הרב איתמר לוי – רב קהילת האר"י קרית שמונה
בס"ד ו' תמוז תשפ"א
מה הסיבה האמיתית בגללה לא נכנסו משה ואהרון לארץ
בפרשתנו נגזר על משה ואהרון שלא יכנסו לארץ והסיבה שלא קידשו את ה' במעמד הכאת הסלע. כמובן שעניין זה תמוה, שהרי העונש הוא חמור מאוד, וראינו חטאים גדולים יותר שעליהם היה ראוי לכעס ה', כגון שבירת הלוחות, ופקפוק משה ביכולת ה' להוריד בשר לכל העם. ועוד בדרך כלל ה' מעניש מידה כנגד מידה, ומה הקשר בין הכאת הסלע לעניין הכניסה אל הארץ? ובכלל מה עשה אהרון בכל הסיפור הזה, הרי הוא שתק ועל מה אם כן נענש? גם הלשון המתארת חטאם חריפה: "יען לא האמנתם בי" או "לא קדשתם". ואיך יתכן שאדון הנביאים לא האמין ולא קידש את השם? נראה שהפרשנים כולם מנסים לפתור תעלומה זו.
דעות הפרשנים
ר' יצחק אברבנאל מביא עשר דעות בפרשנים מה היה חטאם – ועל כולם מקשה ולבסוף מביא את פירושו – ואביא כאן את השיטות בלי הקושיות עליהם (והרוצה יעיין בדבריו): רש"י – ה' אמר לדבר והם היכו. השניה – שזלזלו בכבוד הציבור ואמרו: "שמעו נא המורים". הרמב"ם – הכעס של משה מלמד שה' כועס ואין לייחס כעס להשי"ת, שהוא מידה מגונה מאוד. רבנו חננאל והרמב"ן – מה שאמרו "נוציא לכם מים" ולא אמרו שה' יוציא להם מים. החמישית – שהכה פעמיים והיה צריך להכות רק פעם אחת. השישית – שמשה ואהרון לא אמרו שירה ורק העם אמרו שירת הבאר אח"כ. השביעית – שעם ישראל ביקש סלע אחר ומשה לא הסכים, שפחד מלהחליף דבר ה' שאמר לו סלע מסויים. האבן עזרא – משה בכעסו הפסיק הדבקות שהיה לו עם השי"ת וממילא נמשך להכות בסלע ועוד פעמיים. ר' יוסף אלבו בספר העקרים – אם היו מדברים אז ה' היה מתקדש יותר שהרי צדיק גוזר וה' מקיים (דומה לרש"י). הדעה האחרונה – שהם לא חטאו ובעבור עוון העם חטפו המנהיגים.
חטא אהרון
לדעת אברבנאל משה ואהרון נענשו בעבור עוונות קודמים. אהרון בעוון חטא העגל, ומשה בעוון חטא המרגלים. ולא שהיה אהרון מעובדי העגל, ולא שהיה משה מדור המרגלים וחלילה ליחס להם זה. אלא שאהרון בלי כוונה רעה גרם לעשיית העגל. כוונתו הייתה להחזיק את העם עד שיבוא משה, ובסופו של דבר נעשה העגל. העונש של העם ידוע, מהם מתו במגפה וחלקם על ידי חרב, ולא באו אל הארץ. וכיוון שאהרון סיבב זאת, ממילא גם עליו נגזר שלא יכנס לארץ. אבל אהרון לא היה מעובדי העגל ממש, לכן לא נענש יחד איתם והאריך אפו לזמן אחר.
חטא משה
אותו עקרון שייך במשה. עם ישראל ביקשו לשלוח מרגלים והנימוק: "וישיבו אותנו דבר את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבוא אליהם", וכן הסכים ה'. ומשה הוסיף מעצמו, מה שישראל לא ביקשו וה' לא ציוה, שיראו "את העם היושב בארץ, החזק הוא הרפה, המעט הוא אם רב, ומה הערים – הבמחנים אם במבצרים". משה התכווין לטובה, שעם ישראל ידע שיושבי הארץ עזים ויושבים בערים בצורות וגדולות, וכל זה כדי להגדיל חסד ה' עליהם, שיכבוש אותם לפניהם. אבל יצא מזה דבר הפוך, שהמרגלים בתשובות על שאלות אלו, המיסו את לב הציבור ודיברו על ה' ומשה, וממילא נגזרה הגזרה על כל הדור ההוא שלא יכנסו לארץ כידוע. היות ומשה גרם למיתתם, לכן גם עליו נגזרה הגזרה. אבל יש הבדל, העם חטא במזיד, ומשה בשוגג ובכוונה טובה. לכן ה' האריך אפו כפי שעשה עם אהרון וחיכה לזמן מתאים ששם יוכל להענישם, מנותק משאר העם החוטאים.
להסתיר חטאם
בעצם כבר נגזרה הגזרה עליהם, והיה צריך לחפש סיבה אחרת, להסתיר חטאם האמיתי. כשהעם ביקש מים, ומשה מכה במקום לדבר (כפי' רש"י שהזכרנו), על זה מענישם בעונש שנראה חסר כל מידה לחטאם הקל. כמו אדם שכועס על בנו שחטא לו, והוא מעלים את פשעו משום כבודו, ואח"כ על משהו קטן שיעשה הבן, ילקה אותו מכה רבה.
ראיה לפירוש זה
ר' יצחק אברבנאל מביא 13 ראיות לחידוש היפה הזה ואביא כאן אחת מהן – שעליה הרב אומר שהיא ראיה מוחלטת – אם נשים לב בספר דברים, שם מוזכר חטאם של משה ואהרון בנפרד. משה בפרשת דברים מתאר את חטא המרגלים והעונש על חטאם ומיד אחר כך מוזכר: "גם בי התאנף ה' בגללכם לאמור גם אתה לא תבוא שם". וכן לגבי אהרון, בפרשת עקב (שתי פרשיות אח"כ), שם משה מזכיר עוון חטא העגל והעונש עליו ומזכיר את אהרון: "ובאהרון התאנף ה' מאוד להשמידו".
"להקדישני"
לכן בפרשתנו – בפסוק של העונש – אומר הקב"ה: "יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל.." ה' לא אומר 'להקדישני במים', לרמוז חטאם: שאהרון היה צריך לקדש את השם ולמות כפי שעשה חור, ולא לעשות את העגל. ומשה היה צריך לא להוסיף מילים בשליחת המרגלים, כפי שה' לא הוסיף.
דרכי ה'
על כל הפירוש הזה יש מקום לשאול, כביכול יש כאן סילוף המציאות: אם אכן אלו חטאיהם היו צריכים לשלם בגלוי עם כולם? והתשובה, שכך דרכו של השם יתברך, כפי שהיה עם נדב ואביהו שהתורה פרסמה חטאם – "בהקריבם אש זרה לפני ה" – וזה לא מנע את חז"ל מלומר שהסיבות למיתתם היו אחרות והתורה העלימה סיבת חטאם האמיתי (שתויי יין, הורו הוראה בפני רבם). ואם כך נהגה תורה בכהני ה', כך בודאי צריך לנהוג עם אדוננו משה ואהרון קדוש ישראל, שבת שלום ומבורך.