fbpx
loader image
d079fcdc-96c7-453b-a419-459a4cb93ef6

מוֹסְדוֹת מְעָרַת עֲדֻלָּם וּקְהִלַּת הָאֲרִ"י קִרְיַת שְׁמוֹנָה

בְּרָאשׁוּת הָרַב אִיתָמָר לֵוִי שְׁלִיטָ"א - בְּנוֹ וּמַמְשִׁיךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל רַב הָעִיר קִרְיַת שְׁמוֹנָה הרה"ג שָׁלוֹם לֵוִי זצ"ל

הרב איתמר לוי שליט"א

הרב איתמר לוי שליט"א

תשעה באב שחל ביום ראשון, מה עושים עם ההבדלה?

הרב איתמר לוי – רב קהילת האר"י קרית שמונה

בס"ד כ' תמוז תשפ"ב

השנה – אם לא יבוא משיח – יחול צום תשעה באב ביום ראשון. השאלה מה עושים עם ההבדלה? נפרט את השיטות השונות ונסביר את ההתלבטויות המרכזיות בקצרה. נקדים ונאמר שלגבי ברכת "מאורי האש" אין התלבטות, כל הפוסקים מסכימים שמיד אחרי תפילת הלחש החזן אומר חצי קדיש מדליקים את הנר ומברכים ברכת "מאורי האש" – זכר לנר של אדם הראשון. השאלה לגבי מצוות ההבדלה: שהרי אנו צריכים גם לשתות יין וכולנו צמים?

ארבע דעות בראשונים: יש אומרים לעשות הבדלה לפני צאת השבת וכמובן יברכו רק שתי ברכות: "גפן" ו"המבדיל". יש שאמרו להבדיל במוצ"ש כרגיל וקטן ישתה את היין. שיטה שלישית לעשות את ההבדלה ביום ראשון בצאת הצום. השיטה האחרונה – שרוב הפוסקים חולקים עליה – אומרת שהשנה אין הבדלה, כיוון שנדחתה מזמנה המקורי, נדחתה לגמרי.

במה נחלקו? יש ויכוח איך ללמוד מהסוגיה בעניין יום כיפור. הגמ' אומרת שלא עושים קידוש ביום כיפור שחל בשבת ואין אפשרות לתת לקטן שישתה והסיבה: "דילמא אתי למסרח". והכוונה שאם ניתן לקטן לשתות הוא עלול לחשוב שמותר לשתות ביום כיפור, גם כשיגדל. לדעתם, כך גם לגבי המקרה שלנו,  צריך לדחות את ההבדלה ליום ראשון בערב, ולא לעשותה כרגיל במוצ"ש וליתן לקטן, שלא ילמד מכאן שמותר לשתות בתשעה באב, כשיגדל. אלה שמתירים לעשות הבדלה במוצ"ש ולתת לקטן לשתות, מחלקים בין יום כיפור שזה דבר קבוע והחשש אכן קיים, לעומת תשעה באב שהוא זמני ועתיד להתבטל וממילא אין חשש שימשיך כשיגדל – כי עד אז יתבטל בע"ה.

להלכה: השולחן ערוך פסק לעשות את ההבדלה ביום ראשון וזה לשונו (סי' תקנ"ו,א) : ליל תשעה באב שחל באחד בשבת, כשרואה הנר אומר: בורא מאורי האש; ואין מברך על הבשמים (הבשמים לעשות נחת רוח לנשמה שאיבדה את הנשמה היתרה וזה לא שייך בט' באב). ובליל מוצאי תשעה באב מבדיל על הכוס, ואינו מברך לא על הנר ולא על הבשמים.

מה המנהג? היו ראשונים שאמרו לא לעשות הבדלה בשבוע זה. לדעתם כיוון שיש מחלוקת 'ספק ברכות להקל' ואין לברך אלא יוצאים ידי חובה באמירת "אתה חוננתנו" בתפילה. והרדב"ז – בן דורו של מרן ר' יוסף קארו – כתב כן להלכה. אך האחרונים, ר' חיים פלאג'י ועוד, כתבו שהמנהג לעשות הבדלה ביום ראשון ומעידים שאפילו במצרים – שהיתה מקומו של הרדב"ז – לא נהגו כמותו והיו מבדילים ביום ראשון בלילה. וכך להלכה ולמעשה.

הפטורים מלצום

יעשו הבדלה במוצאי שבת עם שלוש ברכות (בלי בשמים כנ"ל). אישה שלא צמה וחוששת לדברי השל"ה – שאסר להם שתיית יין של הבדלה – תתן לילד קטן שישתה. לכתחילה צריך לשתות רביעית, ובדיעבד מספיק "מלוא לוגמיו" של הילד.

חשוב מאוד: גם אותם שצמים יכולים לשמוע הבדלה במוצ"ש ולא חייבים לחכות ליום ראשון. אדרבא עדיף שישמעו הבדלה במוצ"ש שחיובה מדאורייתא (ואילו ביום ראשון היא תשלומין למוצ"ש, וחיובה מדרבנן). לכן אם אחד מבני הבית חולה, שבעל הבית יברך במוצ"ש ויוציא את כל בני הבית, והחולה בלבד ישתה.

מאמרים נוספים בנושא: 

ניתן להזמין את הרב איתמר לוי שליט"א לאירוע שלכם בקרית שמונה והסביבה

וכמו כן לבקש ממנו להגיע למסור אצלכם שיעור תורה

או לשאול אותו שאלות בנושאי הלכה

מלאו את פרטיכם ונציג מטעם הרב יחזור אליכם בהקדם

הערה: השתתפות הרב באירועים אינה כרוכה בתשלום או מותנית בתרומות