הרב איתמר לוי – רב קהילת האר"י קרית שמונה
בס"ד
'פסח על שום שפסח'
נקרא בהגדה שחג הפסח נקרא בשם זה, 'על שום שפסח על בתי אבותינו במצרים'. ולכאורה תמוה הדבר, היה עדיף שנבליע זאת ולא ננציח שם החג באופן המראה ריחוק השי"ת מאיתנו (הרי פירוש הדבר שהוא פסח עלינו ולא נגלה אלינו במצרים)? למעשה, כשאנו קוראים לחג בשם זה, נראה שאנו שמחים בכך שהוא לא נגלה אלינו? אמנם לא כן הדבר! אדרבה, הקב"ה בחר באומה זו מכל העמים, ומאהבתו ודאגתו אלינו בחר לעשות כן לעמו. אם כן מדוע אנו מדגישים את הריחוק האלקי אלינו?
'גאולה שלימה למען שמך'
אם נסתכל בדברי הנביא יחזקאל (כ) וכן במדרשי חז"ל (לא בפשט הפסוקים בתורה), נוכל לראות שעם ישראל במשך שהותם במצרים למד מדרכי הגויים, ועשה כמעשיהם המקולקלים, דבר המקשה תהליך גאולתם ממצרים. הקב"ה, למרות כל זאת, חפץ לגאול את עמו, ועושה כן למען שמו הגדול המחולל בעמים כפי שאומר הנביא (יחזקאל לו, כב): "לא למענכם אני עושה בית ישראל, כי אם לשם קודשי אשר חללתם בגוים אשר באתם שם". כפי שאנו אומרים בתפילה 'מביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה' לא למען שמנו, אלא למען שמו המחולל, הקב"ה עושה לנו גאולה. וכן בהמשך התפילה אומרים: 'ומהר לגאלנו גאולה שלימה למען שמך'. למרות שמצד מעשינו אנו לא ראויים, הקב"ה גואל אותנו, לפי שעמ"י מייצג את הקב"ה במציאות וכשהם סובלים ונבזים, מתחלל שמו יתברך.
ברית זו שונה משאר הבריתות
מובא במדרש (ילקוט יחזקאל כ) שהרשעים בעם ישראל אמרו ביציאת מצרים 'יצאנו מרשותו של הקב"ה, אם כן נהיה כאומות העולם', אמר להם יחזקאל "העולה על רוחכם, היה לא תהיה, חי אני נאום ה' אם לא ביד חזקה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם" '. אומר המהר"ל (תפארת ישראל לב) החיבור הזה בינינו לבין הקב"ה הוא חיבור הכרחי, אין אפשרות להתנתק ממנו. הברית הזאת שונה משאר הבריתות שאנו מכירים, זו ברית חד כיוונית. בד"כ יש צורך בהסכמה של שני הצדדים, אבל כאן אין הדבר כן, הקב"ה אומר שאם לא תרצו, החיבור יתקיים נגד רצונכם. על ידי ייסורין וכו' נחזור שוב לדרך הנכונה.
ה' בטובו לא נגלה אלינו במצרים
הקדמה זו מסבירה לנו שם החג. אנו שמחים שהקב"ה לא נגלה אלינו בחג הפסח, לפי שאם היה מתגלה אלינו, היה צריך לקרות לנו מה שאירע למצריים. הרי מצד מעשינו, היינו רעים כמותם. הקב"ה שחפץ להטיב עמנו, אמר לנו להכנס לבתים ולא לשבת בחוץ לצפות כיצד הוא מטפל בחוטאים, שהרי אנחנו לא יותר טובים מהם, כפי שאמרה מידת הדין 'מה נשתנו אלו מאלו'.
כן היה הדבר בגירוש לוט מסדום, שאמר לו הקב"ה "אל תבט אחריך" לא הוא ולא משפחתו יכלו להביט על הרשעים שלוקים, שהרי הוא ניצל בזכות אברהם, אמנם מצד מעשיו היה אמור לכלות כמותם. לעומתו, אברהם אבינו כן צופה על סדום כפי שכתוב "וישקף על פני סדום". כך היה הדבר במצרים, אבותינו היו חוטאים ואם הקב"ה היה מגיע במפגש עמם, היו צריכים לכלות. לכן הציווי האלקי היה, שכל אחד ייכנס לביתו ויסגור הדלת בעדו ובעד משפחתו, עד יעבור זעם. זו הסיבה שקוראים לחג – פסח, שהרי זו זכות שפסח מעלינו ולא נגלה אלינו בזמן ההוא.
האם יש כאן אפלייה?
עניין זה יכול לעורר שאלה קשה מצד בני האדם, מדוע האפליה של נשיאת הפנים לעם ישראל? בשביל זה צריך להבין מי הוא היהודי. עם ישראל, הוא גילוי של הקב"ה במציאות, כפי שמעיד עלינו הכתוב: "חלק אלו-ק ממעל" – צריך לדעת, שבכל אחד מאיתנו מופיע הקב"ה בעצמו. הקב"ה, עוד לפני שהופיע עם ישראל בהיסטוריה, בחר להוציא את העם הנבחר. הרב קוק (אורות ישראל ה, ח) מביא דברי הזוהר ומסביר שהאנושות כולה נפלה בחטאים עצומים. כך התברר שצריך להביא אומה חדשה, אומה שהיא קודש מכף רגל ועד ראש. אומה זו תמשוך אחריה שאר האומות. לצורך הקמתה, הקב"ה בורא את האישיות המיוחדת אברהם, אבינו הראשון.
טעות שבה נפלו רבים (טעות הנוצרים)
אין לטעות בטעות המסוכנת, שאברהם אבינו נבחר בשל מעשיו. הרבה טועים לחשוב שאברהם אבינו בגלל שהיה צדיק נבחר להיות אבי האומה. המהר"ל (נצח ישראל יא) מסביר מדוע אין הדבר כן, שאם תאמר שהמעשים הם הסיבה לבחירת השי"ת בנו, ממילא כאשר לא נקיים המעשים ההם, הבחירה האלקית תשתנה, ויעזוב אותנו לצרות צרורות ח"ו. הקב"ה לא בחר בנו בגלל מעשינו, אלא כפי שאנו אומרים בהגדה 'אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה דיינו'. צריך לדעת שגם בלי התורה, עם ישראל הוא העם הנבחר. למרות שהם חוטאים ולא בדרך, הקב"ה לא יעזוב את עמו. הטוענים אחרת, נפלו בטפשותם, בטעות הנוראית של הנוצרים. לטענתם, עם ישראל הוחלף בגלל מעשיהם הרעים, וכעת הם עם ישראל החדש. כמובן, שהכל הבל, שהרי הקב"ה בחר בנו בלי קשר לצדקותינו ומעשינו. זו אהבה שלא תשתנה לעולם. לקב"ה, יש דרכים משלו להחזיר את בניו למוטב, אם בייסורין ועוד כהנה וכהנה, אבל האב לעולם לא עוזב את בניו.
'אשר בחר בנו מכל העמים'
אחתום בדברי הרב צבי יהודה זצ"ל, שהיה מדייק בברכת התורה, שאנו אומרים בכל בוקר "אשר בחר בנו מכל העמים" הקב"ה בחר בנו קודם בלי קשר לקיום התורה, ורק אח"כ "ונתן לנו את תורתו" ז"א מתוך אהבתו אלינו נתן לנו התורה כדי שנוציא הטמון בנו. יהי רצון שנזכה.