מאז יהושע לא היה כזה, האומנם?!
ננסה להבין את עניין חג הסוכות, דרך פסוקי התנ"ך, בראשית ימי הבית השני, הלא הם ימי עזרא. כשלומדים את פרק ח' של ספר נחמיה, יש כאן תיאור של ספר שקראו בו בימי עזרא ובעקבות כך עשו חג סוכות שלא עשו כמותו מימות יהושע בן נון. ובלשון הכתוב (ח,יז-יח): "וַיַּעֲשׂוּ כָל הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי סֻכּוֹת וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַהוּא וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד" ויש כאן דבר מפליא, האם באמת כך?
לא כל דבר כותבים
ריה"ל בספרו הכוזרי (מאמר ג', פיסקה סג) לא מתייחס ממש לשאלה הזאת, אבל מדבריו יוצא שכן ידעו על חג הסוכות וכן קיימוהו במהלך הדורות, אבל לא כתבו זאת במפורש. לדעתו, יש חידוש חשוב – שראוי לכל לומד תנ"ך לדעת – שהקריטריון מה להכניס לתנ"ך ומה לא, תלוי בהמון: רק מה שהתפרסם בהמון רב, נכנס פנימה. הוא גם מביא דוגמאות לכך מן התנ"ך.
הגזמה מקראית
היו שתרצו תירוץ אחר, שיש כאן פשוט הגזמה מקראית. אבל זה דחוק לומר כן, ובפרט שאם מסתכלים בפרק ג' של ספר עזרא (פס' ד) – שהוא מוקדם עשרות שנים לפרק המדובר – הכתוב מתאר שבונים מזבח ועושים את חג הסוכות ככתוב.
תירוץ הגמרא
כיוון אחר – מדברי ריה"ל – מופיע בגמרא (ערכין לב:) ששואלת: 'אפשר בא דוד ולא עשו סוכות, בא שלמה ולא עשו סוכות, עד שבא עזרא?' הגמרא מתרצת שתי תירוצים, נתעכב על השני שבהם. יש כאן הקפדה על יהושע בן נון (שיהושע בכל מקום כתוב עם האות 'ה' וכאן כתוב "יושע"), שלא ביקש מה שביקשו דורו של עזרא, הם ביקשו שיתבטל מהם היצר של העבודה זרה. וכך היה. צריך לשים לב שההקפדה על יהושע בן נון ולא על משה, למרות שגם דורו של משה לא ביקשו, הסיבה שמשה לא זכה להיכנס לארץ ויהושע כן, ולמרות זכותה של ארץ ישראל לא ביקש.
השאלה עדיין קיימת
השאלה של הגמרא עדיין מהדהדת בעוצמתה, ואם מסתכלים בספרי עזרא ונחמיה, השם יהושע כתוב בלי ה' ("ישוע") לכל אורכם. אם כן צריך הסבר גדול – מה הולך כאן – עשו סוכות או לא, והאם יכול להיות שדוד ושלמה לא עשו?
נסיון לחבר את התקופות
נחזור לנחמיה פרק ח (פס' יז) לפסוק הנ"ל ונוסיף עוד קושיה. מה זה "הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי" הרי עברו עשרות שנים מן השבי (שהרי נמצאים בשנת עשרים לארתחשסתא)? את הדברים הנפלאים שאומר כאן שמעתי מהרב משה וינר שליט"א.
יש כאן גאולה
יש כאן מאמץ לחבר אותנו לתחילת הסיפור, הכתוב מנסה לחבר את התקופה של עזרא עם תקופתו של יהושע בן נון. שחוזרים לארץ. כפי שבימי יהושע חזרו לארץ אחרי גלות, כך עתה בימי עזרא חזרו מגלות בבל. לכן גם נראה כל מיני ביטויים הלקוחים מימי שלמה, כי יש כאן ניסיון להמשיך את המהלך שלא הצליח אז. בית שני היה כל כך עלוב ודל, לכן עומד עזרא ועושה מעמד של קבלת תורה, וזה ניסיון להפיח רוח גדולה "מי בז ליום קטנות" (שאומר זכריה). כל זה משום שכך לא נראית גאולתן של ישראל, זה נראה שאין כאן כלום, שהרי רוב החכמים, ורוב סולתה ושמנה של יהדות בבל נשארה שם. מי שכן עלה מנסה לומר בכל דרך שזו גאולה! ומחזירים את ימי יהושע בן נון לכאן.
מימד של עצמאות
המלבי"ם אומר שאין הכוונה שלא עשו סוכות, אלא שלא עשו סוכות מיוחדות ציבוריות. אם נשים לב, במשך כל הגלויות האחרונות לא עשו סוכות ציבוריות כמו שעושים היום. יש כאן מימד של עצמאות, וזה החידוש של המלבי"ם שעולים לארץ ישראל ויש כאן תחושה של שיבת ציון, עולים ובונים סוכה באין מפריע.
חג של ארץ ישראל
אבל יש כאן משהו שמעבר לזה – כפי מפורסם בשם בעל הרוקח – שהרי יש חג על נתינת התורה שהוא חג שבועות, ויש חג על עם ישראל שהוא חג הפסח – שבו השתחררנו ממצרים. אבל אין חג על ארץ ישראל? התשובה – כך יוצא מדבריו – שהסוכות שמדובר עליהם בתורה הם סוכות המלחמה, שבנו בני ישראל בשנת הארבעים, לפני הכניסה לארץ. כפי שמוזכר בספר שמואל ב' (פרק יא) לגבי הסיפור של דוד שמנסה לשדל את אוריה לרדת אל ביתו במלחמה ואוריה עונה לו שהוא לא יעשה כן שהרי לא יתכן שהעם נמצאים בשטח בסוכות מלחמה, ואני אלך אל ביתי?! מכאן למד הרוקח שהסוכות המדוברים כאן הם סוכות מלחמה.
סוכות המלחמה של כיבוש הארץ
כידוע בשם הגר"א שיש שתי מצוות שהאדם מקיים בכל גופו: מצוות ישיבת ארץ ישראל ומצוות ישיבת הסוכה. חג הסוכות זהו חג כיבושה של ארץ ישראל. לכן מובן למה הפסוקים אומרים שלא נעשה סוכות כאלה מימי יהושע בן נון, כי בדיוק הנקודה שחוזרים ליישב את ארץ ישראל, וזה לא נעשה מימי יהושע בן נון. אלו הסוכות של המלחמה, כפי שהפסוקים בנחמיה מתארים ששלמה בניית החומה בכ"ה באלול, יום בריאת העולם. ומרגע שגמרו לבנות את החומה, מתכנסים כולם תוך חמישה ימים ומעמידים משמרות ליד הבתים והחומה, הכל תוך כדי אוירה של מלחמה. כולם עושים סוכות ברחובות, זה באמת מקביל.
אז ודאי שהיו סוכות כפי המתואר בפרק ג' בעזרא, אבל מה שלא עשו כן בני ישראל מימי יהושע בן נון, הכוונה שלא עשו באוירה כזאת את חג הסוכות. כפי שהיה בהסטוריה שלנו, במלחמת יום הכיפורים, שהרימו סוכות בלי הגברים שהיו במלחמה, והם חזרו עם המדים לחג ובציפייה שכל רגע יקפיצו אותם, מעין מה שכתוב כאן. זהו מהות חג הסוכות, עניינה של ארץ ישראל. חג שמח!