עניינו של חג הפורים – פורים תשע"ה

בס"ד ח' אדר תשע"ה

עניינו של חג הפורים

מחיית המן האגגי וכל העתיד לצאת מזרעו, הוא למעשה השלמת תיקון מעשה עם ישראל בסעודתו של אותו רשע. כפי שנראה, הכעס על עם ישראל היה על הבזיון הלאומי הגדול, שבאו להינות מסעודה הבאה להראות גודל שפלותנו. לאחר חורבן הבית, עם ישראל יורד לגלות של שבעים שנה ואומר להם הנביא ירמיהו (כט,י): "כִּי כֹה אָמַר ה' כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם אֶת דְּבָרִי הַטּוֹב לְהָשִׁיב אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה". על פי דברי הנביא חישבו מלכי אומות העולם את הזמן שעם ישראל עתיד לצאת מן הגלות ולשוב לארצו, וזאת מתוך הבנה שהנביא לא טועה. בלשצר (נכדו של נבוכדנצר) חישב וטעה ובאותו הלילה מת, אחריו אחשורוש חישב וטעה. כך פותחת המגילה: "בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמׇלְכוֹ עָשָׂה מִשְׁתֶּה לְכׇל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו" – אחשורוש, חוגג את קבורת עם ישראל בגלות! לפי החישוב שלו הסתיימו השבעים שנה ועם ישראל עודנו בגלות, אם כן שוב אינם נגאלים. אז הוציא אחשורוש את כל כלי המקדש (מנהג האשכנזים לקרוא פסוק זה: "וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים" במנגינת איכה) והוא בעצמו לבש בגדי כהן גדול.

מפני שנהנו מהסעודה

מבין באי המשתה היו יהודים רבים שבאו לחגוג עימו את קבורת עם ישראל בגלות, ועל זה נתחייבו 'שונאיהם של ישראל' (בסגי נהור) כליה באותו דור: 'מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע' (מגילה יב.) – גאוותן של ישראל הושפלה עד עפר. מרדכי מבין זאת ולכן כנגד כל חכמי דורו ניצב בפתח ארמון המלך, היכן שהמן עובר כל יום ואינו כורע ומשתחווה לו. אע"פ שיכל להימנע ממפגש עם המן, כאן העניין להחזיר את הגאווה לאומה ולא עניין אישי.

יסודות האמונה

מדובר כאן ביסוד גדול ועיקרי באמונת ישראל. עד כדי כך שכאשר שאלו את הרב צבי יהודה זצ"ל שאם יוכל לסכם את יסודות האמונה בשתי מילים, תשובתו הייתה: 'גאווה לאומית'. עם ישראל נמשל לאריה, אמנם לאחר גלות ארוכה שכחנו את תפקידנו, קללת הגלות השכיחה ממנו את ייעודנו. כפי שהרב קוק זצ"ל בספרו מאמר הדור כותב: 'דאבון הלב ימצא רק כששרים הולכים כעבדים על הארץ, כשמכובדים ויקרים מתבזים ומזדלזלים עד שהם עצמם שוכחים את כבודם ויקרם'.

חודש שבו מת מושיען

המן – שגאוותו נשפלה – רואה כל זאת ומתמלא חימה על עם מרדכי. ומפיל גורלות ביום י"ג בניסן והגורל נופל על יום י"ג באדר, שנה אחר כך. כמובן ששמח על הדבר שהרי ידע שבחודש זה מת מושיען של ישראל, וחשב לעצמו שבחודש זה אין מזל לישראל. מה שהוא לא ידע שבאותו החודש הוא גם נולד. מרדכי – שומע על הגזירה – לובש שק ואפר על ראשו וזועק בקול. התנהגותו 'המוזרה' של מרדכי הגיע לאוזני אסתר ששולחת אליו את דניאל, שישאל על מה השק והאבל? שמא עם ישראל עברו על חמישה חומשי תורה שנאמר בהם "מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים"?

נצח ישראל

מרדכי מסביר לאסתר את חומרת המצב. ומודיע לה שהצלת העם היהודי תבוא בכל מקרה, אבל אם ההצלה לא תגיע על ידה בדרך של רחמים, היא תופיע "מִמָּקוֹם אַחֵר". ואין הכוונה מאלהים אחרים ח"ו (שהרי רק הקב"ה נקרא 'המקום' ברוך הוא), אלא כאן "מָּקוֹם אַחֵר" הכוונה לסטרא אחרא, פירוש העניין: מהצד האחר של רבש"ע. כביכול הקב"ה מפסיק להסתכל עלינו, אלא מפנה פניו לכיוון אחר, וממילא יש כוח למשחית להשחית. זאת אומרת שיהיו הרבה ייסורים והרוגים. אסתר מבקשת ממרדכי שיצומו שלושה ימים "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כׇּל הַיְּהוּדִים", צריך להתאחד כולנו למען הצלת האומה.

"וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי"

אסתר מוותרת על ביתה העצמי למען הצלת האומה. אכן בסופו של דבר העם היהודי ניצל והיא נאבדה מתוך האומה (שבנה דריווש התחתן עם גויה והנכדים שלה כבר לא בחיק היהדות, כי כולם גויים). הרי עד כה נבעלה לאחשורוש באונס ולא ברצון ולכן הייתה מותרת למרדכי ככל אשת איש שנאנסת, אבל מכאן ואילך היא הולכת ברצון, שהרי כאן לא נקראה אל המלך ויוזמת הליכתה אליו מדעתה וכידוע כל פגישה כזאת כרוכה בתשמיש. מכאן ואילך נאסרת על מרדכי עולמית, כפי שאומרת "וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי" אומרים חז"ל 'כאשר אבדתי מבית אבא כך אובד ממך'.

גאולה בניסן

כל זה קורה בי"ג ניסן ולמחרת מרדכי – שהיה ראש הסנהדרין – קובע שצריך לצום שלושה ימים, מי"ד בניסן עד ט"ז בניסן. קורה פה משהו ראשון ואחרון בהיסטוריית העם היהודי, באותה שנה בט"ו בניסן לא חגגו את ליל הסדר. במקביל לשלושת ימי הצום, בט"ו בניסן, אסתר ניגשת אל המלך ומבקשת ממנו שיבוא עם המן אל המשתה שתעשה היום. שם אסתר מבקשת שיבואו למשתה נוסף למחרת, דהיינו בט"ז בניסן. למחרת – כידוע המשך הסיפור – אסתר גורמת לתליית המן על העץ אשר הכין למרדכי. כל זה מתרחש באמצע פסח, אם כן פסח ופורים קשורים זה בזה, גם בגאולה זו נגאלו עם ישראל בפסח. כפי שאומרים חז"ל 'בניסן נגאלו ובניסן עתידים להגאל'. יהי רצון שיתקיימו בנו דברי רז"ל שבניסן נשוב ונגאל ויתקיימו בנו דברי הנביאים כולם, אכי"ר.