מדוע התורה מסתירה את שם החג? – שבועות תש"פ

בס"ד ג' סיון תש"פ

מדוע התורה מסתירה את שם החג?

כולם יודעים שבחג שבועות קיבלנו תורה וזהו עניינו של החג, השאלה מדוע התורה מעלימה זאת. ואף בפרשת קורבנות המוספים – פרשת פינחס – התורה קוראת לחג "יום הביכורים" ולא מזכירה – כפי שהיה מצופה – שהוא "יום מתן תורה"? עוד מעניין, שבנוסח התפילה – אותה תקנו אנשי כנסת הגדולה – אנו כן מזכירים שחג זה הוא 'זמן מתן תורתנו', ורק בתורה שבכתב נכסה הדבר. מדוע? שאלה זו נמצאת בראשונים ובאחרונים.

מתן תורה נכפה עלינו

המהר"ל (בספרו תפארת ישראל, פרק כז) אומר שאין כאן שאלה בכלל, שהרי כל החגים הם זכר לטוב שניתן לעם ישראל, כגון: חג המצות – שבו יצאו ישראל מבית עבדים, וסוכות – "כי בסוכות הושבתי אתכם", וביום הכיפורים – "כי ביום הזה יכפר עליכם". אבל בחג השבועות – התורה שניתנה ביום זה ניתנה מהשם יתברך על ידי כפיית הר כגיגית והיא לעול על ישראל, כפי שחז"ל (מסכת עבודה זרה ג) מספרים שאומות העולם לא רצו לקבלה. בתפילה אנו כן אומרים 'זמן מתן תורתנו' כי בסופו של דבר קיבלנו התורה שאמרנו "נעשה ונשמע". אבל בתורה נכתבים רק הדברים המשמחים, אם כן איך יכתוב בתורה זמן מתן תורה שהיא ניתנה בכפייה ולא חוגגים את זה. המהר"ל מסביר, שזו גם הסיבה שלא מוזכר בתורה שראש השנה הוא "יום הדין". מזכירים בתורה רק את הדבר המשמח שעליו חוגגים והוא "יום הזכרון" – שזוכרים את האדם, ולא שדנים אותו.

כפייה או ברצון?

ננסה להעמיק בדבר גדול זה, שיש לו השלכות ללימוד התורה שלנו כיום. האם אכן כפו עלינו תורה וכפי שאומרים חז"ל במדרש ש'כפה עלינו הר כגיגית'. או שמא קיבלנוה עלינו בחפץ לב וכפי האמור בתורה, שאמרנו "נעשה ונשמע". מכאן משמע שלא היה בכפייה?

התורה הכרחית המציאות

המהר"ל (שם פרק לב) מסביר שהתורה נכפתה עלינו, כדי שלא יאמרו לעתיד: 'אנו קיבלנו תורה ברצון, אבל אם לא היינו רוצים לא היינו מקבלים'. דבר זה לא נכון, שהרי אם לא הייתה תורה – כל העולם היה חוזר לתוהו ובוהו. לכן לא ראוי שנתינת התורה תהיה תלויה בבחירת עם ישראל, אלא הקב"ה הכריח אותנו לקבלה. הסבר נוסף, כדי להזים את הטענה הנוצרית. לשיטתם, עם ישראל קיבל תורה, אבל התנהג לא יפה במשך הדורות – והראה שהוא לא מעוניין בתורה הזאת – לכן השי"ת ביטל את התורה הראשונה ועבר למסלול חדש 'טוב יותר'. הוא מה שפאולוס וחבריו אומרים: 'המעשים לא יושיעוך!' – וביטלו את התרי"ג מצוות. למנוע טענה זו, כפה עלינו את התורה, להראות שזה סדר כזה שלא תלוי באדם.

נבואת ירמיהו לימינו

כך יובנו דברי ירמיהו הנביא – שמנבא נבואה לעתיד שלנו – "הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם ה' וְכָרַתִּי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֵּית יְהוּדָה בְּרִית חֲדָשָׁה". הנוצרים בטפשותם טוענים שהכוונה לברית החדשה שלהם (שהם יסדו דת בלי מעשים). אך אין זאת הכוונה, אלא כפי שהפסוק הבא ממשיך: "לֹא כַבְּרִית, אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת אֲבוֹתָם, בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם, לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. אֲשֶׁר הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי, וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם נְאֻם ה". הפסוק הזה מתאר את מעמד הר סיני, שם ניתנה התורה בכפייה וממילא הייתה דחייה וחוסר רצון לקבל התורה מצדנו. כך היה במשך ההיסטוריה של העם היהודי שהתנגדו לקבלת התורה, וכפי שאנו רואים היום – רוב עם ישראל עוד לא שומר תורה ומצוות. אבל זה הולך להשתנות: "כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם נְאֻם ה', נָתַתִּי אֶת תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם, וְעַל לִבָּם אֶכְתְּבֶנָּה וְהָיִיתִי לָהֶם לֵא-לֹהִים, וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם" – כשם שכליותיו של אברהם אבינו למדוהו תורה, כך יהיה אצל כל אחד – התורה תהיה בתוכנו – לכל אחד תהיה נביעה פנימית מיוחדת שלו בתורה. ממילא "וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת אָחִיו לֵאמֹר דְּעוּ אֶת ה'. כִּי כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם נְאֻם ה'. כִּי אֶסְלַח לַעֲו‍ֹנָם, וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר עוֹד". זהו פשט דברי חז"ל 'מצוות בטלות לעתיד לבוא' שהכוונה שהציווי יתבטל, ונקיים את התורה והמצוות בצורה אינטואיטיבית (=תחושה פנימית). איך זה יקרה?

הקדושה מצטרפת על גבי העבר

לפני 3333 שנה, אבות אבותינו קיבלו תורה, ומאז עולמינו הולך ומתעדן. כל דור מוסיף על דורו הקודם את לימוד התורה שלו, מפני שהקדושה מצטרפת. כפי שאומר הרב קוק זצ"ל (אגרת של"א): "ונמצא שהקדושה של מיעוט תורה ומעשים טובים של דורות האחרונים מוסיפה אור לשעבר גם כן". לפי דבריו, יש אקסיומה רוחנית האומרת שהתורה שלמדנו בעולם הזה נשמרת ומצטרפת לתורה שלמדו כאן במשך אלפי שנים קודם, ויחד עושות את עולמנו טוב ומוסרי יותר. לעומת זאת, העבירות – שעשו כאן במשך אלפי שנים עד כה – נמחקות ולא מצטרפות להשפיע רע על עולמנו. כך מסבירים המקובלים.

העולם הולך ומתעדן

יש כאן קביעה מדהימה – עולמנו מתקדם אל תיקונו! לא כפי הטועים, המסתכלים בצורה שטחית על המציאות. הם בטעותם חושבים שעולמינו נופל מייעודו ורע ומר תהא אחריתו. לא כן ולהפך – הדור שלנו קדוש יותר מדורו של משה רבנו. כוונתי לומר, שאנחנו נמצאים בעולם שיש לו פז"ם (פרק זמן) של יותר מ3000 שנה של קיום תורה ומצוות – של כל הדורות – זה מעדן ומשפיע על כל המציאות. זהו חוק רוחני, כפי שאמרנו. לצורך משל, אם בתקופה ההיא היו שוחטים את בניהם למולך, בימינו אף אחד לא יחשוב לכיוון אכזרי זה. מה שמראה על תיקון העולם ב"ה, חג שמח ושבת שלום.