הרב איתמר לוי – רב קהילת האר"י קרית שמונה
בס"ד י"א ניסן תשע"ה
"והגדת לבנך"
בין המצוות הרבות שנזכה לקיים הלילה הזה, ישנה מצווה מאוד מיוחדת, והיא מצוות "והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים" – צריך האב לספר לבנו סיפור יציאת מצרים. אמנם שואל בעל ספר מנחת חינוך (ר' יוסף באב"ד נפטר בשנת תרל"ד (1874), וכתב ספר למדני על כל התרי"ג מצוות) שהרי ישנה מצוה להזכיר ולזכור את יציאת מצרים בכל יום ובכל לילה במשך כל ימות השנה ולא רק בלילה הזה?! וכפי שלמד זאת בן זומא מן הפסוק: "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך". וכן פסק הרמב"ם כדבריו. אז אם כן מה מיוחד ליל הסדר מכל הלילות?! הרבה מן האחרונים דנו בשאלה זו, ומעניין לראות התשובות השונות שהציעו בפתרונה, כי מדבריהם נוכל להבין מהות וחשיבות הלילה הזה שלפנינו.
תשובות האחרונים
בעל ספר מנחת חינוך הנ"ל עונה שאכן בכל לילה יש חיוב להזכיר יציאת מצרים, אבל החיוב להזכיר לעצמו בלבד, ואילו הלילה יש מצוה לספר לבנו. לפי דבריו יוצא, שאם הוא נמצא לבדו, אין חיוב לספר ביציאת מצרים הלילה הזה. יש שתרצו, שבליל הסדר יש לספר בצורה מיוחדת של שאלה ותשובה, בשונה מכל ימות השנה. ויש שתרצו, שכאן אין להסתפק בסיפור יציאת מצרים, אלא הסיפור הלילה אמור להביא אותנו להודות לה' על הניסים והנפלאות ושהצילנו מיד המצרים שהיו אדונים לנו.
תחושת החירות לנו
הרמב"ם (שאמנם היה ראשון ונפטר לפני 800 שנה), שמדבריו אפשר להתייחס גם לשאלה זו, כותב (פ"ז ה"ו): "חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא עתה משיעבוד מצרים". מדבריו אנו מבינים משהו חדש – על מה בדיוק עלינו לספר בליל הסדר. הלילה הזה הוא לא לימוד הסטוריה, שהרי עוד בהגדה אנו אומרים: 'אפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו יודעים את התורה, מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים'. גם החכם שיודע לכאורה את כל הסיפורים שהיו ביציאת מצרים, צריך לספר הלילה הזה. משמע שהסיפורים הלילה לא באו בשביל להוסיף לנו ידע, אלא לחבר אותנו לתחושת החירות המיוחדת, כפי שאומר הרמב"ם.
יצחק חגג פסח
זו הסיבה שיצחק אבינו, ע"פ חז"ל במדרש, לא מברך את עשיו אחרי שבירך את יעקב. חז"ל אומרים שיצחק אכל את קורבן הפסח שהביא לו יעקב 'ואין מפטירין אחר הפסח אפיקומן'. הכוונה הוא לא יכול כעת לאכול מהאוכל שהביא עשיו, שצריך להשאיר הטעם של הפסח בפיו. ולכאורה לא מובן איזה פסח חגג יצחק אבינו? הרי הוא לא יצא ממצרים ועל מה צריך לחוג חג זה? ישנם הרוצים לזלזל בדברי חז"ל אלו ולהראות טעותם. אמנם אני שמעתי הסבר מהרב שרקי שליט"א המניח את הדעת ועונה תשובה לאותם הטועים ומטעים.
יום המלטת הצאן
בזמן הקדום, רועי הצאן ביום המלטת צאנם היו עושים יום של סעודה ומשתה, על השפע הגדול שניתן להם. ומתי היו עושים יום שמחה זה – באמצע החודש. לפי שאין תאורה ובאמצע החודש הירח מלא, אז יש אור. תאריך המלטת הצאן יוצא בחודש ניסן, וממילא יום השמחה נקבע ליום ט"ו בחודש ניסן כנ"ל. זו הסיבה שאבותינו, שהיו רועי צאן, היו מודים לקב"ה על השפע הגדול שניתן להם דווקא ביום זה (ט"ו בניסן). למעשה, הרבה לפני שעם ישראל יצא ממצרים, היום הזה היה יום הודיה ושבח לה'. זו גם הסיבה שהקב"ה בחר להוציא את עם ישראל ממצרים ביום זה דווקא, שהרי הנביא ירמיהו משוה את עם ישראל לשה, כפי שאומר (ירמיהו נ,יז): "שה פזורה ישראל". חז"ל במדרש משווים את יציאת עם ישראל ממצרים כיציאת העגל ממעי אימו. ממילא יש כאן תיאור של המלטת הצאן, יש כאן תיאור של לידת האומה, ולכן הקב"ה בחר להמליט הצאן בתאריך הקבוע מראש.
"ליל שימורים"
כאן למדנו משהו חדש על כל חגי ישראל בכלל ועל חג הפסח בפרט. וכן מבאר הרב קוק בספרו עולת ראיה (ח"א, עמ' לט) שזמן זה הוכן מראש מבריאת העולם כדי שיציאת מצרים תתרחש בו. כפי שחז"ל אומרים (ראש השנה יא ע"ב): 'ליל שימורים – לילה המשומר ובא מששת ימי בראשית'. נסכם דברינו: ליל הסדר מיוחד לא רק מפני שעם ישראל יצא אז ממצרים, אלא אפשר לומר שעם ישראל יצא ממצרים בתאריך זה כיוון שהקב"ה יצר מלכתחילה את הזמן הזה שהוא זמן מיוחד שיש בו התעוררות לחירות. פסח בא באביב והוא מסמל את עניין האביב והחופש שמביא איתו לכל העולם. עמים רבים למדו מסיפור יציאת עם ישראל מעבדות לחירות, שגם הם יכולים וכך עשו.
לצאת לחירות היום
אם כן, כשאנו יושבים הלילה ומספרים סיפור יציאת אבותינו ממצרים, צריכים להבין שהיום הזה הוא יום מסוגל לצאת בו לחירות, גם היום בזמננו אנו. שמא יאמר האדם הרי אני בן חורין? לצערנו, אין הדבר כן, עדיין אנו משועבדים וכל אחד לפי דרגת שיעבודו, לתאוות הזמן הקובע את חיינו. צריך להגיע לדרך הנכונה בעבודת ה'. על זה צריך לכוון בלילה זה, שכולנו נזכה לחוות את הסיפור של יציאת מצרים ואת החירות שקיבלנו ביום זה. את הדבר הזה צריך להעביר לילדנו במצוות "והגדת לבנך" וכך נזכה בע"ה והיום הזה יביא רצון של חירות בליבותיהם ובליבותינו אכי"ר.