הרב איתמר לוי – רב קהילת האר"י קרית שמונה
בס"ד כ"ג אייר תשע"ה
יום ירושלים
לפני 48 שנים, כ"ח באייר תשכ"ז עשה עמנו הקב"ה ניסים עצומים וכפי שנראה הניסים החלו עוד קודם. ויש מצוה גדולה וחשובה להכיר טובה ולהודות על כך בכל שנה כפי שנעשה בע"ה ביום ראשון הבעל"ט, יום בו ניצל עם ישראל ממוות ויצא לחיים. בכמה מילים שלפניכם נפרט מעט מאירועי ההצלה והתשועה הגדולה על פי דברים שכתב ד"ר חגי בן-ארצי בספרו 'מגילת ששת ימים'.
מלחמת המים
מדינות ערב לא השלימו עם קיומה של מדינת ישראל מאז הקמתה בתש"ח. בשנת תשכ"ד, שלוש שנים לפני פרוץ המלחמה, ישראל הקימה את 'המוביל הארצי' – שהעביר את מי הירדן מהצפון אל הנגב היבש. בעקבות כך, הסורים פתחו בהפגזות כבדות על מתקני המים וישובים בצפון והחלו בניסיון של הטיית מקורות הירדן לשטחם, למנוע מים מישראל. ישראל, השיבה הפצצות כנגד מפעל ההטייה הסורי. מתח זה נמשך כמה חודשים, עד שמצרים, הגדולה במדינות ערב, החליטה לבוא לעזרתם של הסורים. ביום העצמאות התשעה-עשר של ישראל-ה' באייר תשכ"ז-החל הצבא המצרי, בהנהגתו של גמאל עבדול נאצר, לנוע לתוך חצי האי סיני. גם מצרי טיראן בים סוף, נסגרו בפני אניות השטות לאילת וממנה. כך נותקה ישראל ממדינות אסיה ואפריקה, שהיו בקשרים מדיניים וכלכליים רבי חשיבות לישראל.
אומות העולם לא מתערבות
ישראל פנתה למדינות העולם ובראשן ארצות הברית, לבקש עזרתם, אך מהר מאוד הבינה שהעולם איננו מתכונן לעשות פעולה נגד מצרים. כל ההבטחות נשכחו וישראל הקטנה עם שנים וחצי מיליון תושביה נשארה לבדה. כשראו מדינות ערב, שהעולם הפקיר את מדינת ישראל, הרגישו שהנה הגיעה שעת הכושר להגשים את חלומן הישן – למחוק את ישראל ממפת העולם, "לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד". מצרים, סוריה, ירדן ועיראק כרתו ביניהן ברית צבאית, והצבא הירדני הועמד תחת פיקודו של קצין מצרי. כוחות צבא עיראקיים ומצריים החלו להכנס לירדן, והכוחות הירדניים והסוריים התחילו בתנועה לעבר גבולות ישראל. גם מנהיגי ערב חידשו בגלוי את קריאתם להשמדת ישראל.
ממשלת אחדות
במקביל לכניסת הצבא המצרי לסיני, החלה ישראל בגיוס כוחות המילואים והכנות למלחמה, הכנות שנמשכו שלושה שבועות עד פרוץ המלחמה. כוחנו באחדותנו ואכן עם ישראל התאחד, וגם מנהיגי המפלגות התאחדו ובכ"ב באייר, לראשונה בתולדות המדינה, הקימו ממשלת אחדות לאומית לשעת חירום. לוי אשכול שהיה ראש הממשלה, מינה את משה דיין לשר הבטחון, בכ"ה באייר תשכ"ז הוחלט ברוב קולות לצאת למלחמת מנע נגד הצבא המצרי שנכנס למצרים (והפר הסכמי מבצע קדש). למרות שכל המעצמות הזהירו את ישראל באזהרה חמורה לבל תצא למלחמה (וברחבי הארץ הוכשרו בתי קברות, שנועדו לקלוט רבבות הרוגים) בכ"ז לא הייתה ברירה, עם ישראל נדרש להגן על קיומו ועל מדינתו.
תחילת המלחמה
בבוקר יום שני, כ"ו באייר תשכ"ז, בשעה 07:15 יצאו כל מטוסי חיל-האויר הישראלי (כמאתים) להתקפה על חיל האויר המצרי (מטוסים תוצרת צרפת ישנים שלא היו מתאימים למבצע). רק 12 מטוסי קרב נשארו בארץ כדי להגן על שמי המדינה. למצרים היה מערך נ"מ (נגד מטוסים) מפותח ומשוכלל, שסופקו על ידי רוסיה הרשעה. אם היו מזהים את מטוסינו קודם, היו נופלים רבים מהם, אמנם הקב"ה עשה נס גדול עמנו וב-07:45 בדיוק לפי התכנון (אז החלה התקפה הקרקעית בכמה חזיתות), הגיחו כל המטוסים מעל שדות התעופה המצריים והוציאו את כולם מכלל פעולה, בתוך שעה הושמדו למעלה ממאתים מטוסים מצריים כמחצית מחיל האויר המצרי. אח"כ בשעה 09:45 יצא גל שני של מטוסים להשלמת המבצע וכאן כבר ציפו לבואם ומערך הנ"מ פעל בכל עוצמתו, בכל זאת הצליחו להשמיד עוד למעלה ממאה מטוסים, ולנטרל באופן מוחלט את כל שדות התעופה הצבאיים והאזרחיים.
שליטה בשמיים
בעצם שלוש שעות לאחר תחילתו של המבצע, הוכרעה המלחמה. אבל הנס לא תם. המצרים שיקרו ופרסמו לבעלות בריתה (סוריה, עיראק וירדן), על נצחונות גדולים בלחימה נגד ישראל, וכך גם הם החלו בהתקפה על ישובים ומחנות צבא, אמנם בטרם הספיקו להסב נזק רב הופלו ע"י מטוסינו. בעקבות ההתקפה, ישראל מרחיבה את המבצע וכעת המטרה להשמיד גם את חילות האויר ואת שדות התעופה של סוריה וירדן. בשעה 12:45 התחיל הגל השלישי של המבצע, ובתום שלוש שעות נוספות הושמדו למעלה ממאה מטוסים ירדניים וסוריים והושבתו כל שדות התעופה במדינות אלה. בתום היום הראשון של המלחמה, חיל האויר הישראלי שלט ללא הגבלה בשמי המזרח התיכון. למחרת, השלימו המשימה בהשמדת עשרות מטוסים נוספים שהיו בשדה התעופה בעיראק שהתכוונו להשתתף במלחמה, וכך התפנה חיל האויר להכות בחילות היבשה של מדינות ערב ולסייע לצה"ל להשיג נצחון לא רק באויר אלא גם בקרקע.
שש שעות
לא בשישה ימים, אלא בשש שעות הושג הנצחון הבלתי נתפס במלחמת ששת הימים. כנפי השכינה ליוו את כנפי המטוסים ועם מאתיים מטוסים צרפתיים מיושנים, השמיד חיל האויר הישראלי כ-450 מטוסי אויב שהם שלושה רבעים מכמות המטוסים שהיו לאוייבנו (600). לצערנו, בכל ששת ימי המלחמה הופלו 46 מטוסים ישראליים ונהרגו 25 טייסים הי"ד.
שישה ימים
כאן תיארנו את הנס במערכה האווירית, שהוא התחיל את שרשרת הניסים עד לכיבוש כל שטחי מדינת ישראל (דבר שנאלצנו לעשותו, לקיים דברי הנביאים). בכל יום ויום מששת הימים עם ישראל חזר לעוד חלק נוסף של מולדתו ע"י גבורה עצומה ומסירות נפש של חיילינו, חיילי החי"ר (ומהיום השני ליוו אותם המטוסים שהתפנו כעת לעזרת אחיהם) ובהשגחת הבורא עלינו: ביום ראשון, כ"ו באייר – לחבל עזה, ביום השני, כ"ז באייר – להרי שומרון, ביום השלישי, כ"ח באייר – לירושלים, ביום הרביעי, כ"ט באייר – להרי חברון, ביום החמישי, א' בסיוון – למרחבי סיני, ביום השישי, ב' בסיוון – לרמת הגולן. במהלך המלחמה נהרגו 779 חיילי צה"ל ולוחמי כוחות הבטחון הי"ד ו-2589 נפצעו.
יום כ"ח באייר, נבחר כיום ההודאה, למרות שהוא היום השלישי למלחמה ועוד שלושה ימי מלחמה לפנינו, והסיבה לפי שבו שוחררה ירושלים ומפני חיבתה של ירושלים היה דומה אותו יום על כל ישראל, כאילו בו ניתנה להם כל ארץ ישראל. שבת שלום ומבורך.