הרב איתמר לוי – רב קהילת האר"י קרית שמונה
בס"ד י"ד אדר א' תשע"ו
מה גרם לעשיית העגל?
משה מצווה על מלאכת המשכן, תהליך שהחל בפרשיות תרומה ותצוה ומסתיים בתחילת פרשתנו – במסירת לוחות העדות. כל זה קורה בשמיים. עתה צריך לעשות זאת בארץ, לשתול בקרב האומה את התורה. התורה צריכה להקרין, מתוך המשכן, אל עבר האומה כולה – "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". אבל יש מרחק עצום ורב בין העם לבין התורה שהעם עומד לקבלה – לא מובן איך עם, שלא מזמן שמע את דבר ה': "לא תעשה לך פסל!" עושה מעשה העגל הנורא. משאלה זו נסיק מסקנות עקרוניות שהם יסודות אמונתנו, על פי הרש"ר הירש זצ"ל.
בית ספר לחינוך
אחרי חטא העגל יש שתי אפשרויות מבחינת ההנהגה האלוקית: להפקיר את התורה, או להפקיר את אותו דור חוטא. הקב"ה בוחר בדרך של הפקרת אותו הדור – "ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול". מכאן נלמד שכל דור זכאי לחיים רק אם יעצב את חייו על פי התורה. התורה היא המטרה, ודור מתן תורה היה עדיין רחוק ממטרה זו, ובכל זאת ניתנה לו תורה, שתפקידה יהיה לחנך את העם לקבל תורה מתוך כניעה גמורה, והמשכן יהיה מקום הכפרה, מעין בית ספר לחינוך העם, לעתיד טוב יותר.
נסיון לעם
לשם כך הציבור היה צריך להבין שהם זקוקים לכפרה. לכן משה היה צריך להתרחק למשך ארבעים יום. יש כאן נסיון לעם – הם צריכים לחוות קודם לירידת התורה אל העם והקמת המקדש (בו יניחו את התורה), את זה שהם זקוקים לכפרה. הבנה זו, היא תנאי הכרחי להשפעת התורה והמקדש עלינו.
אין כאן בגידה בה' רגילה
ההמתנה למשה התארכה וגרמה לציבור להתייאש מחזרתו. לכן הם נקהלים על אהרון, הם באים בקהל רב, כדי לכפות את אהרון לציית להם. מעניין לדקדק בשיח שבין העם לאהרון. בקשת העם: "עשה לנו אלקים!" מה המטרה – "אשר ילכו לפנינו" והנימוק – "כי זה משה האיש לא ידענו מה היה לו". מכאן רואים שאין כאן מעשה של עבודה זרה במובן הרגיל, של בגידה בה'. בעצם מעשה ידי אהרון היה אמור לבוא במקום משה, ולא במקום ה'. הם הבינו שמשה מת בתאונה, ולכן תבעו מאהרון שיעשה כמין דמות של 'משה' שלא תאבד לעולם.
יחסי האדם אל ה'
כמובן שכל זה הבל וסותר יסודות אמונת ישראל. זהו ההבדל בין השקפת היהדות להשקפת הגויים ביחסי האדם אל ה'. הגויים מאמינים שהאדם יכול לעשות לעצמו אלוהים. לדעתם, אחרי שעשו חפץ מסויים אלוה עליהם – יוענק לו כוח אלוהי מטעם האלוהות העליונה המושלת בעולם, וכך ידאג לאדם לגורל טוב. כנגד השטות הזו, אמונת ישראל אומרת שאדם לא יכול לעשות לו אלוהים. להפך, עליך לקרב את עצמך אליו, על ידי מילוי החיים האישיים בתוכן רוחני ומוסרי וכך לקבל שמירה מאת האלו-ה. אין לאדם לעשות פעולה כלשהי שיהיה בה כדי להשפיע על ה', אלא על עצמו בלבד. אתה לא יכול להשפיע על הקב"ה ולכוונו לרצונך האישי. אדרבה, הקב"ה הוא יישות אישית בעלת יכולת בלתי מוגבלת, שהיא הודיעה לאדם את רצונה והאדם צריך לתאם את עצמו לרצון האלוקי. המחשבה שאפשר להטות את רצון האלוהות, היא עבודה זרה. הוא שם את עצמו שווה לבורא, ואפילו יכול לחשוב מחשבות סותרות ממנו ח"ו.
משה כ"מתווך"
כך חשבו אותם אנשים שנגשו אל אהרון. הם לא ראו במשה את עושה רצונו של ה', אלא הם ראו בו דמות איש שהתעלה בכוחות עצמו מעל לטבע האדם ורכש תכונה אלוקית כזו, שיש בכוחה להטות את רצון האלוקים. בעיניהם, לא ה' הוציאנו ממצרים באמצעות שליחו הנאמן משה, אלא היה זה משה שהיטה את רצון ה' לעשות את מעשה הגאולה. לכן אחר 'פטירתו המשוערת' של משה, הם חשבו שעליהם ליצור משהו שיחליף את משה. הם רצו להיות מונהגים על ידי ה', אבל הפסל יטה את רצון ה' אלינו.
משרת ולא מושל
זו הסיבה שאהרון בחר לעשות צורה של עגל דווקא. יש כאן משהו סימבולי (סמלי) הרי העגל שייך למין הבקר (בקר, שור, פר), הוא מין הבהמה המשרת את האדם בעבודתו במקדש, ויש כאן יישות עליונה שמפעילה את כל העסק. בעצם מין הבקר אינו מייצג כוח מושל, אלא כוח משרת. זה למעשה דרישת העם, העם לא דרש אלהים אחרים, אלא 'משה' אחר (אהרון עשה עגל ולא צורת פר, בכדי להנמיך את כוחו ולא לתת מקום לטעות בו).
עבודת ה' בשיתוף
כך נסביר את דבריהם: "אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים". ברור שלא האמינו בו כאלהים ממש (רמב"ן), אלא כפי שאמרנו הם ראו בדמות הבהמה שנוצרה כעת – כמי שתשפיע על הרצון האלוקי. הם ראו בדמות זו כמין משה שקם לתחייה, מין "מתווך" שקם לתחייה. כפי שחז"ל אומרים, שהיו עובדים את ה' בשיתוף דבר אחר.
הלקח לדורות
אהרון התכוון לעכב הזמן עד הגעת משה וכוונתו הייתה לשמיים, אבל משם נמשך העוון המפורסם המכונה 'חטא העגל'. יש כאן לקח לדורות: באותו זמן שהייתה צריכה התורה המוסרית האלוקית לרדת אלינו ולשכון בתוך המקדש שבארץ, ולהראות שהיא הקשר היחיד אל ה' – אז למדנו שסטייה אפילו קטנה ביותר מהכניעה הבלעדית אל ה', תביא בהכרח לכפירה בחוק המוסרי של ה'. אין לוותר על חלק מן התורה ואפילו שינוי שהוא כקוצו של יוד אין לעשות, וגם אם יהיה גדול כאהרון הכהן. שבת שלום ומבורך.