הרב איתמר לוי – רב קהילת האר"י קרית שמונה
בס"ד טז' אייר תשע"ו
הגאולה אינה תלויה בתשובה
אנו רואים את כל הקללות העתידות לבוא עלינו בגלות, בעקבות עוונותינו. הרשימה ארוכה ומפחידה – כפי שרואים. בפסוק מ' הכתוב מתחיל לדבר על סדר התיקון: "והתוודו את עוונם ואת עוון אבותם". ומובא שם פסוק נפלא המצריך שימת לב, שממנו נוכל להבין מה גורם לסיום הגלות, וזה לשונו: "אף אני אלך עמם בקרי והבאתי אותם בארץ אויביהם, או אז יכנע לבבם הערל ואז ירצו את עוונם". רש"י מפרש על המילים "או אז" שני פירושים: הראשון, 'אם אז יכנע' – הכוונה שיש כאן תנאי: אם יעשו תשובה, היינו 'יכנע לבבם', אז תהיה גאולה. והפירוש השני הפוך ממנו: 'אולי' – ספק אם יכנע לבבם, אבל בכל מקרה תהיה גאולה. מעניין שרש"י מביא שני פירושים סותרים והם למעשה מחלוקת תנאים מפורסמת בין ר' אליעזר לר' יהושע. ר' אליעזר סבר שהגאולה תלויה בתשובה, ור' יהושע סבר שהגאולה לא תלויה בתשובה. השאלה שיש לשאול: כמו מי ההלכה? ומדוע הפסוק נכתב באופן כזה שניתן לפרשו כשתי השיטות?
הלכה כר' יהושע
לגבי המחלוקת בין ר' אליעזר ור' יהושע, מובא בגמרא שר' אליעזר שתק. ומסבירים הראשונים והאחרונים שר' אליעזר הודה לר' יהושע. וכן מבחינת כללי הפסיקה הידועים, כשיש מחלוקת בין ר' אליעזר לר' יהושע – הלכה כר' יהושע. ונוסיף לבאר ולהרחיב בעניין, על פי דבריו של הרב דרוקמן שליט"א.
לזהות את הגאולה
לפי זה יוצא שלא נוכל לזהות את תחילת הגאולה, שהרי אם הייתה גאולה תלויה בתשובה היינו מזהים אותה כשעם ישראל היו מתעוררים באופן מעשי לתשובה. אך כיוון שאין הגאולה תלויה בתשובה – כיצד ניתן לזהות את ראשיתה במציאות? הרב צבי יהודה זצ"ל מסביר שזה בדיוק הדברים של ר' אבא האמורא שחי מאות שנים אחרי ר' אליעזר ור' יהושע, אבל דבריו מובאים בגמ' (סנהדרין צח.) מיד אחרי מחלוקתם (בעניין האם גאולה תלויה בתשובה הנ"ל). ר' אבא מתחיל את דבריו עם האות וא"ו, כדי שנבין שהוא מתייחס לדברים הקודמים שנאמרו כאן, וזה לשון הגמ': 'ואמר ר' אבא: אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר: "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא" (יחזקאל לו, ח)'. בעצם ר' אבא אומר מה הסימן המובהק של הגאולה – כשארץ ישראל תתן פירותיה בעין יפה לעם ישראל השב אליה, ולא צריך לחכות לראות התעוררות תשובה.
"בעיתה" "אחישנה"
אם כן יש מקום לשאול, כיוון שהגאולה אינה תלויה בתשובה, האם התשובה מועילה במשהו אחר? חז"ל אומרים במדרש, שאכן הגאולה אינה תלויה בתשובה והיא תבוא בזמנה, אך התשובה יכולה לקדם ולזרז אותה! וכפי שאמר ר' יהושע בן לוי בגמ' (סנהדרין צח) שישנן שתי אפשרויות לבואה של הגאולה: האפשרות הראשונה "בעיתה", בזמן הקצוב לה, והאפשרות השניה היא שיזכו להקדימה ("אחישנה"). וזכות זו תהיה אם ישובו ישראל בתשובה. וכך הסבירו רבים מן הראשונים והאחרונים.
דעת הרמב"ם
דעת הרמב"ם צריכה בירור, שלכאורה מדבריו עולה שהגאולה תלויה בתשובה. וזה לשונו בהלכות תשובה (ז, ה): 'כל הנביאים כולן צוו על התשובה ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה. וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין, שנאמר: "..ושבת עד ה' אלקיך.. ושב ה' אלקיך.." '. כדי שנבין דברי הרמב"ם נעזר בדברי מרן, ר' יוסף קארו, בספרו 'כסף משנה' על הרמב"ם ושם הוא מסביר כוונת הרמב"ם שיש בכוחה של התשובה לקרב את הגאולה – וזה כפי שאמרו כל הראשונים. ועוד מסביר ר' יהודה אלקלעי שכוונת הרמב"ם היא לתשובה לארץ ישראל, שאם לא יעלו לארץ מרצון, הקב"ה יעמיד עליהם "מלך שגזרותיו קשות כהמן" והוא יחזירם לארץ ישראל בלית ברירה, וכפי שהיה – והתוצאה הקמת מדינת ישראל ב"ה.
סתירות בדעת הרמב"ן
הרמב"ן בפירושו לפרשתנו (כו, טז) מתייחס לקללות שנאמרו בה ובאלו (הקללות) שנאמרו בפרשת כי תבוא, שבספר משנה תורה. הרמב"ן מסביר שהברית בפרשת "בחוקותי" עוסקת בבית ראשון, בגלות בבל שלאחריו ובשיבה לציון בימי זרובבל ועזרא. והברית שבפרשת "כי תבוא" בספר משנה תורה עוסקת בבית שני, בגלות שלאחריו – גלות אדום, ובגאולה העתידה. לגלות שאחרי בית ראשון היה קץ ברור, שבעים שנה, כנגד שבעים שמיטות שלא נשמרו. לעומת זאת בברית שבמשנה תורה, העוסקת בגלות האחרונה ובגאולה ממנה, לא מוזכר קץ כלל וכלל. כי זה תלוי בתשובה. בעצם מדברי הרמב"ן בפרשתנו רואים שהגאולה תלויה בתשובה?! אך אין הדבר כן, שהרי אי אפשר לקרוא דבריו של הרמב"ן כאן, מבלי להתייחס לדבריו במקומות אחרים, שם הרמב"ן בפירוש אומר שהגאולה אינה תלויה בתשובה, ושהלכה כר' יהושע (הרמב"ן בספר הגאולה שער שני, עמ' רנז).
הסבר דעת הרמב"ן
לכן צריך לומר שהרמב"ן משווה בין שתי הגאולות, בגאולה הראשונה לא הובטחה התשובה כחלק מתהליך הגאולה, בגאולה השניה – התשובה היא חלק מתהליך הגאולה. חזרת עם ישראל מן הגלות האחרונה, תהיה כרוכה בתשובה. אבל זה לא תנאי להתחלת תהליך הגאולה, אלא הבטחה שבמהלך תהליך הגאולה ישוב עם ישראל בתשובה שלימה. שהרי לא יתכן שעם ישראל ימלא את הייעודים הכתובים בתורה, תוך שהוא מוסיף לחיות ככל הגויים?! הייעודים המלאים של הגאולה, שהם קשורים לייעדו של עם ישראל בעולם, ודאי שתלויים בתשובה. עכשיו נבין מדוע הפסוק שהבאנו בתחילת המאמר, נכתב באופן כזה שיהיה ניתן לפרש כשתי השיטות: כשיטת ר' אליעזר, וכשיטת ר' יהושע. כיוון שהקב"ה רצה ליתן מקום לשתי האופציות, למרות שהלכה כר' יהושע. שבת שלום ומבורך.