגום (ברכות ח:).
- ג. ושכרו של הנוהג כך: אריכות ימים. והמשלים פרשיותיו עם הציבור מאריכים לו ימיו ושנותיו שכן התורה נקראת חיים ויש הנוהגים לומר לפני הקריאה את הפסוק: 'ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום'.
- ד. יש האומרים שצריך לקרוא כל פסוק פעמיים ואז לקרוא את התרגום עליו. ויש האומרים שיש לקרוא את הפרשיות הפתוחות או הסתומות ואחר כך יקרא את התרגום עליהן. ויש הקוראים את כל הפרשה פעמיים ואחר כך את התרגום עליה.
- ה. לדעת השל"ה הקדוש על פי הזוהר והמקובלים, יש לקרוא שנים מקרא יחד ורק אחר כך תרגום ולא כאלה הקוראים פעם מקרא ולאחריו תרגום ואחר כך מקרא. והוא מוסיף שיש לקרוא את המקרא עם טעמי המקרא ואלו את התרגום אין צורך בטעמים, וגם אלה שלא מבינים תרגום יש לקרוא אותו מפני שניתן בסיני (שו"ע סימן רפ"ה).
- ו. אלה שאינם יודעים טעמי מקרא – אין הדבר מעכב ויכולים לקרוא גם בלי טעמים.
- ז. ואומר ה"בית יוסף": שירא שמים יקרא גם את פירוש רש"י ז"ל מלבד התרגום, שכן התרגום מלבד מעלתו שניתן בסיני הוא מסביר כל מילה, ואלו רש"י ז"ל מפרש העניין על פי מדרשי חז"ל. וכן מובא ב"משנה ברורה" שיש ללמוד גם פירוש רש"י ז"ל מהטעם שישנן כמה פרשיות בתורה, בפרט בחומש ויקרא שאי אפשר להבינן רק על פי התרגום לבד.
- ח. זמן הקריאה המובחר לקריאת שניים מקרא ואחד תרגום הוא בערב שבת. יש פוסקים האומרים שערב שבת הכוונה קודם חצות היום. ויש פוסקים האומרים שהזמן המובחר הוא אחר חצות היום מהמנחה והלאה.
- ט. ומובא ב"ביאור הלכה" דברי 'המגיד מישרים' ל"בית יוסף" שהנכון הוא להתחיל בערב שבת ולהשלים את הקריאה בשבת. והגר"א זצ"ל היה נוהג לקרוא פרשה אחת בכל ימות השבוע וסיים בערב שבת את כולה.
- י. היה ולא קרא בערב שבת יקרא בליל שבת, לא קרא בערב שבת יקרא בבוקר לפני ההליכה לבית הכנסת. ואם לא הספיק לפני התפילה יש לקרוא אחרי התפילה קודם שיאכל סעודתו, ובכל מקרה שלא הספיק אין לדחות בשל כך את סעודתו לאחר חצות היום (משנה ברורה).
- יא. נשים פטורות מקריאת שניים מקרא ואחד תרגום (אחרונים). והסומא והחש בעיניו ישמע את הקריאה מאחרים.
- יב. אבל, ר"ל, בשבת של ה'שבעה' צריך לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום. ומה טוב ונכון לחנך ילדיו שהגיעו לחינוך בקריאתה, שמו"ת.
- יג. וכותב השל"ה הקדוש: "ישים לבו ועיניו להתבונן במה שקורא, הן במצוות התורה, הן במידות, הן בדרכי מוסר, הן בכל תועלת אשר יוכל להוציא מכל ענין וענין ויקרא כדי ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים".
- יד. ולהשלים דברים אלה ניתן להוסיף את דברי המלאך המגיד ל"בית יוסף" המובאים בספר 'מגיד מישרים': "והטוב בעיניך שאתה קורא הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום בריהטא (=במהירות) כחותה על גחלים לפרוק עול מעליך? והלא יש לך לזכור מאמר רשב"א באבות ואל תעשה תפילתך קבע. אבל צריך לקרות הפרשה בנחת ולהרגיש בדקדוקיה ולתרץ אותם ומה שלא תוכל לתרץ לעיין במפרשים" ישמע חכם ויוסיף לקח.