הרב איתמר לוי – רב קהילת האר"י קרית שמונה
בס"ד יד' אלול תשע"ד
מצוות יישוב הארץ בזמן הזה
הפרשה פותחת במילה המתארת שמחה גדולה: "וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ". אומר האור החיים שאין לשמוח אלא בישיבת הארץ. הקב"ה בחר בעם ישראל מכל העמים, אבל גם "בחר ה' בציון איוה למושב לו" (תהילים קלב). מתוך בחירה זו, נצטוינו בפרשתנו במצוות כיבוש הארץ, שתהיה בידינו, כפי שממשיך הפסוק הנ"ל: "וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ". אביא כאן בפניכם סיכום דברים של הרב צבי יהודה זצ"ל, בנושא גדול וחשוב זה. הרב היה חוזר על יסודות אלו בשיחותיו הרבות.
דעת הרמב"ן – מצוות עשה דאורייתא
הרמב"ן (מצוות עשה ד – מגדולי המקובלים ומגדולי הגאונים בהלכה) פוסק שזו מצוות עשה מדאורייתא. לדבריו, אנו מצווים על פי ה' בתורה, שהארץ כולה, על כל שטחה המפורש בתורה, תהיה בידינו ולא ביד אומה אחרת. נצטווינו להקים את המדינה שלנו בארץ ישראל, שתהיה שולטת על ארצנו ותמנע שלטון אומה אחרת בכל חלקי ארצנו.
איך מקיימים מצוה זו?
הרמב"ן ממשיך: "ומאומרם מלחמת יהושע לכבוש, תבין כי המצוה הזו היא הכיבוש". זאת אומרת על ידי מלחמה. "זו היא שחכמים קורין אותה מלחמת מצוה". אנו מחויבים מן התורה להילחם ולכבוש את ארצנו כולה. הרמב"ן חוזר שלוש פעמים על דבריו ומדגיש שנצטווינו במצוה זו בכל הדורות, גם בדורות של גלות, אם כן זו מצוה נצחית.
הלכה כרמב"ן
בעל ה'פתחי תשובה' (לפני יותר מ150 שנה) שדרכו לאסוף הפוסקים שקדמו לו ולהכריע ההלכה, פוסק הלכה כרמב"ן, וזה לשונו: "וכן מבואר מכל הפוסקים ראשונים ואחרונים שכל הזמנים שוים לקיום מצוה זו".
היחיד שחולק על הרמב"ן הוא בעל 'מגילת אסתר' (ר' יצחק די ליאון, בהשגותיו על ספר המצוות להרמב"ם). לדעתו, הרמב"ם לא מנה מצוות ישיבת הארץ כיום, לפי שאינה נוהגת כיום, ולא כפי שרצה הרמב"ן להשלים מצוה זו בדברי הרמב"ם. הרב צבי יהודה כותב על בעל המגילת אסתר: 'נכון שהוא היה גדול בתורה, אך צריך לדעת שהוא אינו הרמב"ן, שמופיע הרבה מאוד פעמים להלכה ב'שולחן ערוך', ולעומתו אין אפילו מקום אחד שפוסקים הלכה כבעל ה'מגילת אסתר' '.
מדוע הרמב"ם לא מנה מצוה זו?
הרב קוק זצ"ל השיב על שאלה זו, שהרמב"ם לא מנה מצוה זו לפי שהיא מצוה שכוללת כל התורה כולה והלא הכלל ידוע ברמב"ם שכל מצוה שהיא כללית, הוא לא מנאה במניין המצוות. 'מצוות כיבוש ויישוב הארץ היא מצוה כוללת, שהרי עיקר קיום כל התורה כולה וכל מצוותיה הוא דווקא בארץ ישראל, לכן ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה. וכן כותב ה'אור החיים' הקדוש: "כי ישיבת הארץ היא מצוה כוללת כל התורה".
ניתן לראות ערכה המיוחד של מצוה זו, שבדרך כלל התורה רוצה שלא נהרג, ורק במצב שאין אפשרות אחרת, יהרג. כגון על שלושת המצוות החמורות שבתורה. אמנם כאן, 'ביחס לכיבוש הארץ, יש מצוה וחובה להיכנס למצב של מלחמה אף אם נהרג. זוהי מצוה מיוחדת במינה, ובזה היא שקולה כנגד כל התורה כולה'.
מדוע הרמב"ן לא קיים מצוה זו?
עונה הרצי"ה בפשטות בדרך משל: הרי בחג הסוכות בחו"ל כאשר לא הצליחו להשיג אתרוגים לחג, באותה שנה לא בירכו 'על נטילת לולב'. והסיבה לפי שלא הייתה אפשרות לקיים המצוה. כן הדבר בעניין כיבוש הארץ, אמנם המצוה קיימת, אבל אין את הכלים המאפשרים לקיימה. כיבוש הארץ נעשה על ידי מלחמה, לשם כך צריך צבא. כאשר לא היה לנו צבא, ממילא לא יכולנו לקיים המצוה.
כעת המצווה חזרה לתוקפה
'עכשיו, סידר מסבב הסיבות ו"קורא הדורות מראש" שנמצאים בידינו המכשירים המאפשרים את קיום המצוה. ברוך השם, יש לנו צבא'. וכך גם כותב הגאון המפורסם בעל ה'משך חכמה' על התורה וזה לשונו: 'אמנם כעת הסבה ההשגחה, אשר באסיפת הממלכות הנאורות בסן רימו, ניתן צו אשר ארץ ישראל תהיה לעם ישראל, וכיון שסר פחד השבועות, וברשיון המלכים, קמה מצות יישוב ארץ ישראל, ששקולה כנגד כל המצוות שבתורה למקומה'.
אם נקיים את המצוה של ירושת הארץ, שהיא למעשה פקודה אלקית, אז תהיה ברכת ה'. 'כאשר כל הארץ כולה תיגאל מיד הגויים, תופיע גם גאולת כל העם כולו בשלמותה.. ונקווה גם שיתקבצו כל עשרת השבטים, ויתאחדו בכל כלל ישראל'.
חטא המרגלים חמור מחטא העגל
בעל ה'משך חכמה' ממשיך להראות עד כמה המצווה הזו היא עיקר העניין, שהרי ראינו בתורה שחטא המרגלים חמור יותר מחטא העגל. על חטא העגל הקב"ה סלח לעמו: "וינחם ה' על הרעה אשר דיבר לעשות לעמו". אמנם על חטא המרגלים לא הייתה סליחה בשום אופן: "ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה". למרות שחטא העגל הוא פגיעה קשה בעיקר האמונה, ואילו חטא המרגלים הוא רק כלפי הארץ?! ההסבר, לפי שאומר הזוהר על הפסוק: "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" דווקא בארץ הם גוי אחד ולא כשהם לבדם. כוחו של עם ישראל מתגלה בארץ, אמיתתה של תורה מתגלה בארץ, וכן כל המצוות וערך התורה בכלל ובאמת הוא דווקא בארץ. כפי שאומרת הגמ' (חגיגה ה:) "כיון שגלו ישראל ממקומן, אין לך ביטול תורה גדול מזה". ארץ ישראל היא ארץ החיים של כל כלל ישראל, של כל התורה ומצוותיה.
'לכן על חטא המרגלים אין פיוס. לפי שהוא כפירה בעיקר המציאות של כלל ישראל, של השכינה. השראת השכינה היא דווקא בכלל ישראל, וכלל ישראל יש רק בארץ ישראל'. כתיבה וחתימה טובה.