הרב איתמר לוי – רב קהילת האר"י קרית שמונה
בס"ד כב' אדר תשע"ה
המשכן כתיקון לחטא העגל
משה רבנו בפרשיות "תרומה תצוה" נמצא בשמיים למשך ארבעים יום ולילה, שם למעשה הקב"ה מצווה אותו על כל מלאכת המשכן. כאשר התוכנית אח"כ לרדת ובפרשיות "ויקהל פקודי" לצוות את העם על עשיית המשכן ששמע בשמיים. בין ארבעת הפרשיות הללו נעשה חטא העגל, דבר הגורם לשינויים קלים בציווי משה אל העם.
השאלות
אם נשים לב בפרשתנו משה רבנו בראשית דבריו אומר שלושה פסוקים, לא קשורים למלאכת המשכן. משה אמור כעת לומר להם את הציווי על המשכן, ובמקום זה הוא מתחיל לדרוש לעם הלכות שבת. מה ראה לעשות כן? שאלה נוספת, הפרשה שלנו פותחת בהקהלת העם, זו הפעם הראשונה שעושה משה כן. מדוע ראה משה להקהיל את העם, דבר שלא עשה בשאר מצוות ה' שהעביר לעם? חז"ל אמרו במדרש ש'בא ללמד את בני ישראל שיקהלו בשבתות לדרוש לעם משפטי העם ותורותיו', אך עדיין זה קשה, שהרי כאן מצוות שבת נאמרה אגב וזה לא עיקר הפרשה, לכן מסבירים האחרונים פשט אחר.
תשובת ה'אור החיים'
האור החיים הקדוש עונה על השאלה השנייה ונותן הסבר 'טכני' על המילה המוזרה "ויקהל". בסוף פרשת כי תשא ראינו "כי קרן אור פניו" של משה, והיה צריך שישים על פניו מסווה כשדיבר עם העם, בלי זה העם "יראו מגשת אליו". וכך הסתיימה הפרשה הקודמת. כעת בתחילת פרשת ויקהל, היה צריך להקהיל את העם, שהם התרחקו ממנו מחמת האור שבקע מפניו. זו הסיבה ששינה מכל הפעמים האחרות בהם משה הביא את דבר ה'.
תשובת 'האלשיך'
חכמינו במדרש (שמות רבה נא ח) כתבו שמעשה המשכן הוא תיקון לעוון מעשה העגל, שבו טמאו ופגמו נפשם עם ישראל. עד כדי כך שגם אומות העולם חשבו שהקב"ה לא יסלח שוב לעמו וכפי שראינו ורואים היום דבריהם הטועים של הנוצרים שאומרים 'עזב אלקים את ישראל וכעת הם עם ישראל החדש'. אבל הקב"ה מרחם על בניו, כמו שאב כועס על בנו וחוזר לקרבו, כך הקב"ה השיב שכינתו בקרבנו. והראיה לדבר, המשכן שהוא עדות לישראל ששב מכעסו והשיב אהבתו אלינו. ולמחילת החטא והעוון צוונו לקחת תרומה לה'.
התיקון באותה הדרך שבה קלקלו
כדרך הקלקול כך דרך התיקון. כשם שעשו העגל מן הזהב, ועל ידי עשייתו גרמו פירוד בינם לאביהם שבשמיים, כך כעת יביאו שלוש עשרה מינים "זהב וכסף ונחושת וכו' " שהמספר 13 הוא גמטריה אחד. כפי שאמרנו הקב"ה חפץ בתיקון שלנו ושנחזור להיות דבקים בו. לכן, כפי שבכל מחלה של הגוף צריך להקפיד על שלושה דברים כדי שיתרפא הגוף והמחלה לא תשוב, כן הדבר כאן: א. לרפאות בדבר המקביל אל מעשה העוון. ב. להרחיק הדבר שגורם אותו. ג. להזהר מכל הדומה אל כיעור העוון.
- תיקון בהתקהלות
לכן הפרשה מתחילה במילים "ויקהל משה וכו' " שהרי חטא העגל היה באותה דרך של הקהלת הציבור, כפי שנאמר בפרשה הקודמת: "ויקהל העם על אהרון". בעצם החטא כשלעצמו הוא חמור מאוד, אבל כאן יש תוספת חומרה שהרי זה היה בקהל עם רב, חילול ה' בפרסום הנס גדול. לכן התיקון צריך להיות גם כן בהתקהלות של קידוש ה' ברבים.
- להרחיק הקלקול
הדבר השני, הוא להרחיק הגורם לקלקול כנ"ל. לכן אמר "את כל עדת בני ישראל" כלומר, לא את הערב רב, כי הם גרמו את כל הנזק העצום של חטא העגל, לכן תרחיק אותם ולא יהיה להם חלק בבניית משכן ה'. ולכן אמר "קחו מאתכם תרומה" הדגש מאתכם, ולא מהערב רב, שלהם אין חלק בבניית המשכן.
- להזהר מתערובת לכלוך
הדבר השלישי שאמרנו, שצריך להזהר שלא יתערב איזה לכלוך עוון במעשה התיקון וכאן הרי עם ישראל אחרי שעבדו העגל, וידועים דברי חז"ל (הוריות ח:) 'שכל המודה בעבודה זרה ככופר בכל התורה'. יוצא אם כן שכל ישראל פגמו בכל התרי"ג מצוות כולם, דבר שלא נתפס במחשבתנו. לכן אמר שיזהרו במצוות שבת "אלה הדברים וכו' ששת ימים וכו' ", כפי שאמרו חז"ל (שמו"ר פכ"ה) 'שקולה שבת כנגד כל התורה', וכך יתקנו הפגם שפגמו בכל התורה. בעצם, הקב"ה מצווה על תיקון העבר, כדי שהקב"ה ישכון בתוכנו, ודווקא במצוות שבת שהיא תקנת העבודה זרה, כפי שאומרים חז"ל (שבת קיח:) על הפסוק: "אשרי אנוש יעשה זאת" (ישעיה נו), כל השומר שבת כהלכתו, אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו (הרעיון האחרון לקוח מהאור החיים הקדוש).
משה שינה סדר הציוויים
הרב יעקב כולי בספרו מעם לועז, מסביר מדוע שינה משה את סדר הציווי האלקי. הרי הקב"ה ציוה בתחילה על המשכן ואחר כך על השבת, אמנם כשבא משה לומר לישראל, ציוה תחילה על השבת ואחר כך על המשכן. התשובה מפני שהשבת מראה כבוד הקב"ה שאם אנו שומרים שבת כראוי אנו מעידים שהקב"ה ברא את העולם הזה יש מאין בשישה ימים ונח ביום השביעי. המשכן מראה כבודם של עם ישראל, כפי שאמרנו שהרי על ידי המשכן רואים אומות העולם, כמה מחבב הקב"ה את ישראל. ולכן כשבא הקב"ה לצוות על השבת והמשכן, ציוה תחילה על המשכן כדי לחלוק כבוד לישראל, אבל משה כשבא לצוות לבני ישראל אמר אין זה הגון לצוות תחילה על המשכן הנוגע לכבוד ישראל ואח"כ על השבת הנוגעת לכבוד השם יתברך. לכן הקדים וציוה על השבת.
"אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' אלקיו", שבת שלום ומבורך.