המרא דאתרא הרה"ג שלום לוי זצ"ל – רב העיר קרית שמונה
בס"ד
מר"ח אב ועד שבוע שחל בו ט' באב:
משנכנס אב ממעטים בשמחה :
א. קניית צרכי חופה: לבחור רווק שעדין לא קיים מצוות פריה ורביה, מותרים כגון: קניית תכשיטים, תפירת בגד לצורך נישואין, ריהוט חדש.
ב. נישואים: אין לערוך נישואין בימים אלו עד אחרי ט' באב. לנוהגים לעשות "תנאים" יש לעשותם בלא סעודה. ריקודים ומחולות בסעודת אירוסין – אסורה בימים אלה להוציא שירת קודש בפה שמותרת.
ג. כל מסיבה – של שמחה שאיננה מצווה, אסורה בימים אלה. ואסור לברך ברכת "שהחיינו" בימים אלו.
ד. בגדים חדשים: אסורים בלבישה, גם אם בגדר לבוש חשוב, (ובשבת, לצורך גדול אפשר להקל), ואין לסרוג או לקנות או לעשות בגדים חדשים שלא לצורך חופה.
ה. ברית מילה: בסעודת "ברית יצחק" (הערב שלפני ברית המילה) אין לנגן בכלי שיר אולם שירת קודש בפה מותרת. בסעודת ברית מילה עצמה: מותר לנגן אף בכלי שיר ואף בשבוע שחל בו ט' באב. בעלי הברית שהם: אבי הבן, סנדק ומוהל, מותרים בתספורת ותגלחת גם אחרי ר"ח אב ביום המילה, ולגבי שבוע שחל בו ט' באב יש מחלוקות לגביהם אם גם בימים אלו מותר להם להסתפר ולהתגלח, וראוי להחמיר. ואם חל ט' באב בשבת ונדחה ליום ראשון או שט' באב חל ביום ראשון, כיוון שאין דינים של שבוע שחל בו, מותר לבעלי הברית להסתפר ולהתגלח בשבוע שלפני ט' באב וגם בשבוע שאחרי ט' באב.
הנהגות:
ו. אף שמעיקר הדין מותרת שירה ונגינה בפה, ב"ימי המצרים" יש להימנע מכך.
ז. בימים אלו, אין מזל לישראל, וראוי ליהודי שלא יתדיין בענייני משפט עם גוי.
ח. בנייה: בניין של שמחה: כגון בית חתונות לבנו או שמרחיב ביתו לצורך הרווחה ונוי – אסור לבנותם בימים אלו.
ט. לצבוע ולסייד: דירה בימים אלו, יש להחמיר ולא לעשות כן.
י. בניין בית הכנסת: לבנותו לסיידו ולצובעו מותר בימים אלו משום שזה לצורך רבים. קבלני בנין: וכדומה, שחתומים בהסכמים ועלולים להפסיד ממון אם לא יסיימו עבודתם במועד הנקוב בהסכם ישאלו מורה הוראה כיצד לנהוג.
יא. בניית מעקה: למניעת סכנה מותר לבנותו בימים אלה.
יב. תספורת וגלוח: בימים "בין המצרים" לבני אשכנז אסורים. ולבני ספרד מותר להסתפר ולהתגלח עד שבוע שחל בו ט' באב (ואין עד כלל) ויש מבני ספרד שנהגו לא להסתפר ולהתגלח כל ימי "בין המצרים" ואיש כמנהג אבותיו ינהג. להסתרק: מותר בימים אלה ואף בשבוע שחל בו ט' באב.
יג. גזיזת ציפורניים: מותרת עד שבוע שחל בו ט' באב, ואם ציפורניו גדולות מותר אף שבשבוע שחל בו ט' באב.
יד. שתיית יין בהבדלה: של מוצאי שבת, לבני ספרד מותר למבדיל לטעום מהיין. ולמנהג אשכנז נותנים לתינוק לטעום.
טו. רחיצה: מנהג אשכנז אסור להתרחץ כל גופם במים חמים וקרים מראש חודש אב ועד אחרי ט' באב. מנהג ספרד: מותר להתרחץ כל גופם בחמין מראש חודש אב ועד שבוע שחל בו ט' אב ובפרט בערב שבת "חזון" שרוחצים כדרכם. ובצונן מותר לבני ספרד לרחוץ כל גופם אף בשבוע שחל בו ט' באב. ולצורך רפואה מותר להתרחץ בחמין אף שחל בו ט' באב.
שבוע שחל בו ט' באב:
טז. ערב שבת "חזון" מותר לבני ספרד לרחוץ בחמין כהרגלם כל השנה, ולבני אשכנז אסור. ויש להכין בגדים נקיים ללבישה במשך שבוע שחל בו ט' באב. ורחיצה בחמין: בשבוע שחל בו אסורה לכולם, גם לבני ספרד.
יז. החלפת בגדים: אסורה לכולם (ויש להכין בגדים נקיים מערב שבת "חזון" על ידי לבישתן לפחות כמחצית השעה).
יח. תספורת וכיבוס: בשבוע שחל בו ט' באב אסורים. ובגדי תינוקות הנצרכים מותר לכבס גם בשבוע שחל בו ט' באב.
יט. להציע מיטה: בסדינים מכובסים בשבוע שחל בו ט' באב , אסורה.
כ. צחצוח נעליים: בשבוע שחל בו ט' באב –מותרת.
כא. אכילת בשר: יש להקל לאכול בשר עד ראש חודש אב, ומרן החיד"א מתיר לאכול בשר אף בראש חודש אב, ויש המקילין עד שבוע שחל בו ט' באב, ובשבתות מותר לאכול בשר כדרכנו כל שבתות השנה, ולהעלות על שולחנו כסעודת שלמה המלך בשעתו ואף בשבת "חזון" מותר לאכול בשר בדרכו.
כב. בסעודת סיום מסכת: לתלמיד חכם הרגיל לעשות תמיד סעודות סיום. מותר לאכול בשר אף אם סיום המסכת חל בשבוע שחל בו ט' באב משום שזו סעודת מצווה .
כג. ילדים בני חינוך אין להאכילם בשר, אבל תינוקות חלושים וקטנים שלא מבינים עניין החורבן מותר להאכילם בשר אף בשבוע שחל בו ט' באב.
כד. חולה שאין בו סכנה, ויולדת תוך שלושים, ומעוברת הסובלת מהריונה, מותרים באכילת בשר אף בשבוע שחל בו ט' באב.
כה. שתיית יין: יש האוסרים לשתות מראש חודש ועד אחרי תענית ט' באב, ויש האוסרים לשתותו רק בשבוע שחל בו ט' באב, ובכל אופן שתיית יין ההבדלה במוצאי ש"ק "חזון" מותרת לבני ספרד, ונהגו בני אשכנז לתת לתינוק לטעום. אבל מותר לשתות בירה ושאר שכר בשבוע שחל בו ט' באב