הרב איתמר לוי – רב קהילת האר"י קרית שמונה
בס"ד כט' טבת תשע"ז
גאולה במידת הוי"ה
הפרשה מתחילה בפניית ה' אל משה, ויש בה חידוש שלא היה עד כה: "וידבר אלוקים אל משה". זו הפעם הראשונה שהקב"ה פונה אל משה ב'דיבור' ולא ב'אמירה'. ואם נשאל מה ההבדל בין דיבור לאמירה? מסביר המלבי"ם (הרב מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל) שהדיבור רומז שהיה כאן דיבור ארוך – שבאותו מעמד הקב"ה מסר לו סודות והלכות שנמסרו לו בעל פה – שהם לא כתובים בתורה שבכתב. וכשהקב"ה פונה אל הנביא באמירה, אז הכוונה למילים עצמם שנאמרו באותו מעמד והם שנכתבו בתורה, בצורה גלויה. ואין כאן עוד דברים נסתרים.
מדרגת משה
הדיבור היה רק למשה. אצל שאר הנביאים נמצא את הביטוי 'אמירה' בלבד. אין דיבור. כי רק עם משה השם דיבר באורך ומסר לו צפונות. וזה גם לא היה מיד, משה התחיל כנביא פשוט, ולכן בפרשה הקודמת אין 'דיבור' אל משה, רק 'אמירה'. וכעת נתעלה והגיע למעלה זו שה' מדבר עימו.
'אלוקים' או 'הוי"ה'?
הקב"ה מתחיל לדבר בשם "אלוקים": "וידבר אלוקים אל משה", ועובר לשם הוי"ה: "ויאמר אליו אני ה' (הוי"ה)". מה כוונת הכתוב? יש הנהגת הטבע, שהיא מידת 'אלוקים'. במדרגה זו אין הופעת ניסים גלויים, וכך הייתה ההנהגה עד כה עם האבות הקדושים, הם הכירו את השם הוי"ה, אבל לא השיגו הנהגה זו, שבימיהם העולם הונהג על פי סדרי הטבע: "ושמי ה' (הוי"ה) לא נודעתי להם". הם הכירו את שם הוי"ה וכפי שהתורה מעידה: "ויקרא שם אברהם בשם הוי"ה", אבל רואים אותו אחרי מסך. הם דיברו עם הקב"ה אבל הפריד ביניהם זכוכית שאינה שקופה – המכונה 'חלבית' – ולכן הניסים היו מצומצמים ומוגבלים.
הנהגת שם הוי"ה
וזה מה שאומר הקב"ה כעת למשה, שעד כה כך הייתה ההנהגה בזמן האבות, וכן איתך בראשית דרכך. העולם היה מונהג על פי הנהגת הטבע, עם ניסים שבתוך הטבע. אבל מכאן ואילך העולם עובר להנהגה של שם הוי"ה. ביציאת מצרים ואחריה יהיו ניסים גלויים, כפי שהיו בבריאת העולם ובלי הגבלה – כפי שאכן קרה בדור המדבר – לא מה שהיה בעידן האבות.
תשובה לשאלת משה
למעשה, פסוק זה משיב לשאלת משה, ששאל בסוף הפרשה הקודמת: "למה הרעותה לעם הזה" – הרי על פי חוקי הטבע היה ראוי שבעת הגאולה, עול השיעבוד ייחלש ויעשה קל יותר, מה שלא קורה בפועל, וכפי שאומר משה: "ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך – הכוונה בשם הוי"ה שזה מידת הרחמים – הרע לעם הזה"?! ותשובת ה' לו, שכל זה נכון בגאולה טבעית, אבל כשמדובר בגאולה ניסית, יש חוקים הפוכים, עול הגלות יגדל ביותר ויהיו חבלי לידה גדולים ועצומים, ומהחושך הגדול הזה יופיע פתאום אור גדול שבעתיים. כך היא ההנהגה של שם הוי"ה שהגאולה תבוא פתאום.
הטעמים להנהגה זו
הקב"ה מודיע למשה שני טעמים מדוע צריך לעבור להנהגה זו: הראשון, שהקב"ה כרת ברית עם האבות לתת להם את ארץ כנען וכיבושה יהיה על ידי ניסים גדולים, בשביל להטיל אימה על מלכי כנען האדירים. והשני, מפני ש"שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבידים אותם", ולכן "אזכור את בריתי" שכרתי עם אברהם בברית בין הבתרים, ושם הבטחתי לו שהגוי שיעבידו אותם, יבואו על עונשם, הם עשר המכות.
שלושה דברים
"לכן אמור לבני ישראל אני ה' (הוי"ה)" – לא מזכיר שם 'אלוקים' ולא 'שד-י', אלא שם 'הוי"ה'. השי"ת מבקש שיאמר לבני ישראל ששלושה דברים הוא צריך לעשות להם. וכולם לא יהיו בדרך הטבע, אלא על ידי ניסים גלויים. והם: יציאת מצרים, מתן תורה וירושת הארץ.
יציאת מצרים
יציאת מצרים תהיה בשלושת השלבים הבאים: בתחילת המכות, ייגמר הסבל של העול הקשה שהכביד עליהם פרעה, עם חוקי התבן החדשים. אח"כ, בסיום מכת בכורות, יהפכו להיות בני חורין ממש. אבל עדיין זה לא גאולה שלימה, כי המצרים ירדפו אחריהם. ורק אחרי שהוטבעו המצרים בים, יגיעו לסיום תהליך הגאולה. ועל זה אמר: "והוצאתי" "והצלתי" 'וגאלתי".
מתן תורה
הדבר השני, שלשמו יהיו ניסים גלויים, הוא מתן תורה. וזה רמוז בלשון הרביעית: "ולקחתי אתכם לי לעם" שזה יהיה גם כן על ידי שם הוי"ה כפי שממשיך הפסוק: "וידעתם כי אני ה' (הוי"ה) אלוקיכם המוציא אתכם". כי הדיבור הראשון במעמד של נתינת התורה היה: "אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים". אז נבין שהאלוקים שהוציאנו ממצרים הוא שם הוי"ה ב"ה, כי יהיו ניסים ומופתים אדירים במעמד הזה.
כיבוש הארץ
הדבר השלישי, כיבוש הארץ. כפי שאומר הכתוב: "והבאתי אתכם אל הארץ.. ונתתי אותה לכם מורשה אני ה' (הוי"ה)". כי הכיבוש יהיה על ידי אותות ומופתים עצומים מעל הטבע וכפי שהיה בכניסה לארץ (עיין ספר יהושע).
ייחוד המידות
תשובה נוספת לשאלת משה הנ"ל, הקב"ה עונה למשה שיש כאן ייחוד המידות: "וידבר אלוקים אל משה, ויאמר אליו אני ה' (הוי"ה)" – שלא יחשוב אדם שיש כאן שני אלים חס ושלום, וכפי שחשבו אז בעולם הקדום ובמצרים שיש אל הטוב ויש אל הרע. את זה בא לשלול הפסוק הראשון, יש כאן שתי הנהגות – הנהגה של דין ושל רחמים – והם יוצאים מאותו מקור "א-ל אחד נתנם", שבת שלום ומבורך.