מהלכות בשר וחלב – חלק ג'

בס"ד

המשך מהשיעור הקודם:

טז. למרות האמור בסעיף ד', הלועס לתינוק תבשיל שיש בו שומן בשר (בלי בשר בעין) ולא בלע, ישראל קדושים החמירו על עצמם להמתין שש שעות ואחר אפשר לאכול גבינה, ודווקא אם לעס התבשיל, אבל אם רק טעם בלשונו ומיד פלט אין צריך המתנת שש שעות.

יז. שש שעות אלו שאמרנו, אין הכוונה לשעות זמניות, ואין הבדל בין קיץ לחורף, ואין הבדל בין לילה ויום, אלא תמיד הן רבע מעשרים וארבע שעות היממה כפי השעות הנוהגות בימינו.

יח. ומתחילין לספור שש שעות מסוף אכילת בשר ועד תחילת אכילת גבינה, ואם נמצאו חתיכות בשר בין השיניים, אחר שש שעות, יסירן ואין צורך בעוד שש שעות של המתנה.

יט. והרמ"א, ע"ה, מביא את דעותיהם האחרות של הפוסקים, המסבירים את דברי הגמרא, "סעודה אחרת", שלא צריך להמתין שש שעות רק מיד אם סילק ובירך ברכת המזון מותר לאכול סעודת גבינה על ידי קינוח והדחה (מרדכי, הגהות אשירי, והגהות מיימוני). ומביא עוד את דעת ה'ארוך' שאומר שבמדינות אשכנז נהגו להמתין שעה אחת בתנאי שברכו ברכת המזון אחר הבשר. ולבסוף מציין הרמ"א שהנכון הוא להמתין שש שעות, והחזיקו אחריו האחרונים באומרם שכל מי שיש בו ריח תורה והוא בעל נפש צריך להמתין שש שעות.

כ. חולה קצת, או נער ונערה כחושים ורפואתם לשתות חלב די להם בהמתנת שעה וכמובן אחר ברכת המזון וצחצוח שיניים.

כא. שיניים תותבות שאפשר להסירן, ראוי לכל ירא שמיים שיהיו לו מיוחדות אחת לבשר ואחת לחלב וכל שכן לפסח שראוי שיהיו לו חדשים.

שיניים תותבות שאי – אפשר להסירן, יכול לאכול איתן כל השנה וגם בפסח בלא חשש, ראשית משום שהם לא בולעים ולא פולטים בגלל החומר הקשה שממנו הן עשויות, שנית בזמן אכילה האדם מכניס לפיו מאכלים שחומם פחות מחום מבשל שהיד סולדת בו בכלי שני, ודי בצחצוח שיניים בין בשר לחלב, וכן הדין בפסח.

כב. קדירה בשרית, אפילו שלא הודחה יפה, שבושל בה תבשיל, בלא בשר ובלא שומן בשר, מותר לאכול  מיד אחר אכילת תבשיל זה סעודה של גבינה. (אחרונים).

כג. מפה שאכלו עליה בשר אסור לאכול עליה גבינה, ולהיפך.

כד. קטנים שאינם מבינים דבר באיסור בשר וחלב אינם צריכים להמתין כלל בין אכילת בשר לאכילת גבינה.

כה. קטן שמבין קצת בעניין בשר וחלב צריכים לחנכו להמתין לכל הפחות שעה אחת לפני שיאכל גבינה.

כו. קטן שהגיע לחינוך (בין חמש או שש) יש לחנכו להמתין יותר משעה לפי סדר זמני סעודתו. זאת אומרת אם בין סעודה לסעודה לוקח 4 שעות הפרש, אז גם לאחר אכילת בשר ימתין 4 שעות לפני אכילת גבינה.

כז. ילד מגיל תשע ומעלה צריך להמתין שש שעות.

אכילת בשר אחרי אכילת גבינה:

כח. אכל גבינה מותר לאכול בשר מיד, אפילן באותה סעודה. ואפילו ברכת המזון אין צריך לברך שאין דרך הגבינה להישאר בין השיניים וגם אינו מושך טעם בפה. וצריך לדאוג שידיו יהיו נקיות מגבינה לפני אכילת בשר. (גם אם בסעודת הגבינה השתמש במזלג).

כט. צריך לקנח פיו ולהדיחו. וטוב שיצחצח שיניו לפני אכילת בשר, וינקה ציפורניו משרידי גבינה.

ל. אסור לחתוך גבינה אפילו צוננת, או פת שאוכלים עם הגבינה, בסכין שחותכין בה בשר. ואם חתכו צריך לנעצו בקרקע קשה עשרה פעמים ובדיעבד אם קנחוהו היטב, הסכין מותרת. כל זה בסכין שרגילין לחתוך בה בשר והיא הייתה נקייה לפני חיתוך הגבינה.

לא. סכין שרגילין לחתוך בה בשר ולא ניקו אותה, וחתכו בה גבינה צוננת, הדין הוא שנוטל מן הגבינה כדי נטילה וזורקו והסכין מקנחו וחוזר למלאכתו.

לב.ונהגו כל בית ישראל ליחד להם סכין לבשר וסכין לחלב ולסמן את הכלי החלבי להיכר (וסימנך: חריצי גבינה) אולם המדקדקים מייחדים סכין שלישי לחתוך בו לחם לצורך אכילה. ונהגו כל ישראל לעשות היכר בין כלי בשר לכלי חלב ולסמן דווקא את כלי  החלב ואין לשנות.