מדוע לא נבנה בית המקדש השלישי? – תשעה באב תשע"ט

בס"ד טז' תמוז תשע"ט

מדוע לא נבנה ביהמ"ק השלישי?

לפני 1954 שנים (1952 לאשכנזים, תלוי בצורת הספירה) חרב בית מקדשנו. אמנם דבר זה אירע מזמן וקשה לנו להצטער על דבר שלא הכרנו וחווינו, בשביל זה חז"ל הדריכו אותנו בהדרגה כיצד להיכנס לאווירה העצובה של הימים הללו מבחינה נפשית. מי"ז בתמוז אסורים בשמיעת מוזיקה, אח"כ מר"ח אב ממעטים בשמחה, ואח"כ בשבוע שחל בו תשעה באב מוסיפים דיני אבלות על עצמנו, עד שלבסוף ביום הצום עצמו יושבים על הארץ וכבר הבכי פורץ מאליו, כפי שצריך להיות. חז"ל בירושלמי (יומא) אומרים 'שכל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו הוא החריבו' רבותינו בעוצמת דבריהם ניסו להמחיש לנו ההרגשה שצריכה להיות לנו – כל שנה שעוד לא נבנה ביהמ"ק אנו צריכים להרגיש כאילו במעשינו הרעים אנו שבנו להחריבו. מאז ועד עתה, לצערנו, בתקופה הזו 'אין מזל לישראל'.

על מה חרב הבית

על מה חרב הבית? הסיבה ידועה: בית ראשון על שלושת העבירות החמורות (ע"ז, ג"ע ושפ"ד), ובית שני על שנאת חינם. שנאת חינם חמורה כמו שלושת העבירות החמורות ביותר, זו הסיבה שבית הראשון חרב וכבר אחרי שבעים שנה נבנה הבית השני, אמנם לצערנו, עוד לא זכינו לראות בבניין הבית השלישי. וכפי שלמדונו רבותינו (יומא ט:): 'ראשונים שנתגלה עוונם – נתגלה קצם, אחרונים שלא נתגלה עוונם – לא נתגלה קצם'. ננסה להבין דברי חז"ל אלו.

ארבע חיות בעלי סימן טהרה אחד

הגר"א על הגמרא הנ"ל אומר, שאותם ארבע אומות ששיעבדו אותנו בגלויותינו, כנגדם יש ארבע חיות ברשימת החיות הלא כשרות לאכילה (בפרשיות שמיני וראה): הארנב, השפן, הגמל והחזיר. הסיבה שהחיות הללו לא כשרות לאכילה לפי שיש בהם סימן טהרה אחד, כאשר צריכים להיות שני סימני טהרה בכל אחד מהם: מעלה גרה, ושוסע שסע (הפרסה מבוקעת לשניים). יש הבדל בין השלושה הראשונים – הארנב, השפן והגמל – שהם אכן מעלי גרה – זהו הסימן הפנימי – אבל חסרים את הסימן החיצוני שהוא השסע. לעומתם החזיר, חסר לו את הסימן הפנימי של העלאת הגרה, אבל את הסימן החיצוני יש לו, החזיר פושט טלפיו ומראה לכולם שהוא טהור. אך למעשה הכל רקוב פנימה.

ההבדל שבין רומא לשאר המלכויות

כן אותם האומות ששעבדו את עם ישראל: בבל, פרס (ומדי), יוון ורומא. שלושת הראשונים היו רשעים, אבל בכל אחד מהם נמצא משהו טוב: בבל – החריבו בית המקדש הראשון, אך בזמן הגלות מתואר שנבוכדנצר הרשע מינה את דניאל לא-לוה עליו ועבד לו. וכן פרס ומדי – היו רשעים, אבל כורש בזמן כהונתו קורא לכל היהודים לעלות לבנות בית המקדש השני. גם ביוון – מצאנו שאלכסנדר מוקדון (יומא סט.) פוגש את שמעון הצדיק, יורד מן הסוס ומשתחווה לו. לסיכום, בשלושת האומות הנ"ל מצאנו משהו טוב, עם כל רשעותם. אמנם לא כן המלכות הרביעית, מלכות רומא הרשעה. המלכות הזאת היא שיא הרשע, אבל הכל מוחבא בצביעות של צדיקות, שאפילו טעו בה גדולי האומה, כגון ר' יהודה בר עילאי ששיבח אומה זו ואמר: 'כמה נאים מעשיהן של אומה זו: תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות'. לעומתו רשב"י גינה ואמר: 'כל מה שתקנו – לא תקנו אלא לצורך עצמן, תקנו שווקין – להושיב בהן זונות, מרחצאות – לעדן בהן עצמן, גשרים – ליטול מהן מכס'.

ארבע אומות כנגד ארבע חיות

שלושת האומות כנגד שלושת החיות, שהם אמנם רשעים אבל רשעותם בולטת על פני השטח הגלוי, לעומתם רומא כמו החזיר שפושט טלפיים ומראה לכולם שהוא טהור, ורק אם מתאמצים ומסתכלים פנימה רואים שהכל רקוב. אומר הרב קוק, שזה היה קין שהביא את הדברים הרקובים קורבן לה' שחשב שאפשר עם כל הריקבון שלו לבוא לפניו יתברך, וכן היה קורח בעם ישראל שטען "כל העדה כולם קדושים" למרות כל הרקבון הפנימי, וזו הנצרות באומות, כיום תרבות אירופה שהיא בעצם המלכות הרביעית, שביטלו כל המצוות, כדי לעשות לעצמם חיים קלים. כדוגמת פאולוס שאמר 'המעשים לא יושיעוך' וכל זה להתיר לעצמם חיים של הפקר, ועם כל זוהמתם ניגשים לכומר ובכמה משפטים שאומרים נמחלים להם כל עוונותיהם.

מידה כנגד מידה

עכשיו נבין את דברי חז"ל שהזכרנו קודם, 'אחרונים שלא נתגלה עוונם – לא נתגלה קיצם' הכוונה לאנשי בית שני שסיבת החורבן הייתה על שנאת חינם, שזה בעצם הצביעות, שמראה פנים של אוהב ומאחור תוקע לו סכין בגב. לכן מידה כנגד מידה, רומא הצבועה, הדומה לחזיר, היא זו שהחריבה את הבית. זו גם הסיבה שעדיין לא נבנה הבית השלישי, לפי שסיבת חורבן הבית השני עדיין קיימת, עוד לא תיקנו את עניין האחווה.

התיקון שמירת הלשון

לסיום דברי, אנו חייבים להוסיף אחווה ביננו ובמיוחד בימים אלו, צריך לאהוב את האחר כפי מה שהוא, וזה מתחיל בשמירת הלשון. החפץ חיים הופיע בדור שלנו עם הספר המיוחד שכתב בעניין זה ולא סתם. תיקון עניין זה הוא המפתח לבניין הבית. גם כשאנו מאוחדים האויבים לא יכולים לנו. כך היה בכל תקופות העם היהודי, כפי שחז"ל מספרים בזמן אחאב מלך ישראל שהיה רשע וכן העם שסביבו עבדו עבודה זרה, אבל עם כל רשעותם דאגו זה לזה, לא היה ביניהם דילטורין (בעלי לשון הרע) והקב"ה היה מצליח את מלחמותיהם. כדאי וצריך להתחזק בדבר הזה. ויה"ר שעל ידי זה השי"ת יחיש גאולתנו ויפיל אויבינו תחתינו ויאמר די לצרותינו, אכי"ר.