שבוע גדול ומיוחד לפנינו, המקובלים מכנים שבוע זה בשם 'שבוע ההוד' – כל שבוע מימי ספירת העומר מכונה בשם ספירה אחרת – זהו שבוע של סודות הפותח בהילולת ר' מאיר ובחג "פסח שני", ומסיים בהילולת רשב"י. יש משהו משותף לשלושתם הקשור בהבנת מהות חג פסח שני, כפי שנבאר.
כידוע, פסח שני הוא חג שלא נמצא ברשימת החגים המופיעה – בפירוט רב – בפרשת החגים שלפנינו, הלא היא פרשת "אמור". רק בפרשת "בהעלותך" הנמצאת בספר במדבר מסופר על אותם אנשים שהיו טמאים ולא יכלו לעשות את הפסח הראשון (שעשו בשנה השנית לצאתם ממצרים), והם נגשו למשה וביקשו אפשרות לעשות פסח שני, משה ממתין לתשובת השם ומקבל תשובה על האפשרות לחגוג פסח שני. והנה לנו חג חדש.
יש כאן חידוש, הרי בשום חג לא מצאנו אפשרות של תיקון כזה, לדוגמא: אדם שפספס את יום כיפור לא יוכל לעשות חג כיפור שני, הוא יצטרך להמתין לפעם הבאה. וכאן על ידי יוזמה אנושית, הצומחת מהציבור למטה, נוצר חג חדש!
נשים לב שכל זה קורה בחודש "אייר" – שראשי תיבות שלו הם: 'אני יי רופאך". הסבירו האחרונים, שהחודש הזה בא כרפואה לחודש "ניסן": בחודש הזה אמנם יצאנו ממצרים, אבל הכל התרחש בניסים משדדי מערכות הטבע, הכל הקב"ה פעל ללא שותפות האדם. הרפואה היא, נתינת המקום לאדם וליוזמה האנושית. כל זה מבטא חג פסח שני.
למעשה, זו שיטת הפעולה של אנשי הסוד, כדוגמת רשב"י ור' מאיר שהאירו את העולם בתורתם: ר' מאיר בדורו ור' שמעון בספרו שהשפיע עד דורנו אנו.
בספר הזוהר שהתגלה בדורות האחרונים, ישנה הדרכה מפליאה כיצד עלינו לפעול ולהתנהג בימים אלו, המכונים בפי חז"ל 'ימות המשיח'. רשב"י אמר שעל ידי העיון בספרו יוצאים מן הגלות מבחינה מנטלית, וזה הקשר לפסח שני שהגאולה שלנו תהיה מלמטה בנויה על יוזמה אנושית, ורק כך נצא מן הגלות. נכון, יצאנו מהגלות מבחינה פיזית, אבל מבחינת תפיסת העולם יש עוד הרבה מה לתקן, ואת זה עושה ר' שמעון בספרו. ובלשונו: "בהאי ספרא יפקון מן גלותא", יה"ר שנזכה.