הרב איתמר לוי – רב קהילת האר"י קרית שמונה
בס"ד ט' אייר תשע"ו
לצאת מן הגלות
הפרשה שלפנינו מלמדת אותנו ענייני שבח וקדושת הארץ – דיני השמיטה והיובל, קניית שטחים בארץ ועוד, הכל סביב הארץ הקדושה. בדקדוק הפסוקים נוכל לקבל תשובות מהותיות הנוגעות לגאולתנו האחרונה, וזה על פי פירושו הנפלא של האור החיים הקדוש בפירושו לפסוק הבא (ויקרא כה, כה): "כי ימוך אחיך ומכר מאחוזתו ובא גואלו הקרוב אליו וגאל את ממכר אחיו" – לפסוק הזה יש פשט אחד, אבל דרש אחר כפי שנבאר.
צדיקים שאכפת להם
פשט הפסוק מדבר על אדם שמכר את אחוזתו שקיבל בירושת הארץ בלי סיבה – שזה אסור! – לכן צריך קרוב המשפחה לגאול את השטח. אך אור החיים הקדוש דורש דברים אחרים ונפלאים: 'פרשה זו תרמוז עניין גדול והערה ליושבי תבל…' ומכאן אומר דבריו בלשוני, "כי ימוך אחיך" – הכוונה שכוח הקדושה נחלש בעקבות מעשי התחתונים. ואז "ומכר מאחוזתו" – הקב"ה מחריב את בית המקדש על ידי האומות. "ובא גואלו הקרוב אליו וגאל את ממכר אחיו" – כאן הכוונה לצדיקים שהם קרובים לה', והם קרויים 'אח' כלפי רבש"ע. והגאולה תהיה על ידי צדיקים שאכפת להם מהשי"ת, שתפקידם יהיה לעורר את הציבור לצאת מן הגלות.
על זה בוכים בתיקון חצות
זה המשך לשונו של האור החיים הקדוש: "והגאולה תהיה בהעיר לבות בני אדם ויאמר להם הטוב לכם כי תשבו חוץ גולים מעל שלחן אביכם? ומה יערב לכם החיים בעולם זולת החברה העליונה אשר הייתם סמוכים סביב לשלחן אביכם הוא אלהי עולם ב"ה לעד, וימאיס בעיניו תאוות הנדמים ויעירם בחשק הרוחני גם נרגש לבעל נפש כל חי עד אשר יטיבו מעשיהם, ובזה יגאל ה' ממכרו". ביאור דבריו, הגאולה תהיה כאשר הצדיקים ירחמו על הקב"ה. ויעוררו כל אחד ואחד מעם ישראל ויאמרו להם: 'אתם לא מתביישים, שלכם טוב, ולקב"ה קשה?!'. על זה בעצם בוכים בתיקון חצות.
עלבון הבית העלוב
האור החיים מסיים משפט חריף: "ועל זה עתידין ליתן את הדין כל אדוני הארץ גדולי ישראל ומהם יבקש ה' עלבון הבית העלוב". הצדיקים יתנו את הדין שלא עושים מספיק להגאל. ויש סיבות לכל אחד ואחד מהצדיקים למה הוא לא פועל ועושה, אבל הקב"ה לא מקבל את ההסברים. ואם הצדיקים כך, מה אנו נענה?! הרי כל אחד עסוק בקשיי היומיום, ובסוף היום מוצאים זמן ללמוד תורה, אבל גם כשלומדים תורה, התורה רחבה מני ים ומקצועות התורה רבים הם, וישנם נושאים בתורה שמעוררים יותר לגאולה, אך נראה שאין זה מעניין אותנו. הנושאים ההם נשארים חתומים, ובהם לא מתעסקים. כך שיוצא שגם לחכמים עצמם אין משנה סדורה ודעה ברורה כיצד תהיה ותראה הגאולה, וממילא גם לא שומעים אמירות ברורות בנושא. מפחיד לומר, אבל את כולנו לא מעניין מה שמעניין את הקב"ה!
לא נתאבלו על ירושלים
הגמרא במסכת גיטין (נז) מביאה כמה סיפורים על עם ישראל שחיו בתקופת חורבן בית שני. אחד מהסיפורים היה מעשה על זוג שהתארסו. בזמנם האירוסין היו נתינת טבעת ואמירת 'הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל'. אח"כ, היו מחכים שנה – לפחות, עד הנישואים – שהנישואים זה בעצם הכתובה, הברכות וההבאה לתוך ביתו. לבנתיים אותו זוג מאורסים נלקחו בשבי, ושמו אותם לישון בחדר אחד. למרות שהיא הייתה ארוסתו, היא ביקשה ממנו שלא יבוא עליה כי אין לה כתובה ממנו. והוא שמע לה. כך עשה במשך שנים, למרות שישנו יחד באותו חדר. כשמת היא אמרה עליו: 'ספדו לזה שפטפט ביצרו יותר מיוסף הצדיק!'. רבותינו שואלים על הסיפור המפליא הזה, וכי מאחר שהיו כאלה צדיקים מדוע קרו להם כל הצרות הללו? והשיבו 'מפני שלא נתאבלו על ירושלים'. הם היו צדיקים, אבל לא הצטערו על המציאות של החורבן וגלות השכינה.
קינה על הגלות
זה בעצם עניינו של רשב"י והמקובלים אחריו, כפי שכתוב בתיקוני הזוהר (תיקון ל): 'בהאי ספרא יפקון מן גלותא'. פירוש המשפט, שבספר הזוהר יצאו מן הגלות. איך בדיוק זה יקרה? בשביל זה צריך לדעת מה כתוב בספר הזוהר. ספר הזוהר הוא למעשה קינה אחת ארוכה על הגלות. ר' שמעון בספר הזוהר תיאר את המציאות בה השכינה הייתה מורגשת בארץ. רשב"י ידע שעוד מעט תתחיל הגלות הארורה והארוכה – גלות אדום – או מה שאנו מכנים היום גלות אירופה. בגלות אין שכינה בארץ. יש שכינה בצורה חלשה, רק כדי שנוכל לשרוד את הגלות. ממילא החיים הרוחניים והגשמיים משתנים. וכפי שאמרו חז"ל (ברכות ח): 'מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה'. והכוונה שלומדים פרטי תורה בגטו בלבד, ואין להתרחב על כל תחומי החיים, כעת התפקיד 'להקטין ראש'.
גלות מנטלית
רשב"י ברוח קודשו ראה את הסכנה העתידה לבוא ממצב זה. אדם שנולד למציאות של הרגל לא בריא כזה, עלול לחשוב שזו המציאות ואין בלתה – ולחשוב שכך צריך להתנהג גם בארץ ישראל. לכן ר' שמעון כתב ספר שבו הוא מתאר איך צריך לחיות כאשר השכינה נמצאת בארץ – מבחינה מנטלית. כשיחזרו מן הגלות, ילמדו בספר הזה וכך יצאו מן גלות הדעת. כידוע, לצאת מהגלות פיזית – זה קל, אבל התפיסות המעוותות של חשכת הגלות עדיין מרקדות בתוכנו ואותם עלינו לעזוב! זה יקרה רק על ידי לימוד של החלקים הפנימיים של התורה היא תורת רשב"י, ועל ידי זה נזכה לראות בביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אכי"ר.