ייחודה של ארץ ישראל – פרשת כי תבוא תשע"ה

בס"ד י"ח אלול תשע"ה

ייחודה של ארץ ישראל

הפרשה פותחת בתיאור הביאה לארץ ישראל, תיאור שמלווה בהמון שמחה, כפי שחז"ל אומרים: 'אין והיה אלא לשון שמחה'. מדוע התורה צריכה להגיד שיש המון שמחה בכניסה לארץ, הרי זה דבר המתבקש מאליו, כל כך חיכינו לרגע הזה, מאות שנים של ציפייה, ובודאי שתהיה כאן שמחה עצומה? אמנם לא כן הדבר, קשה מאוד להסביר מה מיוחד בפיסת אדמה ובמה היא מיוחדת משאר הארצות. כפי שאומר מלך כוזר לחבר (כוזרי מאמר שני פיסקה ט): 'אפשר להבין שיש עם מיוחד, אבל קשה לקבל שגם יש ארץ מיוחדת?'. ר' יהודה הלוי, שכתב את ספר הכוזרי (לפני 870 שנה), עונה על שאלה זו בכמה פסקאות, ואביא כאן את תמצית דבריו. לפני כן נקדים ונאמר שישנם דברים שהם מעבר לכל הבנה רציונאלית, ובשביל להבין עניינה של ארץ ישראל צריך רוח הקודש. אבל אפשר וצריך 'לקרב אל השכל' – עד כמה שאפשר כמובן – והכוונה לנסות להסביר לעצמנו על פי עולם המושגים שלנו. ומתוך שנבין בשכלנו, נבוא גם לחיבה והרגשת שייכות לארץ הנבחרת.

משל הכרם

מובן הדבר שלכל ארץ יש את המיוחדות שלה. למשל, מבחינת הצמחים, לא בכל מקום כל סוגי הצמחים יכולים לצמוח ולהתקיים, הצמחים צריכים את האקלים המתאים להם ולא בכל ארץ ומקום אפשר לגדלם. כמו שבעבודת הכרם צריך שלושה מרכיבים והם: לשים את הגרעין המסויים, דווקא בשטח קרקע מסויימת, והדבר השלישי להתעסק בפועל בעבודת הקרקע. ורק אחרי כל זה יצאו הפירות. כך ארץ ישראל היא חלק משלושה תנאים: צריך שעם ישראל (ולא אומה אחרת), ישב פה בארץ ישראל, ויתנהגו על פי תורת ישראל. ואז ייראו הפירות. אפשר לומר כך, כל דבר צריך מרכז. עם ישראל הוא מרכז העולם, וכדי שהעם הזה יתגלה, ומה שגנוז בו יצא אל הפועל, צריך כלים. והכלים הם: ארץ ישראל, ותורת ישראל שמתאימים לטבע שלנו.

אין דבקות בחו"ל

במילים אחרות, נסכם דברנו, אין אפשרות של דבקות בחו"ל. ועל דבר זה קשה, שהרי ראינו שהייתה נבואה בחו"ל – וזה לכאורה שיא הדבקות – כפי שניבאו כל הנביאים מאדם הראשון ועד משה, וכן משה בעצמו, וכן אברהם באור כשדים, יחזקאל ודניאל בבבל, וירמיהו במצרים? התשובה שאמנם הנביאים האלו קיבלו נבואה בחו"ל, אבל כל נבואתם הייתה לצורך ארץ ישראל. כגון, אברהם קיבל נבואתו הראשונה ובה נצטווה ללכת לארץ. וכן יחזקאל שמנבא בתקופת החורבן, ודניאל בסוף הגלות. בנבואתם – שמקבלים בחו"ל – מחזקים את העם, שאומנם קשה ויש גלות, אבל זה זמני ונתגבר.

למה אין נבואה בחו"ל?

לפי הרמב"ם הסיבה שאין נבואה בחו"ל, שהרי אין הנבואה שורה אלא מתוך שמחה, ובחו"ל אין שמחה. ונוסיף ביאור בהרחבה, שהרי הנבואה זה יסוד כלל ישראלי. זאת אומרת, כשהאורגן הכלל ישראלי בריא, אז עם ישראל זוכה לנבואה, כל עם ישראל מבריא. וכמובן היחידים החשובים של עם ישראל מצליחים להיות שופר למצב ההתעלות הכללי. כפי מה שאומרים חז"ל שאחרי חטא המרגלים, רבש"ע לא דיבר עם משה רבנו 38 שנה עד שמתו כל החוטאים. כשעם ישראל לא ראוי לנבואה, אז הנבואה לא נמצאת גם אצל היחידים.

ארץ הנבואה

הארץ הזאת יותר אלקית מארץ אחרת, היא עוזרת לאנשים להגיע אל המדרגה העליונה של דבקות בה', שזה הנבואה. כל העמים יודעים שהארץ הזאת, היא לב העולם. בארץ הזאת בנו האבות מזבחות וקראו בשם ה' ונענו באש מן השמיים, וכן עקדת יצחק הייתה בארץ הזו. על הארץ הזו היה ויכוח בין יצחק וישמעאל, וכן בין יעקב ועשיו, וכידוע הם נדחו והאבות זכו לה.

דברי ה"חסד לאברהם"

ר' אברהם אזולאי – סב סבו של החיד"א – כותב בספרו 'חסד לאברהם', שכל אדם שנמצא בארץ הוא צדיק, ואף על פי שאתה יודע שהוא רשע, שהרי אם לא היה כן הארץ הייתה מקיאה אותו. יוצא שהאדם הזה מבחינה אישית רשע, אבל כיוון שהוא שייך לכלל ישראל, יש לו קדושת הכלל, קדושת ארץ ישראל. דבר נוסף, שאומר החסד לאברהם, שאדם מישראל שבא לארץ ישראל וישן בה, הולך לישון עם נשמה מסוג אחד וקם עם נשמה מסוג אחר, נשמה שבאה ממקום גבוה יותר.

ארץ זבת חלב ודבש

התורה מגדירה את הארץ במילים מיוחדות: "ארץ זבת חלב ודבש". והגדרה זו חוזרת ונשנית בתורה. החלב, יוצא מן הפרה המותרת באכילה, אבל ידוע שהחלב נוצר מהדם, שהדם הופך אח"כ לחלב. מעין מעשה פלאי. איסור אכילת הדם, הוא אחד מן האיסורים החמורים שבתורה, והנה כאשר הופך ללבן, נהיה מותר באכילה. וכן הדבש של הדבורים (בנביאים הדבש, הוא גם דבש דבורים ולא רק דבש תמרים, עיין שמואל א יד), יש דיון האם מותר לאוכלו שהרי הוא יוצא מן הדבורה הטמאה, והכלל הוא ש'כל היוצא מן הטמא – טמא'. בכל זאת למסקנה הדבש מותר. אצל שניהם – החלב והדבש – האיסור נהפך להיתר. זה הכוח של ארץ ישראל, שיכולה להפוך רע לטוב.

המחזיר שכינתו לציון

בדורותינו, יותר ויותר יהודים עולים לארץ, מתוך כך יש יותר השראת שכינה, כפי שאנו אומרים בתפילה: 'המחזיר שכינתו לציון'. עיקר לימוד התורה חוזר להיות נקבע בארצנו, וממילא יש הבנה ותפיסה נכונה של התורה, וכפי שחז"ל אומרים: 'אווירא דארץ ישראל מחכים' ו'אין תורה כתורת ארץ ישראל'. המקום גורם, וזה מחייב אותנו לשקוד בתורה הגדולה, לגלות את התורה בארץ ישראל, בתוכנו, ולהשפיע ולהפיץ אורה על כל ארץ ישראל, שבת שלום.