מהלכות פורים – חלק א' – תשע"ד

בס"ד

מהלכות פורים

הכנות למקרא מגילה:

• לכבוד המגילה יש ללבוש בגדי שבת מהערב, וכשבא מבית הכנסת ימצא בביתו נרות דולקים ושולחן ערוך ומיטה מוצעת (קיצור שו"ע).
• הכל חייבים במקרא מגילה, אנשים, נשים וגרים ואף מחנכים את הקטנים לשמוע מקרא מגילה.
• ילד קטן אינו מוציא את הגדול בקריאת מגילה. ובשעת דחק, שאין שם מי שיודע לקרוא את המגילה אלא הקטן, רשאי קטן שהגיע לחינוך להוציא את הגדולים ידי חובה.
• קטן שמבלבל את השומעים ואינו מקשיב למקרא מגילה ומרעיש, אין בהבאתו משום מצוות חינוך ועדיף שיישאר בבית.
• בשחרית אין לחלוץ תפילין עד מקרא מגילה.
• אין לבטל מנהגם של ישראל קדושים בהכאת המן הרשע, כאשר שמו מוזכר, אלא שיש להיזהר שהרעש לא יפריע לשומעים לשמוע.
• אסור לאכול ולשתות (בבוקר ובערב) לפני מקרא מגילה.
• רבו החולקים אם אישה יכולה להוציא איש ידי חובת מקרא מגילה, ויש להתיר בשעת דחק.
• סומא ואלם חייבים לשמוע מקרא מגילה מאחר.
• אבל, ר"ל, חייב במקרא מגילה, על כל ברכותיה. אך לא יקרא בציבור על מנת להוציאם ידי חובה מפני ברכת "שהחיינו". ואם הוא שליח ציבור הקבוע בבית כנסת זה, מותר. (הכוונה לאבלות בתוך 30 לקרוביו, או בתוך י"ב חודש לאביו ואמו).
• הקורא לפני נשים להוציאן ידי חובתן, אחר ששמע המקריא מגילה ויצא ידי חובה, רשאי לברך לפניהן. ויברך "לשמוע מקרא מגילה", או "על מקרא מגילה" (תלוי בעדה).

מקרא מגילה:

• זמן מקרא מגילה בלילה וחוזר ושונה קריאתה ביום, ובליל פורים זמנה מצאת הכוכבים עד עלות השחר של יום פורים. וקריאת מגילה של יום הוא מזריחת השמש ועד סוף היום.
• קראה קודם הנץ החמה ואחר עלות השחר יצא ידי חובה – בדיעבד. ואנוס רשאי אף לכתחילה לקרותה בזמן זה.
• בזמן חרום עדיף לקרוא את המגילה בבית כנסת ברוב עם בברכותיה אחר פלג המנחה, מאשר לקרותה בערב אחר צאת הכוכבים ביחידות.
• הקורא בלילה מברך לפניה שלוש ברכות "על מקרא מגילה", "שעשה ניסים" ו"שהחיינו". והקורא ביום למנהג הספרדים יש לברך לפניה שתי ברכות בלבד "על מקרא מגילה" ו"שעשה ניסים". ואלו למנהג אשכנז: גם ביום חוזרים על ברכת "שהחיינו" ויתכוונו בברכת "שהחיינו" זו לפטור משלוח מנות, מתנות לאביונים, וסעודת פורים.
• במקום שאין עשרה, יברך את כל הברכות שלפניה אבל לאחריה אין לברך.
• שליח ציבור המקריא מגילה לרבים, לכתחילה צריך לעמוד מפני כבוד הציבור, ונהגו להעמיד שני אנשים משני צידיו.
• בני אשכנז נהגו לפשוט תחילה כל המגילה, כאגרת, קודם הקריאה, וטוב שאף הספרדים ינהגו כמותן.
• טוב ליטול ידיו קודם מקרא מגילה כדי שלא יגע בידיו בקלף המגילה (מפני שהשוו דיניה לדין ספר תורה).
• קרא וטעה, בטעות שאינה משנה משמעות כגון: אם קרא "יהודיים" ולא "יהודים" או להיפך יצא, שהכל עניין אחד. אבל טעות המשנה משמעות כגון: "נפל" במקום "נופל" חוזר.
• הקורא את המגילה למפרע, לא יצא ידי חובה.
• הקורא את המגילה לסירוגין – יצא ידי חובה, ולכתחילה אין להפסיק באמצע קריאת המגילה יותר מכדי נשימה אחת.
• נהגו כל הקהל לקרוא בקול רם ארבע פסוקים של גאולה ואלו הם: "איש יהודי היה בשושן הבירה", "ליהודים הייתה אורה ושמחה", "כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשוורוש". ובירושלים נהגו להוסיף: "בלילה ההוא שנדדה שנת המלך" וצריך השליח ציבור לחזור על הפסוקים אחרי קריאת הקהל.
• את עשרת בני המן יאמר בנשימה אחת מ"חמש מאות איש" עד "עשרת" ובדיעבד אם הפסיק יצא ידי חובה.
• אחר קריאת המגילה גוללים את המגילה ואחר כך מברכים "האל הרב את ריבנו". ואין לברך ברכה זו כשאין עשרה. ונהגו לומר נוסח המובא בסידור: "ארור המן וברוך מרדכי" וכו'.
• יחידי שאין בידיו מגילה כשרה יקרא מתוך תנ"ך שלם, בלא ברכות.
• מבטלים תלמוד תורה על מנת לשמוע מקרא מגילה ברוב עם משום פרסום הנס.
• השומע קריאת מגילה ברדיו, רמקול, טלפון אינו יוצא ידי חובה (ילקוט יוסף).
• פורים שחל במוצאי שבת, אין להביא את המגילה בעיצומו של יום השבת לצורך הקריאה

בלילה שכן הוא מכין משבת לחול ואסור. (והאסור חל גם אם יש ערוב תקין).