הרב איתמר לוי – רב קהילת האר"י קרית שמונה
בס"ד ט' אייר תשע"ה
קדושת הכהונה
ספר ויקרא הוא הספר שעוסק בקדושה וכפי שנקרא בפי חז"ל ספר 'תורת כהנים'. בתחילת הספר הקדים לדבר על קדושת העם והקורבנות למיניהם, אחר כך הזהיר אותנו להתקדש מטומאת המאכלים ומטומאות הנגעים ושאר טומאות הגוף, אח"כ הזהיר על שמירה מלהכנס למקדש בטומאה, אח"כ (בפרשה הקודמת) ציוה לקדש עצמנו מנשים האסורות לנו, וכעת בפרשתנו מדבר על קדושת הכהנים, ובפרשיות הבאות קדושת הארץ. הרבה מן הקדושות הללו תלויות בשליחנו הנאמנים – הכהנים – משרתי השם, ובפרשה שלנו אנו לומדים על מעלתם והסוד שיש בקדושתם.
לא להיטמא למתים
הכהן אסור להיטמא למתים ורק לשבעת קרוביו הותר להיטמא (אביו ואימו, אחיו ואחותו הבתולה, בנו וביתו ואשתו המותרת לו). הסיבה, לפי שהנטמא למת אסור להכנס למקדש לעבוד עבודה (כרת), לכן מן הראוי היה שלא יותר לכהן להיטמא לשום מת. אמנם התירו לו הטומאה לקרוביו ולא לכולם, רק לקרובים ביותר שאם ימותו הוא זה שצריך להתעסק בקבורתם, לפי שכאן יש חשש שהוא יטמא להם בכל מקרה, ומשום כך התירה תורה הטומאה להם. דבר נוסף, הכהן הוא המחנך דעת ותורה לעם, אנו צריכים לדאוג לו שיהיה ראשו נקי ממשברי החיים, ולכן לא מפגישים אותו עם המתים, ולא נושא נשים שעברו משברים בחייהם (כגון גרושה, והכהן הגדול לא נושא אלמנה) כפי שנראה, כל זה כדי שיהיה פנוי ללמד ולהורות הדרך לעם.
דרכי הכנעני
אחר כך הזהיר שלא ינהגו על המתים במנהגי ודרכי הכנעניים שהיו מורטים שערות ראשם ועושים קרחות לאות צער על נפטריהם. דרכם הייתה למרוט כל שער הראש והזקן וגם לעשות שריטות וחבורות בבשרם ופניהם. אמנם דבר זה כבר נאסר לכל עם ישראל (לעשות כן על מתיהם), בכל זאת כאן חזר על איסור זה רק לכהנים, שלא יטעו לחשוב שלהם מותר: שאולי כל האיסור הזה דווקא לעם ישראל שהם קרובים לעובדי עכו"ם ועלולים להמשך אחריהם, אמנם אנו נמצאים בביהמ"ק ועסוקים בעבודה ורחוקים מכל עובדי העכו"ם ולא קיים החשש שנמשך אחר עצתם. לכן הדגישה התורה שגם הם אסורים.
"וקדשתו"
הכתוב מדגיש ואומר: "כי את לחם אלקיך הוא מקריב קדוש יהיה לך". יש כאן דגש על הקדשת הכהן, הוא שליח שלנו הוא במקומנו מגיש את הקורבנות שאנחנו היינו אמורים להביא להשי"ת. אמנם הדגש בא להגיד לנו דבר נוסף, שאם נראה כהן שרוצה לעבור בשאט נפש על אחד מן האיסורים הנ"ל, אנחנו צריכים למחות בו ולהכריחו לקיים המצווה. צריך לדאוג שימשיך להישאר בקדושתו כפי שהתורה אומרת: "וקדשתו".
קדושת הכהן הגדול
כל זה בכהן הדיוט, אבל הכהן הגדול מצווה, מפני קדושתו, לשמור על עוד חמש קדושות נוספות. כאשר הקדושה הראשונה – לא לגדל שער ראשו כאבל. השניה – שלא יקרע את בגדיו על מת. שתי קדושות הללו הם בגלל שתי המעלות שיש לכהן הגדול על ההדיוט – המעלה האחת, שנמשח בשמן המשחה ביום שמתמנה לכהן גדול, והשנייה שהוא לובש שמונה בגדים (ארבעה בגדים יותר מההדיוט). כנגד המעלה הראשונה, של השמן, צריך לשמור עצמו מגידול השיער כדרך האבלים, אחרת הוא מחלל את שמן הקודש שעל ראשו. וכנגד מעלת הבגדים, צריך לשמור עצמו מקריעת הבגדים, כי בגדי קודש הם. הקדושה השלישית בעניין קבורת המתים שהוא לא נטמא לשום מת, גם לא לשבעת קרוביו – אסור לו לצאת מן המקדש ולא להיות טרוד בכלום, אלא בעבודת ה' אלקיו.
"לא יחלל זרעו"
הקדושה הרביעית שהוסיפה תורה לכהן גדול, היא הנשים האסורות לו. לא רק "אישה זונה, חללה וגרושה" לא יקח (מה שנאסר לכהן הדיוט), אלא גם אלמנה אסורה לו. הוא צריך אישה בתולה והסיבה, אומר אברבנאל: 'לפי שהבתולה אינה יודעת איש ולכך נסתפקה ברוב או במעט מהמשגל וינהיגנו כפי רצונו מה שלא יוכל לעשות באשה אלמנה שאולי בעלה הראשון הרגילה באופן אחר'. הקדושה החמישית שלא יקח בתולה גיורת ("כי אם בתולה מעמיו"). והסיבה לכל זה כדי שלא "יחלל זרעו". כפי שמסביר אברנבאל: 'רוצה לומר הבנים דומין לאם.. ויהיו הבנים אשר יוליד מאלו הנשים הבלתי הגונות לו רעים וחטאים לה' מאד, ואמר כי אני ה' מקדשו הוא מחלל כבודו וקדושתו ומפני שהיו המצות האלה כלן מיוסדות על כבוד האל יתברך כי כבוד האדון נכר בכבוד המשרתים אותו לכן אמר על אלה המצות אני ה' רוצה לומר אל תזלזלו בכבודי כי אני ה' סבת הסבות וממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ואין ראוי שמשרתי יקלו בכבודי'.
למנוע חילול השי"ת
נסכם דברנו, כל תוספת הקדושה והאיסורים של הכהנים זרע אהרון, באו בשביל למנוע חילול כבוד השי"ת. לכן אחרי שהזהירם על המתים וקבורתם וענייני הנשים המותרות להם, כעת ממשיכה התורה להזהירם שלא כל כהן יקרב למזבח לשרת, וכן לא כל דבר ראוי להעלות כקורבן על המזבח. גם בזה צריכה התורה להדגיש הדבר, לפי שהיה מקום לחשוב שהכהנים מזרע אהרון כולם כשרים לעבודה ומומי האדם הם דברים חולפים שלא יפסלו אותם מעבודה, לכן אמר הקב"ה למשה: 'אמנם בחרתי בזרע אהרון, אבל יש תנאים לעבודה זו' (שלא יהיה כהן בעל מום). והסיבה לפי שיש כאן חילול כבוד השכינה. שהרי מי שיראה את הכהן העובד, והוא בעל מום, יגרום שהעם יתעב העבודה 'וזהו גנאי מפורסם אפילו לבשר ודם כל שכן להש"י וכמו תאמר הקריבהו נא לפחתך' (אברבנאל). יה"ר שנזכה לראות בשוב השם ציון והכהנים והלווים חוזרים לעבודתם, עם כל עם ישראל השותף בתפילותיו ובהבאת קורבנותיו, אכי"ר.