fbpx
loader image
d079fcdc-96c7-453b-a419-459a4cb93ef6

מוֹסְדוֹת מְעָרַת עֲדֻלָּם וּקְהִלַּת הָאֲרִ"י קִרְיַת שְׁמוֹנָה

בְּרָאשׁוּת הָרַב אִיתָמָר לֵוִי שְׁלִיטָ"א - בְּנוֹ וּמַמְשִׁיךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל רַב הָעִיר קִרְיַת שְׁמוֹנָה הרה"ג שָׁלוֹם לֵוִי זצ"ל

הרב איתמר לוי שליט"א

הרב איתמר לוי שליט"א

סדר העמידה ליד הר סיני – שבועות תשע"ה

הרב איתמר לוי – רב קהילת האר"י קרית שמונה

בס"ד יג' שבט תשע"ה

סדר העמידה ליד הר סיני

הנצי"ב בהקדמת פירושו לתורה מסביר מדוע 'העז' לחבר חיבור לפשטי המקראות, הרי כביכול הראשונים אמרו דבריהם ומה ראה הוא להוסיף עליהם. ההסבר לכתיבת החיבור נמצא כבר בתחילת ההקדמה, שם מביא הרב פסוקים מפרשתנו ומסביר אותם בדרכו הייחודית ואנו הדורות הבאים, זכינו לדבריו הנפלאים, המשמחים כנתינתם מהר סיני, כפי שאביאם כאן לפניכם.

הגבלת 'ההר' או 'העם'

במעמד הר סיני צריך לשים לב לשני פסוקים המראים שהיה הבדל דרגות בין האנשים שעמדו לפני ההר, לקבל התורה. פסוק אחד שהקב"ה אומר למשה (פס' יב): "והגבלת את העם סביב לאמור" כאן הציווי על הגבלת העם ולא ההר. אמנם כמה פסוקים אח"כ (פס' כג) כאשר משה משיב לקב"ה ואומר לו "כי אתה העדותה בנו לאמר הגבל את ההר וקדשתו" כאן משה מדגיש שהקב"ה ציוה על הגבלת ההר ולא העם. בעצם, היו כאן שתי הגבלות: הגבלת ההר – והכוונה שעמ"י הוזהרו במיתה אם יעלו על ההר לגודל קדושת ההר, במילים שלנו היה צריך לעשות חלק שהוא סטרילי ליד ההר, שמשם ואילך אין רשות לשום אדם להכנס. אבל חוץ מזה – הגבלה נוספת – גם במקום שהותרו לעמוד היתה אזהרה לגבי סדר עמידתם, יש מי שהותר לעמוד קרוב יותר ויש מי שהיה צריך להתרחק. למשל, הכהנים הנגשים אל ה' יעמדו קרוב להר, ראשי העם אחריהם, המון העם מאחוריהם, ולסיום –  נשים עבדים וטף עמדו מאחוריהם.

"קול ה' בכוח"

ההחלטה על המרחק של כל אדם ואדם מן ההר, היא אישית ותלויה לפי מדרגת האדם בשעת עמידתו ליד ההר. כפי עמידת העומדים ליד ההר, כך הייתה השגתם וכך הייתה הבנתם בדבר ה'. כפי שאמרו חז"ל (שמו"ר כט, א) 'קול ה' בכוחו' לא נאמר, אלא "קול ה' בכוח" והכוונה בכוח של כל אחד ואחד.

כל אחד צריך לזהות היכן עמד על ההר

כל אדם צריך לחפש היכן הוא עמד ליד ההר במעמד הר סיני, האם רחוק או קרוב. והכוונה לכל אחד יש את כוחו המיוחד לו בהבנת התורה. אדם צריך לזהות את כוחו שהוא קיבל ושמע באותו מעמד. כך מסביר הנצי"ב את סיבת כתיבת פירושו לתורה, שהוא קרא פשטי מקראות והבינם בצורה אחרת מכל הקודמים לו, כפי שאומר בלשונו המתוקה: 'ועל פי דקדוקי הפרשה באתי הרבה פעמים להבנת כל העניין באופן אחר ממה שראיתי בפירושי רבותינו הראשונים שהיו לפני, היינו חומש הרמב"ן, רשב"ם וספורנו וראב"ע'. אם כן, אומר הנצי"ב, הוא זיהה את מקום העמידה שלו בהר, ומחובתו לכתוב הדברים ולא לשתוק.

מדוע הדגש המיוחד על הכהנים?

אחרי החלוקה הזו לא מובן המשך דברי השי"ת: "וגם הכהנים הנגשים אל ה' יתקדשו פן יפרוץ בהם ה", מדוע צריך הרחקה מיוחדת לכהנים, הרי הם כלולים בחלוקה שעשינו קודם וכפי ששואל משה רבנו: "לא יוכל העם לעלות אל הר סיני" הרי אמרת לנו לעשות שטח סטרילי ליד ההר, כך שאין אפשרות?!

הנזיר – 'קדוש' או 'חוטא'

הנצי"ב עונה לשאלה זו בפרשת נשוא על סיפור הנזיר שנטמא, שהרי נזיר שלקח על עצמו נזירות נאמר עליו (במדבר ו, ח) "קדוש הוא לה'", אמנם פסוק אח"כ מתאר הכתוב מקרה שלכאורה לא תלוי בנזיר "וכי ימות מת עליו בפתע פתאום וטמא ראש נזרו וכו" ובהמשך צריך להביא על דבר זה קורבן חטאת. לכאורה לא מובן, אם זה אדם קדוש, מדוע צריך להביא קורבן חטאת הרי הוא לא עשה כלום, סך הכל היה נוכח במקום שבו מת אדם פלוני וזה גרם לו כל זאת, ממש אונס גמור. אם כן מה חטאו של אותו נזיר?

אומרים חז"ל החטא הוא ש'פירש עצמו מן היין'. נכון שכדאי האדם לפרוש עצמו מן ההנאות הגשמיות כדי לזכות לתענוג גשמי, אבל כאן אותו נזיר קיבל אות משמיים, שהוא אינו ראוי לכך, 'לא כל הרוצה ליטול את ה' יבוא ויטול'. ואם כן הנזיר הזה בחינם ציער עצמו מן היין וביקש דבר שגבוה מערכו.

זהירות מתח גבוה

כן הדבר בפרשתנו, "וגם הכהנים הנגשים אל ה' התקדשו" הכהנים כידוע הם במעלה יותר משאר העם, לכן הם בסכנה האמורה אצל הנזיר. יש להם את הרצון לקחת מעלה למעלה ממעלתם, שהרי הם העומדים בסמיכות להר, וממילא החשש שירצו להיות על ההר עצמו, להוסיף קדושה על קדושתם. כאן הקב"ה מזהיר מפני הבעיה האמורה ואומר, כל אחד צריך להיות במדרגה המתאימה לו ולהשאר במקום המתאים לו ליד ההר ולא להוסיף קדושה על קדושתו, כאשר אינה לפי מעלתו.

הסיבה לשלושת ימי הגבלה

כך נהג הקב"ה עמנו בקבלת התורה. ביום הראשון שעמ"י מגיע למרגלות ההר, אין דיבור אלקי אל העם, הקב"ה נתן להם לנוח מעמל הדרך. למחרת, אמר את כל הדברים העליונים "והייתם לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" ואחר כך שלושת ימי הגבלה, צריך להכין עצמם לקבלת התורה. השי"ת לא רצה שעל ידי שישמעו דברים נשגבים יהיה להם רצון של קודש ויקפצו מעל מעלתם הנוכחית. לכן אחרי שאמר הדברים, נתן להם להרגע שלושה ימים, למנוע התלהבות רגעית ואח"כ יוכלו לקבל תורה.

 

עקרון זה נכון בחיים בכלל ובפרט בלימוד התורה. הרבה פעמים האדם מקבל על עצמו להתחזק בדברים מסוימים ומוסיף על עצמו עוד כהנה וכהנה, דברים שאינם לפי יכולתו. כאן האמירה האלקית ברורה לכולנו, צריך לחפש את מקום עמידתנו בהר סיני ולפי זה לפעול, יהי רצון שנזכה אכי"ר.

מאמרים נוספים בנושא: 

ניתן להזמין את הרב איתמר לוי שליט"א לאירוע שלכם בקרית שמונה והסביבה

וכמו כן לבקש ממנו להגיע למסור אצלכם שיעור תורה

או לשאול אותו שאלות בנושאי הלכה

מלאו את פרטיכם ונציג מטעם הרב יחזור אליכם בהקדם

הערה: השתתפות הרב באירועים אינה כרוכה בתשלום או מותנית בתרומות