הרב איתמר לוי – רב קהילת האר"י קרית שמונה
בס"ד
המצוות כצו אלקי
בפרשת קדושים התורה חוזרת במהירות על כל עשרת הדברות. השאלה מה ראה הקב"ה לעשות כן כעת, הרי כבר שמעו זאת בסיני, ומה גם מדוע הסדר שונה מסדר הדברים שנאמרו בסיני? עוד צריך להבין מדוע בתוך כל רצף המצוות הנ"ל מוזכר עניין קורבן השלמים, הפאה והלקט ועוד מצוות רבות, שלא מובן מה עניינם כאן, ובכל המצוות אומר הכתוב: "אני ה' אלקיכם" ובהמשך: "אני ה". מה הדגש המיוחד בחזרה זו?
פרושים מן החומר
מסביר אברבנאל, שהקב"ה ציוה למשה שיקבץ את כל עם ישראל ויזהירם על המצוות, בתור הכנה לכריתת הברית שתתקיים בסוף הספר, בפרשת בחוקותי. זו הסיבה שעשרת הדברות לא נאמרו בסדר בו שמעו אותם בני ישראל בסיני, כי הכוונה כעת בחזרתם לבאר להם שהמצוות הנעלות והמידות המשובחות לא כדאיות בגלל שהשכל האנושי דורש קיומם, אלא מפני שהקב"ה ציווה עלינו לעשותם. לכן אמר: "קדושים תהיו" שהכוונה שצריכים להיות מקדשים עצמכם בכל הדברים אפילו המותרים. לדוגמא, הקב"ה 'התיר המשגל (משכב) עם הנשים ואכילת הבשר ושתיית היין ושאר התענוגים', אין זה אומר שהכל מותר ואפשר להרבות בעניינים אלו, אלא צריך למעט גם במותר ולהיות קדושים – והכוונה פרושים מענייני החומר.
הסיבה לפרישה מן החומר
צריך לפרוש מחיי החומר והמותרות, אמנם הסיבה לפרישה זו, לא כפי שאומרים הפילוסופים. לדעתם, צריך לסגף הגוף כדי להשיג השגות גבוהות בשכל, ורק על ידי פרישה מענייני העולם ישיגו התעלות שכלית זו. לא כן הדבר בתורתנו, התורה מצווה לפרוש מחיי החומר, ולא מהטעם של התועלת השכלית, אלא הטעם "כי קדוש אני ה' אלקיכם". הקב"ה נבדל מכל חומר, ואנו צריכים להדבק במידותיו ולהיות קדושים כמותו.
הסיבה לחזרת עשרת הדברות
עכשיו נבין למה התחיל להזכיר יראה מפני אם ואב ושמירת השבת. לפי שמצוות אלו מתבקשות על פי השכל האנושי: כיבוד ההורים – מפני שכך גדל האדם מילדותו, והמנוחה ביום השבת – לפי שהאדם חפץ להיות שביעית ימיו במנוחה. לכן פתח בהם, והדגיש שגם במצוות הללו יש לשומרם לא מפני השכל, אלא מפני הצו האלקי. כפי שמדגיש הכתוב: "אני ה' אלקיכם" בעבורי ראוי שתעשו זאת ולא בשל סיבה אחרת. באותה דרך ממשיך הכתוב לאסור הפנייה אל האלילים, למרות שהיה מקום להגיד שהשכל שולל פנייה זו, גם כאן הדגש כי ה' ציוה ולא שכל האדם.
קורבן השלמים ומתנות עניים
על ידי זה מובן הקשר לאזכור קורבן השלמים כעת (למרות שכבר הוזכר בתחילת הספר). הסיבה, שהקב"ה הרי ציוה על מידת הנדיבות. לכן בזמן שיש איסוף כל המשפחה ורוצה להביא קורבן שלמים לאכילת כל המשפחה, גם פה יש הוראות איך לאוכלו: תוך יומיים, והבשר שנשאר ליום השלישי אסור באכילה "פיגול הוא לא ירצה". אין חיוב להביא קורבן שלמים, אבל אם מביא – צריך לאוכלו בתוך זמן הימים האלה. יוצא אם כן שגם קורבן השלמים שהוא דבר שבא על נדיבות האדם, בכל זאת אין להדגיש שזו הסיבה, אלא הדגש לשמור את מצוות ה'. מאותה סיבה מזכיר מיד אח"כ מצוות הפאה, שצריך להשאיר אחד משישים בשדהו ולא לקצור. וכן מצוות הלקט, להשאיר התבואה שנופלת לעניים. ועל כל המצוות הללו אומר: "אני ה' אלקיכם" כלומר אני הוא שצוויתי לכם המצוות הללו ומפני אהבתי תקבלו אותם ולא מסיבה שכלית אחרת.
מצוות לא תעשה
אחרי שהזהיר על מצוות עשה, עבר להזהיר על מצוות לא תעשה: לא תגנובו ולא תכחשו. הכתוב לא התכווין להזכיר כעת עשרת הדברות, אלא רשימה של מצוות שהם מגונים מצד השכל הפשוט: שהרי אלו דברים מגונים: לגנוב, לשקר ולבסוף נשבע לשקר בשם ה'. ובכל זאת אומר בכולם שיש להמנע מלעשותם, משום הצו האלקי ולא מצד שכל האדם. וכן הזכיר עוד מצוות רבות: עושק וגזל, שכר שכיר, שכל אלו מצוות המתבקשות על פי השכל לחיים טובים בין בני אדם וכנ"ל.
אבי שבשמים גזר עלי
אפשר לראות דברינו מתחילת הפרשה: "קדושים תהיו כי קדוש אני". להיות קדוש זה לא דבר פשוט וקל להשגה, ואילו כאן הקב"ה אומר שתהיו קדושים, והסיבה כי אני קדוש. הדבר מוצג, כאילו אין בעיה להיות קדוש. ודאי שהכוונה כפי שאמרנו, צריך לקיים את המצוות כולם מפני שהם גזרת מלך (להיות כמותו) ולא מפני המשפט השכלי. כפי דברי חז"ל במדרש המפורסמים: 'אל יאמר אדם אי אפשי לבוא על הערווה, אי אפשי לאכול בשר חזיר, אי אפשי ללבוש שעטנז אלא אפשי ומה אעשה שאבי שבשמיים גזר עלי'.
מצוות 'שמעיות' ו'תוריות'
מעניין לראות שכל רשימת המצוות המוזכרות במדרש המוזכר, הם מצוות שלא מובנות על פי השכל, ואילו לא נתנה תורה, לא היינו חושבים לעשותם. אכן כך מחלק הרמב"ם (שמונה פרקים פרק ו') שבמצוות המתבקשות על פי השכל, להם הוא קורא ה'מצוות השמעיות' – כאן צריך האדם שגם הרצון הפנימי שלו ירצה לעשות את דבר ה', ואם לא כן יש כאן קלקול מוסרי. אמנם ב'מצוות התוריות' – הם המצוות שלא מובנות על פי השכל ואילו לא ניתנה תורה לא היינו יודעים לעשותם מדעתנו, כאן יש רשות לאדם לעשות הדברים כפי שציווה הבורא ואפילו אם לא מבין הטעם ואף מתנגד במחשבתו לעניין הזה כאן צריך שיבטל רצונו מפני הרצון האלקי.
יהי רצון שנזכה לדברי חז"ל: 'מצוות בטלות לעתיד לבוא' וכפי שהסביר הראי"ה קוק זצ"ל שהכוונה שהציווי שלהם יתבטל, שכולם יובנו על פי השכל, וממילא לא נצטרך שיצוו אותנו לקיימם, אכי"ר.