המרא דאתרא הרה"ג שלום לוי זצ"ל – רב העיר קרית שמונה
בס"ד
א. הפסוק אומר: "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו" 'בו' – למי הכוונה ליום או להשם יתברך? בא שלמה המלך, ע"ה וענה: "נגילה ונשמחה בך" = כ"ב, בכ"ב אותיות של התורה. דברים אלו מלמדים אותנו שעיקר השמחה צריכה לבוא לידי ביטוי לא רק בגלל התענוג החומרי שבחג שיש בו מאכל ומשקה וכדומה, אלא בכך שהאדם מקיים מצוות בוראו בתורה של ושמחת בחגך, לעשות רצון בוראנו, לשמח בני משפחתו עניים ואביונים.
ב. יש להרבות בתורה ומצוות, ובמיוחד בחג שבועות שכל כולו קודש לקבל את התורה הקדושה ולקיים את סעודות החג, ולא לבטל זמנו במושב לצים ושיחות הבל שאין בהם ממש.
ג. מנה הכתוב ארבעה בני ביתו של אדם: הבן, הבת, העבד והאמה וכנגדם צריך לשמח ארבעה נצרכים והם: הלוי, הגר, היתום והאלמנה, והקב"ה אומר: אם אתה משמח ארבעה שלי אני משמח ארבעה שלך.
ד. ואף שמצווים אנו לאכול ולשתות ביום טוב, לא יבלה את יום טוב כולו באכילה ושתייה ושאר תענוגות אלא חציו "לכם" וחציו "לה'". ובחלק של "לה'" יעסוק בלימוד תורה כפי יכולתו שכן לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא שיעסקו בהם ישראל בתורה כפי יכולתם, ועקר השמחה של האדם זה מענייני העולם הבא.
ה. מצווה בערב יום טוב לקצוץ ציפורניו ולספר שערותיו ולהתרחץ, ולכבד את יום טוב בכסות נקייה וצריך שבגדי יום טוב יהיו חשובים יותר משל שבת.
ו. גם בשתי סעודות החג צריך לבצוע על "לחם משנה" כמו בשבת. מצווה לאכול ביום טוב שתי סעודות, אחת בלילה ואחת ביום. ואין חיוב לאכול סעודה שלישית ויכול לעשותה מפירות וכדומה.
ז. חייב אדם לשמוח ולשמח אשתו ובניו, בבגדים ובתכשיטים אגוזים ומתנות, בשר ויין, ומי שאינו שמח בבשר לא חייב לאוכלו.
ח. והמקבל פני רבו ברגל כמקבל פני שכינה.
מהלכות יום טוב: סדר הבדלה במוצאי יום טוב (שו"ע סימן תצ"א).
ט. מבדילים על הכוס כדרך שמבדילים במוצאי שבת אלא שאינו מברך לא על הנר ולא על הבשמים.
בצאתנו מהקודש:
י. מובא בירושלמי שקלים פ"ב הל"ה: "…אמר רב שמואל בר נחמני: בשעה שאמר לו הקב"ה לנתן: לך ואמרת אל עבדי אל דוד כה אמר ה' האתה תבנה לי בית לשבתי כי לא ישבתי בבית למיום העלותי את בני ישראל ממצרים ועד היום הזה ואהיה מתהלך באהל ובמשכן… והקימותי את זרעך אחריך אשר יצאו ממעיך והכינותי את ממלכתו הוא יבנה בית לשמי.
יא. אין דור שאין בו ליצנין כדורו של דוד, מה היו פריצי הדור עושין? היו הולכים אצל חלונותיו של דוד אומרין לו: דוד דוד אימתי יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך? והיה דוד אומר: אף על פי שהם מתכוונים להכעיסני, יבוא עלי, אם לא הייתי שמח בדבריהם דכתיב: שיר המעלות לדוד שמחתי באומרים לי בית ה' נלך. אמר לו הקב"ה :חייך שעה אחת מחייך אין אני מחסר. מניין? שנאמר: כי ימלאו ימיך ושכבת את אבותיך.. אמר לו הקב"ה: צדקה והדינין שאתה עושה חביבים עלי יותר מבית המקדש. מניין? שנאמר: וימלוך דוד על כל ישראל ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו…"