הרב איתמר לוי – רב קהילת האר"י קרית שמונה
בס"ד ט"ז בשבט תשע"ו
"לדרוש אלקים"
תחילת הפרשה מלמדת אותנו מה היה אורח חיי אבותינו בארבעים שנות מסעם במדבר. המן היה יורד בכל יום, וגם שאר הטרדות הכלכליות לא הציקו להם. ממילא נשאר להם זמן פנוי, והשאלה מה עשו ברוב שעות היום – איך מלאו את זמנם? התורה אומרת שהם באו אל משה "לדרוש אלקים". רצו לקבל הדרכה נכונה, מה עליהם לעשות בחייהם הפרטיים בכדי שה' יהיה להם לאלקים. זו התביעה מכל יהודי "דרשוני וחיו" (עמוס ה, ד) זו המשימה המוטלת עלינו מיום עומדנו על דעתנו ועד סוף ימי האדם, לדרוש את ה'. אם נבקש תורה מיד ה', נמצא את ה' עצמו. ה' ישכון בתוכנו. רק צריך להכין לו מקום. המסע במדבר היה מעין "בית ספר גבוה" לעם ישראל. בתקופה הזו הופצה ידיעת התורה בכל שכבות העם והם שדאגו להמשיך להפיצה בדורות הבאים. מעניין לראות באיזה דרך זה נעשה כפי שנדקדק בפסוקים ע"פ פירושו הנפלא של הרש"ר הירש זצ"ל.
הצעת יתרו
משה רבנו יושב מן הבוקר עד הערב לשפוט את העם, דבר שדורש מאמץ רב. יתרו מציע לכאורה הצעה פשוטה, שמשה יאציל סמכויותיו ובדברים הגדולים הוא יטפל, וכל המקרים הקטנים ישפטו השופטים שתחתיו. כך המערכת תנוהל על הצד הטוב ביותר. הצעתו של יתרו נכונה ומתבקשת, אבל למען האמת, צריכה הסבר כיצד ליישמה בפועל.
בעיית סמכות
יתרו מציע שימנה "שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות". אם פירוש "שרי אלפים" הכוונה שעל כל אלף איש נתמנה שופט אחד, זה 600 שופטים. וכן "שרי מאות" אם הכוונה שעל כל מאה איש נתמנה שופט אחד, זה 6000 שופטים. וכן "שרי חמישים" זה 12000 שופטים. ו"שרי עשרות" זה 60000 שופטים. אם לכל אחד מהשופטים האלו הייתה סמכות שווה, הרי שכל אחד מעם ישראל יהיה כפוף לארבעה שופטים! אין ספק שדבר כזה נועד לכישלון, היה נוצר כאן ריב סמכויות, שהייתה רחוקה מאוד מן ה"שלום" שמערכת משפט שכזו, אמורה לקדם.
דירוג סמכויות
ודאי שצריך לעשות כאן איזה סדר של דירוג סמכויות. "שרי אלפים" אין הכוונה שממונים על אלפים, אלא שנבחרו מתוך אלפים, הם הטובים והמעולים. כל אחד מהם נבחר מתוך אלף אנשים. וכן "שרי מאות" – הוא נבחר מתוך מאה איש. וכן שרי העשרות והחמישים. בעצם זה התנהל כך: כנסו את העם בקבוצות של אלף איש ובחרו אחד מתוך כל קבוצה. אחר כך כנסו את העם בקבוצות של מאה איש ובחרו אחד מתוך כל קבוצה וכו'. התוצאה הסופית, שיש כאן ארבעה סוגי אנשים, וכל הקודם משובח מחברו באופי וביכולת.
ספר משנה תורה
בספר משנה תורה (דברים א, יג) משה מגלה שכך התבצעו הדברים. משה ביקש מהעם: "הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם ואשימם בראשיכם". הציבור העלו שמות של האנשים המתאימים לתפקיד ומשה רק אישר את המינוי. תחילה בחרו כל אלף איש מתוכם את המעולה ואת המוכשר ביותר, לאחר מכן כל מאה איש את המעולה מתוכם, וכן הלאה עד לגוף הבוחר הקטן ביותר – שכל עשרה בחרו אחד מתוכם.
כך לדורות
כשם שבימי משה היו תחתיו ארבע ערכאות משפט זו למעלה מזו, כך היו בדורות אח"כ בימי המדינה היהודית, ארבעה סוגים של בתי דין, זה למעלה מזה: בית דין של שלושה ישב בכל מקום ומקום, בית דין של עשרים ושלושה ישב בכל עיר גדולה, שני בתי דינים של עשרים ושלושה ישבו בירושלים – אחד על פתח הר הבית ואחד על פתח העזרה, ובית דין גדול של שבעים ואחד ישב בלשכת הגזית. וכשם שהשופטים הראשונים בישראל נבחרו על ידי העם ומתוך העם, כך צריך גם הדיין להיות "מומחה לרבים". וכשיש דבר קשה, חברי הדין שלמטה פונים לחברי הדין שלמעלה מהם כפי שהיה בימי משה – "כל הדבר הגדול יביאו אליך".
אחד מכל שבעה שופט
כך עבדה מערכת המשפט בימי משה. אם נעשה חישוב של כמות השופטים במערכת שכזו, נגיע לכמות לא הגיונית – 78600 אלף שופטים (600+6000+12000+60000). לפי זה אחד מכל שבעה או שמונה אנשים בישראל היה שופט! רק לחשוב על ההוצאות הכרוכות בקיום מערכת שיפוטית שכזו כיום, נותן לנו להעריך מה זה המוסד האדיר הזה.
תפקיד השופטים
נראה שבחירי עם האלו לא נתמנו רק בשביל לשפוט את העם, אלא הוטל עליהם גם להפיץ תורה בעם. המצוות שניתנו למשה הובאו באמצעותם לידיעת העם, הם לימדו את העם את תורת האלקים. כך מפרש הרמב"ם את הברייתא במסכת עירובין (נד:) 'כיצד סדר משנה? משה לימד את המצוות לאהרון. ולאחר מכן, במעמד אהרון, לבניו. ולאחר מכן במעמד שלושתם, לזקנים. ולבסוף, במעמד אהרון ובניו והזקנים, לכלל הציבור' ואיך זה עבר לכל הציבור? על זה אומר הרמב"ם: "וישוטו השרים על כל ישראל ללמוד ולהגות עד שידעו בגרסא המצוה ההיא וירגילו לקרותה". 'השרים על כל ישראל' הכוונה לפקידי החוק שנתמנו כאן בפרשתנו.
נאמן ביתי
מאלפים ביותר הדברים על אודות המוסד הממלכתי הראשון הזה שכונן בעם ישראל סמוך למתן תורה. משה לא היה מחוקק, ולא ידע לארגן כל זאת עד שהוצרך ללמוד את ראשית היסודות של מוסד ממוסדות המדינה מפי חותנו. משה לא חשב על מוסד זה למרות שהיה מתבקש, כיוון שהוא לא בדה מליבו חוקים ומשפטים, אלא היה נאמן בית ה', ורק את דבר ה' הגיד לעמו. אשרי חלקנו.