הרב איתמר לוי – רב קהילת האר"י קרית שמונה
בס"ד כ"ג אייר תש"פ
שמואל וירושלים
עברה שנה מאז שיצאו ישראל ממצרים. הקמת המשכן הסתיימה, והעם מוכן להתקדם במסעו הגדול לארץ כנען, על מנת להורישה. לכן הגברים שעתידים להילחם, נקראים להתפקד כדי שידעו כמה חיילים מונה הצבא הישראלי. ספר במדבר מתאר את ההכנה לקראת הכניסה לארץ! התכנית הייתה לפקוד את העם ולהתארגן למלחמת מצווה של כיבוש ונחלת הארץ. אך העניין כשל ונאלצנו להשאר במדבר לתקופה ארוכה, עוד 38 שנה! ימים אלו הרגילו אותנו למציאות חדשה, עד שאנשי המדבר כונו בפי חז"ל "אוכלי המן". זה מה שהביא רבים לחשוב – בטעות – שימי המדבר הם סוג של אידיאל ודרך חיים נכונה לנו כעם, שהרי ניתנה תורה לדור זה. וכך פיתחו תיאוריה שלילית בעבודת ה'. אך כמובן שלא כן הדברים.
התכנון המקורי
צריך לזכור שהמדבר בשבילנו הוא שינוי תוכנית. התכנון המקורי היה לכבוש מיד את ארץ כנען במלחמה טבעית לחלוטין. כפי שאנו יודעים שאכן קרה בימי יהושע – ארבעים שנה אח"כ – בהם שבע שנים של כיבוש הארץ במלחמה דרך הטבע, ועוד שבע שנים של חלוקת הנחלות – הכל בדרך הטבע. נכון שבימי יהושע היו ניסים, ואולי הנס הגדול ביותר שהיה בכל ימי התנ"ך – שמש בגבעון דום, ואבני אלגביש. אבל הניסים הללו התרחשו במקום מסויים בלבד, בשטח של נחלת בנימין – שהוא מקום השכינה, וכפי שמעיד משה "ובין כתפיו שכן". בנחלתו, הניסים הם טבע. כפי שהתרחשו במקדש עשרה ניסים, ולרוב תדירותם היה נראה – לצופה מן הצד – שמדובר במאורע רגיל. בשטח בנימין נפלו האבנים, עמדה השמש, חצו את הירדן ונפלו חומות יריחו. אבל בשאר שטחי הארץ כל הכיבושים נעשו בדרך הטבע בלבד, זו הנהגת ארץ ישראל כעת ולתמיד. יש כאן מסר: על האדם להיות שותף לכל מהלכי הגאולה, ולא לצפות שיגישו לו זאת על 'מגש של זהב'.
יום פטירת שמואל
זהו גם המסר העולה מהתאריך של יום כ"ח באייר שפגשנו השבוע. ביום זה – מלבד הנס של כיבוש ירושלים בימינו – לפני אלפי שנים, נפטר שמואל הנביא, שהיה מגדולי הנביאים. שמואל היה למעשה כל מה שאמרנו, בכל הספר המדהים שכתב אנו מוצאים נס אחד בלבד – שמואל עשה רעמים והפחיד את הפלשתים וגרם למנוסתם מפני ישראל. זהו. זה לא מפני שדורו היה רשע ולא ראוי, להפך – לפי האלשיך הקדוש דורו היה זכאי יותר מקודמיו. זאת הסיבה שמהכניסה לארץ ועד ימיו עברו למעלה מ400 שנה ועדיין לא המליכו מלך, כיוון שעדיין לא נמצא דור שראוי להלחם בעמלק. רק כשהגיע דורו של שאול – בימי שמואל – נמצא הדור שמתאים למבצע. אם כן, אנו רואים עקרון – גודל הדור גורם את כמות הניסים שיופיעו בימיו. לכן ספר במדבר הוא הספר עם הכי הרבה ניסים בתנ"ך. כידוע, דור המדבר – לדעת ר' עקיבא (סנהדרין י,ג) – אין לו חלק לעולם הבא. זה ממשיך את העקרון שאמרנו, לפי גודלם הרוחני של דורם, היו זקוקים לכמות גדולה זו של ניסים.
דור הגאולה
לפני 53 שנים קיבלנו את ירושלים במאמץ מלחמתי גדול. נס גדול עשה עמנו השי"ת, ולא נתן לאויבינו להצליח במזימתם ב"ה. אבל כפי שאמרנו – הניסים היו בדרך הטבע, כיאה לדורנו. הדור שלנו דור ענק! וגם בהשוואה לדורות הקודמים. מי שלא מבין, שיעיין קצת בתנ"ך – לאורך ההיסטוריה – ויצדיק דברינו. נביא שתי דוגמאות קטנות לכך: בתקופת השופטים – נהרגו 120 אלף איש במלחמות אחים! בתקופת המלכים שאחריה – נהרגו מעל 500 אלף איש במלחמות אחים! המספרים לא נתפסים, ולדעת ר' יצחק אברבנאל הדברים היו כפשוטם ממש, עם הכמויות האלה. הדור שלנו – עם כל פגמיו – דור ראוי ביחס לקודמיו! זהו דור הגאולה ובימינו יבוא משיח בע"ה, והקב"ה רוצה שנהיה שותפים מלאים לתהליכים הגדולים הללו – כפי שזכינו לראות בשחרורה של ירושלים.
המסר בעייתי
כפי שאמרנו, הנהגת הבורא כעת, לעשות ניסים נסתרים. דבר זה יוצר בעיה לדורות – מה יהיה המסר, או המורשת שבה נחנך את בנינו. הרי כיוון שהנס הוא נסתר, לא נשאר ממנו כלום. מנס נסתר או מסיפורי קרב לא חוזרים בתשובה, מזה אין נוסטלגיה. זו הסיבה שבסיפורי מצרים אנחנו אומרים 'חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים' – לא סיפורים בלבד אלא אני צריך להיות שותף. כשעושים דבר בסתר בלי המעורבות הכללית של הציבור, לא נשאר כלום. כפי שאנו מוצאים בתנ"ך – הסיפור המופלא של אהוד בן גרא, שהיה שופט ישראל השני. אהוד הרג את עגלון מלך מואב, השיג שקט של שמונים שנה, מחק את הצבא המואבי למשך 350 שנה. ועם כל זה, לא נשאר כלום ממורשתו לדור הבא, הכל נעלם כלא היה. הסיבה, שאהוד עשה הכל בסתר, בלי מעורבות של הציבור הכללי. לעומתו, דבורה שבאה אחריו מלאה בדיבורים ושיתוף מעשי של כולם. הלקח של נס אהוד בן גרא נלמד אצל אסתר ומרדכי. הם שיתפו את נס ההצלה לכל עם ישראל, סיפורים לבד זה לא מספיק. זה גם מה שצריך לעשות לדורות עם הקמת מדינת ישראל וכיבוש ירושלים, שהם למעשה ניסים נסתרים. עד כדי כך שהיום אומרים 'איזה נס יש פה?' – כי מי שלא טעם טעמה של גלות, לא מבין מהו הנס הגדול שיש בהקמת המדינה.
מכאן אלינו, ליום הגדול הזה – יום ירושלים. צריך שהציבור כולו יהיה מעורב ויבין את גודל השעה והנס שנעשה עמנו ביום זה, צריך שנהיה שותפים לכל המהלך הגדול הזה עד כדי חווית הדברים ממש, ובעבור זה נזכה לגאולה השלימה, לראות בבניין בית המקדש במהרה בימינו, אמן.