הרב איתמר לוי – רב קהילת האר"י קרית שמונה
בס"ד יב' סיון תשע"ד
תגובת משה למרגלים
פרשתנו מאריכה ממש לפרטי פרטים בתיאור החטא הגדול והנורא, חטא המרגלים. חז"ל אומרים (מגילה יד) ש'נבואה שהוצרכה לדורות – נכתבה, ושלא הוצרכה – לא נכתבה'. עקרון זה מלמד אותנו שהתורה לא מאריכה סתם במילים, ואם אנו רואים אריכות לשון אין זה כי אם בשבילנו הדורות האחרונים. כן הדבר בסיפור חטא המרגלים, התורה האריכה בסיפור החטא – וכתבה לנו פרשה שלימה! – זאת אומרת שנבואה זו נצרכה לדור שלנו. באמת כך אומר הגר"א שחטא המרגלים חוזר ופוגע בעיקר בתלמידי חכמים, וכן כותב ר' אליהו גוטמכר (על שמו נקרא הקיבוץ "שדה אליהו" שבעמק בית-שאן) שהשטן מתגרה בתלמידי חכמים במיוחד בענייני ארץ ישראל.
אין שומעין לרוב
הפרשה שלנו היא המקור לכך שאין שומעים לרוב הציבור בעניינים של ארץ ישראל, שהרי כאן יהושע וכלב עומדים מול עשרה גדולי האומה ובכל זאת ההלכה עימם. כן היה בהיסטורית העם היהודי, בזמן חזקיהו שהיה ממלכי יהודה הצדיקים. מלכות אשור עשתה מצור על ירושלים, עד כדי כך שחכמי ירושלים היו צריכים לדון האם להכנע ולמסור את ירושלים למלכות אשור. שבנא (חכם, שהיה רשע) ועימו עוד 13 אלף אנשים שסברו שיש להכנע. אך לעומתו, חזקיהו וסיעתו, סברו שאין להכנע. אבל היו עימו רק 11 אלף אנשים. חזקיהו דאג, שהרי רוב הציבור עם שבנא. לפיכך הקב"ה שלח את ישעיהו הנביא שאמר לו: ' "לֹא תֹאמְרוּן קֶשֶׁר לְכֹל אֲשֶׁר יֹאמַר הָעָם הַזֶּה קָשֶׁר" קשר רשעים אינו מן המניין' (סנהדרין כו). לא הולכים על פי הרוב בעניינים הללו. נחזור לפרשתנו.
משה מגיב או לא?
יש משהו מאוד לא ברור בתגובת משה. בפרשתנו כתוב: "וַיִּפֹּל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עַל פְּנֵיהֶם לִפְנֵי כָּל קְהַל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", לפי פשט הכתוב משה לא מגיב. ולכאורה מתמיה הדבר, היינו מצפים לשמוע תגובת משה, מה יש לו לומר? לא יתכן שאין למנהיג מה לומר?! אכן אם נקפוץ לפרשת דברים, שם משה רבנו מספר את כל ההיסטוריה של העם (ונותן על הראש היכן שצריך). מעניין לראות איך הוא מציג את סיפור חטא המרגלים, אחרי שהוא מתאר את כעס העם על משה ואהרון והפנייה עליהם. הוא מוסיף דברים שלא כתובים בפרשתנו: "וָאֹמַר אֲלֵכֶם לֹא תַעַרְצוּן וְלֹא תִירְאוּן מֵהֶם. ה' אֱלֹקיכֶם הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם הוּא יִלָּחֵם לָכֶם כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֵיכֶם". אז מפרשת דברים אנו רואים שמשה כן הגיב לעם? והדברים צריכים הסבר.
"עלה נעלה וירשנו אותה"
לפני שנענה מה בדיוק הלך שם, נחזור לפרשתנו ונראה תגובת כלב לפני שמשה נופל על פניו: "וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ", בעצם כלב אומר שאנו צריכים להלחם ואנו נצליח, אין ממה לחשוש. אין פה אזכור של תופעה ניסית, הכל בדרך הטבע.
הנהגה ניסית
אך לעומתו, אם נשים לב, תגובת משה בספר דברים הפוכה מכלב, משה אומר לעם אם אתם מפחדים להלחם, אל תדאגו יהיו ניסים. בעצם, משה מסכים לחולשת העם. לעומת התגובה של כלב שנירש אותה על ידי מלחמה, משה מציע הנהגה ניסית.
הסיבה שמשה לא נכנס לארץ
התוצאה, לא איחרה לבוא, וכפי שמשה אומר בפרשת דברים מיד אח"כ, שזו הסיבה שהוא לא נכנס לארץ: "גַּם בִּי הִתְאַנַּף ה' בִּגְלַלְכֶם לֵאמֹר גַּם אַתָּה לֹא תָבֹא שָׁם", זאת אומרת בעקבות סיפור חטא המרגלים וכך אומר אברבנאל. ואם נשאל, הרי התורה אומרת לנו בפרשת חוקת – עוד 2 פרשיות מכאן – שהסיבה שמשה לא נכנס לארץ בגלל סיפור מי מריבת קדש. וכך מסביר האור החיים הקדוש, שהתורה מדגישה שמשה לא נכנס לארץ בגלל סיפור מי מריבה – והיא חוזרת על זה כמה פעמים, גם לקראת מותו – בשביל שלא נחשוב שהסיבה היא חטא המרגלים ובודאי אין משה חשוד על כך?!
אין סתירה
צריך להבין שאין זה סותר ולהפך, התורה מדגישה שמשה לא חטא בחטא המרגלים, משמע שהיה מקום לטעות בכך. ומדוע היה מקום לטעות? זאת מפני מה שאמרנו, שתגובת משה המוזכרת בספר דברים מראה לנו שאכן מכיוון חשיבה זה – הנהגה ניסית – אפשר להגיע לחטא המרגלים. הרי זה בדיוק רצונם של המרגלים, שהרי הם היו אוכלי המן במדבר וכעת עומדים לקראת הכניסה לארץ וכל זה עומד להפסק, לפי שבארץ ההנהגה היא בדרך הטבע ולא בדרך הנס ואם כן יהיה ביטול תורה וכו'.
שנים שהם אחד
נמצא אם כן שבשביל לדעת מה היה בסיפור חטא המרגלים, צריך לקחת את שני הסיפורים – אצלנו ובפרשת דברים – ולחבר אותם לסיפור אחד, ואז נראה שגם משה דיבר וגם כלב דיבר. אבל הדיבורים של משה לא מתאימים כעת לדור, הם יכולים לגרום את אותה חולשה שגרמו המרגלים עצמם, אפשר להגיע לטעות המרה שמשה נותן לגטימציה להנהגה הזו, ואין זו כוונתו ח"ו. התורה כיסתה הדבר משום כבודו של משה, שלא נטעה לחשוב שהוא שותף לחטאם ולכן הפרידה בין הסיפורים, שרק מי שהתאמץ יעלה על עניין זה.
לסיכום
אסיים דברי בדברי הרב קאלישר שהגאולה אכן תהיה בדרך הטבע ולא ניסית: "בעוונותינו הרבים טועים רבים בחשבם שיהיו יושבים בחברת השעשועים כל אחד כפי דרכו בביתם, ויפתחו שערי הרחמים פתאום ונעשה מופתים בשמים ובארץ כל ייעודי הנביאים יבואו ויקראו אותם ממקום שבתם, אבל לא כן הוא, אלא… יתד שלא ימוט להגאולה שלמה לקנות שדות בכסף ולהושיב עליה בני עמנו להתפרנס מתבואת הארץ" יה"ר שנזכה.