מדוע לא מוזכר הכבש בפרשה? – פרשת תרומה תשע"ט

בס"ד ב' אדר א' תשע"ט

לאן נעלם הכבש של מזבח הנחושת?

סוף סוף בפרשה הקב"ה מצווה על מלאכת בניית המשכן וכליו. תחילה הציווי על עשיית הארון שמוזכר על כל פרטיו, אח"כ הכפורת והכרובים, השולחן, המנורה, המשכן על כל פרטיו, ומזבח הנחושת. המעניין שבתיאור פרטי המזבח נשכח משהו מאוד חשוב, הכבש – שדרכו היו עולים הכהנים למזבח. אנחנו יודעים שהיה כבש מדברי חז"ל וכפי שכותב הרמב"ם (בית הבחירה ב,יג), שהיה בנוי בשיפוע ארוך (16 מטר!). אבל משום מה, התורה מעלימה את סיפור עניינו?

שיטת רש"י

רש"י (כז,ה) מסביר שאף על פי שלא הוזכר כאן, כיוון שבסוף פרשת יתרו נאמר ש"לא תעלה במעלות על מזבחי" – והכוונה שאין לעשות מדרגות למזבח – ממילא למדנו שהיה כבש. וקצת קשה, כיוון ששם (יתרו) המזבח נקרא "מזבח אדמה", ובפרשתנו נקרא "מזבח הנחושת"? הרושם שעולה מהפסוקים שם (יתרו) שבכל מקום ניתן לבנות מזבח, וזה לא אותו מזבח המדובר כאן. אבל גם אם זה כן אותו מזבח, מה ראתה התורה לחלק בין המזבח כאן, לכבש שנמצא שם?

טענת הקראים, 'המכחישים'

האבן עזרא מביא את הטענה של 'המכחישים' (כך הרב קורא לקראים). לדעתם לא היה כבש, שהרי בשביל מה צריך לעשות כבש למזבח כזה נמוך: שהרי גובהו היה שלוש אמות  (שזה מטר וחצי), ולשם כך לא צריך כבש?! והוא עונה להם, אז מה תגידו על המזבח שבנה שלמה (המוזכר בספר בדברי הימים ב,ד) שגובהו היה עשר אמות (חמש מטר), ושם אין אפשרות לעלות בלי כבש – ובודאי שהיה כבש גם לשיטתם – וגם שם לא מוזכר עניין הכבש בפירוש, לכן חובה לקבל דברי חכמינו שהיה כבש. ואם כן, חוזרת השאלה מדוע לא הזכירוהו? אי אפשר לתרץ שהיה כבש אבל הוא לא היה הכרחי ולכן הוא לא מופיע. כיוון שהגמרא בזבחים (סב) אומרת שהמזבח על כל פרטיו – כולל הכבש – מוכרחים להיות?

לשון הרמב"ם

המעניין שגם לשון הרמב"ם (בית הבחירה ב,יז) קשה, שכתב: "ארבע קרנות של מזבח ויסודו וריבועו מעכבין" – זאת אומרת אין איזכור של הכבש. אבל מיד אח"כ חותם: "וכל מזבח שאין לו קרן יסוד וכבש וריבוע הרי הוא פסול" – אם כן הכבש חייב להיות?

וכן לגבי הגובה

אותה שאלה תשאל לגבי הגובה של המזבח. שהרי נחלקו התנאים בגמרא (זבחים נט:): לדעת ר' יהודה גובהו היה שלוש אמות כפשוטו ממש, אך ר' יוסי חולק ולדעתו גובהו היה עשר אמות, ומה שהתורה מזכירה "שלוש אמות" מדובר בחלקו העליון של המזבח, משפת הסובב ומעלה שהם שלושת האמות העליונות. וכך פוסק הרמב"ם (בית הבחירה ב,ה). אם כן גם פה נשאל, מדוע התורה כתבה רק את השכבה העליונה של המזבח? וזה מצטרף לשאלה הראשונה, מדוע לא מוזכר הכבש? לתשובה, אביא כאן את דבריו הנפלאים של הרב משה וינר שליט"א.

וכן המכנסיים

נעבור לפרשה הבאה (כח,ד) התורה אומרת שיש שמונה בגדים לכהן הגדול, אבל ברשימה נמנים שישה בגדים בלבד: חושן, אפוד, מעיל, כתונת, מצנפת ואבנט. ומחסירה שניים: הציץ והמכנסיים. רק בהמשך הפרק (כח,לו) מוזכר הציץ. שהוא בנפרד מכל הבגדים והחשוב שבהם, כמו הכתר בראש הכהן, ולכן מתייחסים אליו בנפרד. אבל המכנסיים לא מוזכרים מפני שהם הדבר הנמוך שבאדם, והם מהווים איזה סוג של הכרח, ולכן רק בסוף הפרק (כט,מב) אחרי שאמרנו ששבעת הבגדים נעשו לכבוד ולתפארת, בולט העניין שהמכנסיים לא באו לכבוד ולתפארת, אלא לכסות בשר ערווה.

תפקיד כפול

עכשיו יובן מדוע הכבש נעלם. בפרשת תצוה רואים שהכהנים משמשים תפקיד כפול: הם עובדים במקדש, אבל למעשה הם גם חלק מהמערכת של המזבח וכליו. כמו למשל שמזים עליהם דם, ומניחים עליהם את הבשר, ומניפים אותם – כמו שעושים על המזבח ממש. וכשהתורה מתארת בפסוקי הסיום את השראת השכינה שתהיה כאן: "וקדשתי את אוהל מועד ואת המזבח ואת אהרון ובניו אקדש לכהן לי" (שמות כט,מג) – מתברר שלמזבח יש יכולת לכפר על הקושי שיש בעולם הזה. שהרי האדם מורכב מחלק גשמי ורוחני: אדמה וגוף, ורק אח"כ "וייפח באפיו נשמת חיים". תפקידו של האדם לרומם למעלה את החומר, לוקחים  בהמה שהיא דבר גשמי והיא הופכת להיות ריח ניחוח שעושה נחת רוח לבורא. זה מזבח העולה, שמעלה את הדברים למעלה.

הכבש מקביל למכנסי הכהנים

וזה מה שעושה כאן התורה, היא מדלגת על המכנסיים שהם נועדו לכסות את החלק התחתון "אשר לא תגלה ערוותך עליו" – את הפן האדמתי הנמוך של האדם, ורק בסוף אחרי שהציגה התורה את כל הבגדים שהם לכבוד ולתפארת, היא אומרת: אי אפשר לעלות כל כך מהר למעלה כי תגלה ערוותך עליו – שאתה רק בן אדם! לכן יש צורך במכנסיים לכסות בשר ערווה. וכן לגבי הכבש, הכבש מקביל לכהנים כפי שאמרנו שהכהנים חלק ממערכת הכלים. לכן אומרת התורה 'תזהר שלא תעלה במעלות ולא תגלה ערוותך עליו', כפי שמסביר רש"י שזה כמו המכנסיים. המזבח כמו הכהנים מחולק לחלק עליון וחלק תחתון, וכפי שהתורה דילגה על הכבש, היא דילגה על החלק התחתון של המזבח. התורה תיארה רק את החלק העליון של המזבח, כי זה עניינו של המזבח להעלות את החומר. אם כן הכבש, והמכנסיים – הם חלק מהמזבח ובגדי הכהונה. אבל התורה השמיטה אותם, כי זה לא העיקר. אבל הם כן מעכבים – שרק אם ילבש מכנסיים ויעלה לכבש, אפשר יהיה להגיע למטרה של המזבח – להעלות את החומר ויהיה אפשר להגיע לגבהי מרומים, אכי"ר.