המרא דאתרא הרה"ג שלום לוי זצ"ל – רב העיר קרית שמונה
בס"ד
מהלכות שאלת טל ומטר
- א. כידוע שמזכירים גשמים באמירת: 'משיב הרוח ומוריד הגשם'. וזמן ההזכרה הוא בשמיני עצרת בתפילת מוסף.
- ב. לגבי שאלת גשמים המשנה בתענית (דף י' ע"א) אומרת: "בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים. רבן גמליאל אומר: בשבעה בו, חמשה עשר יום אחר החג, כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת". רק אחר שחזרו עולי הרגל לביתם שבבבל אנו שואלים גשמים.
- ג. ואין שואלים גשמים בסוכות מפני שזה סימן קללה שירדו גשמים בחג סוכות.
- ד. מחלוקת בראשונים אם יש לשאול גשמים מיד אחר סוכות, או כפי שנפסק בגמרא רק בז' חשון. האם היום שאין מצוות עליה לרגל (כי בעוונות, חרב בית המקדש) ניתן לשאול גשמים מיד אחרי החג, או כיון ששכינה מעולם לא זזה מכותל המערבי יש לשאול כרגיל רק בז' חשון.
- ה. דעת הרי"ף והרמב"ן שגם היום שואלים גשמים בז' חשוון ולמרות שאין כולם היום עולים לרגל, כיון ששכינה מעולם לא זזה מכותל מערבי וכיון שעדיין העלייה לרגל לא נפסקה לגמרי יש לשאול גשמים בז' חשוון. ואלו לדעת הרמב"ם היום שואלים גשמים מיד אחרי חג סוכות, ונפסקה ההלכה כמו הרי"ף והרמב"ן.
- ו. ומתחילים לשאול אור לז' חשון דהיינו בלילה, כי היום מתחיל מהלילה.
- ז. כל המדינות שאקלימם דומה לשל ארץ ישראל מתחילים לשאול בז' חשון ,אבל במדינות רחוקות כמו אמריקה ואירופה לדוגמא אזי שואלים בליל שישים לתקופה. כידוע, השנה מחולקת לארבע תקופות: תשרי, טבת, ניסן ותמוז. כך יוצא ששאלת גשמים במדינות רחוקות אלה חל בליל שישים לתקופה וזה חל בערך בסוף כסלו. והסיבה לכך היות ומדינות אלו לא זקוקות כל כך למים כמו בארץ ישראל.
- ח. הנוסע מארץ ישראל לאחת מארצות אלה לאחר ז' בחשון, אחר ששאל גשם בארץ ישראל, כשיגיע לשם ימשיך לומר בתפילה כמנהג ארץ ישראל. אולם אם נסע לחו"ל לפני ז' בחשון אף על פי שדעתו לחזור, ינהג כמנהג המקום שאליו נסע וישאל גשמים רק בליל שישים לתקופה, כאמור.
- ט. תושב הארץ, בארץ, שטעה ושאל גשם אחר סוכות קודם ז' בחשון איננו חוזר על תפילתו אולם השואל גשמים בקיץ – חוזר, היות וגשמים בקיץ נחשב לקללה. וההוכחה לכך משמואל הנביא שהוריד לאנשי דורו גשם בימי קציר חיטים, והם פחדו מכך היות וזה נחשב לקללה.
- י. תושב חו"ל שטעה ושאל גשם כמו בארץ ישראל ולא בליל שישים לתקופה, איננו חוזר היות וזוהי תקופת גשמים (הרדב"ז והמהרח"ש).
- יא. שכח ואמר בתפילה "ברכנו", כמו בקיץ, והתחיל לומר: "תקע בשופר", ימשיך עד ברכת: "שמע קולנו" ולפני שיסיים: "כי אתה שומע תפילת כל פה" יאמר שם: "ותן טל ומטר לברכה" בלי חתימה וימשיך: "כי אתה שומע תפילה וכו' כסדר התפילה הרגיל. ואם שכח לומר שם והתחיל לומר את: "רצה" אפילו אמר רק: "רצה", חוזר אל ברכת: "ברך עלינו" במקומה, וחוזר משם לומר שוב את כל התפילה כסדר. ואם שכח וסיים תפילתו דהיינו שאמר: "יהיו לרצון" בפעם השניה, לאחר: "אלוקי נצור", אף על פי שלא עקר רגליו לפסוע לאחור ג' פסיעות, חוזר לראש התפילה להתפלל שוב.
- יב. אשה שטעתה ואמרה: "ברכנו" כבימות הקיץ ולא :"ברך עלינו" נוהגת למעשה כמו האמור בסעיף הקודם אצל האיש.