הרב איתמר לוי – רב קהילת האר"י קרית שמונה
בס"ד כג' טבת תשע"ט
הנסיגות בתהליך הגאולה
ספר שמות נקרא 'ספר הגאולה' והוא מלמד אותנו כיצד יראו תהליכי הגאולה אז ועתה. לא תמיד מובנים הדברים, ישנן הרבה שאלות על נסיגות שרואים בדרך. בסוף הפרשה הקודמת משה בא בטענה לקב"ה "מאז באתי לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך?!" וחז"ל אומרים שעל זה אמר הקב"ה למשה 'חבל על דאבדין ולא משתכחין' שהאבות לא התלוננו ואתה כן. אז מדוע משה התלונן? כל זה רקע לדברי הנצי"ב מוולוזין זצ"ל.
קושי מצוי
צריך להבין שהקושי של משה, הוא הקושי שאנו פוגשים היום אצל הרבה אנשים ואפילו אצל "תופסי התורה". לדעתם כל תהליך הגאולה צריך להיראות אחרת לגמרי ממה שאנו רואים היום: יהיו ניסים ותהליכים אלוקיים מובהקים של שידוד מערכות הטבע, ורק כשזה יקרה נוכל לומר שבחר ה' לגאול את עמו. לזה ציפה משה – לגאולה ניסית שתבוא וכפי שהבין מדברי השי"ת. ובמקום זאת, משה רואה את הגזירות על התבן ואת השוטרים המוכים, וכל זה החל מהרגע שהוא בא בשם ה' לבשר על הגאולה. משה מצפה לגאולה סגנון אחר עד כדי כך שהמחשבה על אופציה אחרת בהופעתה, יש בה חילול ה'.
שיעור בענייני גאולה
ה' עונה למשה – בפסוק האחרון של הפרשה הקודמת – "עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו": נכון שאנחנו רואים צרות תוך כדי התהליך, אבל צריך להבין שיש קשיים בגאולה והם חלק מהתהליך. יש כאן משהו מדהים, כולם צריכים שיעור בענייני גאולה ואפילו מנהיגי האומה, וכפי שאומר הנצי"ב: "ומשה רבנו בתחילת גודלו גם כן לא יכול לסבול ולהאמין כי כך הוא, עד שבא אליו דברי ה' אלה".
כך זה צריך להיות
וזה החידוש שנלמד מהפסוק הראשון של הפרשה: "וידבר אלוקים אל משה ויאמר אליו אני ה'" – שגם הטבע (מידת "אלוקים") שנראה כטבע, זהו מהלך אלוקי. וזהו לימוד לדורות, שתכלית הבריאה כדי שימלא כבוד ה' את כל הארץ, שיראו כל העולם שיש בורא לעולם. ולמרות שאין בכוחנו להבין איך דווקא בזה האופן מתברר כבוד ה' – צריך לזכור שלא מחשבותיו מחשבותינו. יש כאן יסודות גדולים באמונה! אין צורך שניתן לקב"ה עצות איך כדאי לגלות את כבודו. לכן הקב"ה מזכיר את גילויו לאבות הקדושים, שהם ראו הרבה דברים שלא הסתדרו להם עם הנהגת ה', ובכל זאת לא שאלו שאלות. ואילו אתה משה שואל: היכן הגאולה המיוחלת? והתשובה: שכך הגאולה צריכה להיות!
הכל מה'
ישנם אנשים שמעדיפים לומר: 'כמעט כל מה שקורה זה מהשם', 'כמעט' ולא הכל. כי אם הכל מה', אז יצטרכו להודות שגם הגאולה העכשווית ממנו. ומבחינתם זה לא יתכן, כי זה נראה רחוק ממה שהם הבינו שצריך להיות. אבל שקר יפצה פיהם, וצריך לראות שהכל יצא לטובה בסוף, גם הקשיים הם זרז להביא את הגאולה האחרונה. וכן כותב הרב צבי יהודה זצ"ל בספרו לנתיבות ישראל (חמש שנים אחרי קום המדינה, במאמר שנקרא 'המדינה כהתקיימות חזון הגאולה') שיהיו עיכובים ויהיו קשיים ונסיגות (הרב דיבר לפני הנסיגות, אבל אנחנו יכולים היום לומר שהיו קשיים כדוגמת פינוי ימית ואח"כ גוש קטיף), אבל זה חלק מהגאולה. כל זמן שהגאולה לא הגיעה להשלמתה ושכלולה, זה מתבקש שיהיו נסיגות. זה מה שה' אומר למשה: כל התהליך – עם הקשיים שאיתו – הכל מאת ה'.
לשונות גאולה כנגד
לכן הקב"ה אומר למשה ארבע לשונות של גאולה: "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים, והצלתי אתכם מעבודתם, וגאלתי אתכם, ולקחתי אתכם לי לעם" והלשון החמישית: "והבאתי אתכם אל הארץ". חז"ל אומרים שארבע לשונות כנגד ארבע כוסות, והכוס החמישית שעליה אומר הלל הגדול, ואינה חובה. שואלים הראשונים (המרדכי) מדוע תקנו דווקא כוסות יין ולא משהו אחר כגון מיני לחם או בשר? ועוד מדוע החמישית אינה חובה? והתשובה שוב, יש כאן תהליכים בגאולה, שהרי מהרגע שדיבר הקב"ה עם משה ועד שיצאו בפועל ממצריים – עוברת שנה. ולכאורה היה מקום לשאול מדוע הקב"ה לא עשה זאת ברגע אחד? ההסבר פשוט, שאתה לא יכול להוציא עם של עבדים ופתאום לתת להם תורה, הם צריכים לעבור איזשהו תהליך קודם, שיהיו ראויים לקבלה, וכפי שהיה. שלושת המכות הראשונות התחילו בסיוון – להוציאנו מתחת סבלות מצרים, ואח"כ שלושת האמצעיות (ערוב, דבר ושחין) היו בכדי להציל אותנו מעבודתם, וזה היה בראש השנה וכפי שאמרו חז"ל. ושלושת האחרונות (ברד, ארבה וחושך) היה כדי לגאול אותנו, וזה היה בניסן כידוע. ובמכת בכורות התקיימה הלשון הרביעית "ולקחתי אתכם לי לעם" שזה במתן תורה, שאז הגיעו להיות בני חורין ואפשר לקבל תורה.
שינוי מצב
אם כן ארבעת הלשונות באו לבטא שינוי מצב בגאולת ישראל, וכל פעם התקדמנו עוד קצת. לפי זה מובן למה צריך לשתות יין, שהיין מבטא שינוי מצב אצל האדם. והלשון החמישית "והבאתי" זוהי לשון שתתקיים עוד הרבה זמן, כי היא תלויה בידיעת ה' – "וידעתם כי אני השם" – ואי אפשר לאומה שלמה להגיע למדרגה זו, זו מדרגה של אחד מאלף! ולכן אין חובה בשתייתה.
וכן גאולתנו
מכאן נלמד לגאולה שלנו. אם גאולת מצרים שהייתה על ידי ה' במופתים ברורים ועל ידי הנביא הגדול משה, ובכל זאת גם היא לקחה זמן, אזי בגאולה האחרונה – שהיא באה עם הרבה יותר הסתרים – כל שכן שהתהליך יהיה ארוך ומורכב יותר. "ועם כל זה, אחכה לו", שבת שלום ומבורך.